שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 23 במאי 2018 בשעה 5:47

התמסרתי כל כולי.

אני מביטה בך מלמטה ומבקשת שתמשיך לרטוט בי.

 

נעמדת מעלי וזרם חם הציף את גופי ואת תחושותי, מושפלת ומגורה.

שעונה על קירות האמבט הקר, ניגוד מוחלט לחום שבלב.

זה טוב ככה.

גם המגע בין הרגליים טוב.

 

גם כשהכלתי את רצף ההצלפות האין סופי שהנמיך אותי עוד, ריכך אותי , עד שנהייתי לכדור ספוג. למוש.

לא ריחמת עלי.

ואני לא יבבתי.

 

אני נושאת בגאווה היום את הסימנים שזה הותיר בי. בגוף.ובנשמה.

 

פי התמלא בזרע ונאלצתי להחזיקו מבלי שאף טיפה תברח החוצה או פנימה, עד שאגמור.

 

והשיא- שסיפרת לי באוזן שתשתמש בי קצת אחרת, עם אחר או אחרת, בקרוב.

 

היה מעולה אתמול, אדוני. 

 

תודה

 

סועד קשוח - ספגת יפה עבורי. ציירתי עליך וחשבתי כמה שזה פורק לי את המתח היומי שהייתי שרוי בו.
אני אוהב את הכאב שאת מכילה עבורי. הוא עוזר לנו להתקדם קדימה. לעבור משוכות חדשות, לנסוק.
זה לא רק כאב שאני דורש ממך.
זוהי רק ההתחלה, זוכרת?

אני רוצה עוד ממה שאני רוצה.

ובקרוב- הכאב יעזור לנו להגיע גם לשם.

תתכונני.
תנשכי חזק שיניים.
ותאפשרי כדי שאתגאה אף יותר
בדיוק כמו אתמול.

כי ככה עפים גבוה.
לפני 5 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אוח!!!!
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י