בדרך אליו עוד חשבתי להפוך אותו לכלבלב.
לחבר לו רצועה לגרונו. לקחת אותו לסיבוב.
לתת לו לשתות מהקערה ולעשות פיפי עם רגל מורמת.
ולתת לו ללקק.
לי.
משהו במצב הרוח משתנה בנסיעה.
גלי צונאמי שוטפים את קרביי ואני הופכת לגל ענק וגואש.
מתחשק לי למחוץ. ולקחת לקצה. מתחשק לי להעיף את שנינו.
אני לא אתאהב בך חומד, ואנא ממך אל תתאהב בי.
אבל אני אוהב. ממעמקי ליבי האדום.
אין לי שום בעיה לטייל איתך במחוזות 'הצהוב', הנושק ל'כתום'. הכאב שלך שם עושה נפלאות לשנינו.
אתה זקוק לו וגם אני.
אין לי בעיה להצמיד ידי אל גרונך ולגנוב ממך אוויר. לראות את עיניך מתגלגלות מעלה. הגרון שלך הוא צעצוע לא פחות מהזין, והזין מגיב למגע החסר הספציפי הזה.
אין לי שום בעיה לדקור אותך עם גלגל הכאב בכל הגוף עד לזעקותיך הבילתי נשלטות.
למחוץ לך בייצים כאילו סוחטת נשמה.
להשטיח אותך על הריצפה ולהכות באחוריך.
לזיין.
לתבוע בעלות על הכניסה לגופך.
להרחיב בך שרירים בקרום הלב.
ללמדך ללא חרטה וללא מורה.
לקעקע בך הנאה ונתינה ללא לבטים והתחבטויות של נפש.
ללמדך חופש עצמי.
וגאוות מהותך.
להחדיר לך בכאב.
אבל אל תבקש ממני לא לאהוב אותך.
כי כשאחבק אותך אל חיקי, אחרי שכאבת ונזלת וכולך עיסה אחת מתרפקת עלי, מתעופפת במחוזות אחרים,
אתה תשמע את ליבי.
ותרגיש את חום גופי וחיבוקי הרך. האמיתי.
כי אתה מבין חומד? כדי להכנס בך כך- אני צריכה שיהיה לי אכפת.
ואכפת לי.
וכך עוד אנחנו מטיילים ככה, בקצוות, יהיה לי אכפת.
אני לא מכירה אחרת, חומד.
אני לא רוצה להכיר אחרת.
רק כך.
