יומן מסע

אהבה אומרת דברים שונים לאנשים שונים.

לאהוב- זו התנהגות שונה מאחד לשני.

אישה יכולה לבגוד בבעלה, להכאיב לו כמו הגיהנום אם יגלה,  ועדין לאהוב אותו.

גם גבר.

זן עדין נחשבת אהבה?

חלק יגידו שכן .חלק שלא. חלק יגידו שאין קשר.

מה שבטוח שכולנו צמאים לרגש הזה, שאנחנו לא מצליחים להגדיר.

במשהו המיוחד הזה, שמכניס אנרגיה לנשמה שלנו.

גם אני כזו. צמאה.

גם אני צריכה לאהוב.

אבל לא בקטע של רצון או שאיפה, אלא זה ממש בבסיס הצרכים הראשי שלי. 

אני צריכה לאהוב-  להתגעגע, ולייחל, ולצפות. 

אני צריכה להרגיש וחזק.

אני צריכה תוכן. ומלל. ותכנון. ומעשים. וצומת לב. ויצירתיות.

אני צריכה שהלב שלי יתכווץ חזק ככה, לביחד. 

ואני לא יכולה לאהוב בכל מקרה או כל אחד.

אני צריכה להיות מספיק בטוחה, 

שאני מספר אחד אצלך בלב.

שאני מיוחדת לך.

שאתה כמהה אליי.

שאני חשובה לך.

שמקומי אצלך- בטוח.

אז ביום האהבה הזה, נראה לי, שהכי נכון ומדויק, יהיה להגיד לך תודה, 

על זה ש*אתה* מאפשר לי לאהוב אותך. 

♡

מזל טוב בייבי שלי.