סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 9 בספטמבר 2019 בשעה 4:08

"תחדור אותי" אני מייללת אליו אחרי שחטפתי כבר לא מעט כאב, החום עוטף את כל כולי,

מפזר הרגשה נעימה במח ובגוף.

הוא מקפל אותי ומסובב.

ואז , במכה, חודר אותי באחורי.

"רצית זין, לא?"

"כן"

"אז קחי"

הוא מותיר את הכוס שלי מיותם ונוטף.

מתחיל לזוז בתוכי, מהר,  כואב ונעים ורטוב, ובעיקר- שלו.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"אני רוצה מסג"

הוא מסתובב על בטנו.

ואני מורחת מלא שמן על גבו ומעסה, מהלב.

אני לא ממהרת.

מתפתחת שיחה.

הוא מספר לי על דברים שאני לא חושבת שהוא מרבה לחלוק.

 

ואני מספרת לו,

איך זה שהרגשתי נח לשחרר אותו לחוות איתה, בלעדי.

מה הוא עושה בדיוק, ברמת פירוט מדוייקת, שגורם לי להרגיש ולדעת בכל נימי ועורקי, שהמקום שלי אצלו שמור.

ומה יכול לפגוע בזה. 

מה אינני יכולה להכיל כי זה משפיל אותי מדי (ולא בקטע טוב). 

ומה אני משחררת באהבה, כשקיים מה שאני צריכה.

וככל שאני מדברת יותר, בצבעים שצובעים את השמש בדם, אני מבינה על עצמי יותר. עליו. עלינו.

ועל המשהו המיוחד הזה, שהתפתח פה- שהוא יקר לי.

 

תודה לך על זה,

ועל הלב הענקי שלך- שמגן עלי מעצמי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י