לפני 4 שנים. 8 בספטמבר 2019 בשעה 8:39
מחיר החופש היה להתחיל מחדש. כאילו לא עשיתי כלום 15 שנה.
ממינוס.
זמני ונקודתי , אך מורגש ושריר וקיים.
עווד רגע זה נרגע.
אבל לפעמים יש בי גלי צונמי שמאיימים לשטוף אותי.
כמו עכשיו.
של פחד.
של אי וודאות.
של קושי.
ושום תוכנית כלכלית ארוכת מועד וקצרת מועד (שיש לי, שחור על גבי אקסל) לא מצליח להרגיע אותי.
וגם לא להשקיט.
יש ימים שרק מקל יעשה לי שקט בראש.
והיד שלך.
בבקשה, קח ממני את הקושי ואת הפחדים.
בבקשה תן לי שקט.
רק אתה יכול.
