יומן מסע

המח הקדחתני שלי תמיד חושב על הרפתקאות.

גם כי אני ייצור מיני להחריד (אפילו שלעיתים בהרפתקאות שלנו כלל אין חדירה),

גם כי אני אוהבת את זה- הרפתקאות,

גם כי זה מכניס לנו עניין, וכי בעיניי זה בונה לנו רבדים של אינטימיות ושיתוף, של פתיחות ושל פרגון, 

ואולי פשוט, כי הכלא האנורקסי נפשית וריגשית ומינית  שחייתי בו שנים רבות מתפרץ בי עכשיו במלואו עוצמתו.

אבל דווקא בימים כאלה,

שיש לנו קצת מרחק מאולץ מכורח הנסיבות-

כל מה שחסר לי זה אתה.

שתחבק אותי חזק חזק,

ותלחש לי 

"איזה מזל שיש לי אותך, קטנה".

ואז אני אחזיר לך חיבוק.

אחייך חיוך מתוק מתוק,

אנשק אותך קלות- לחי, חזה, בטן,

וארד לך- כאילו חיי תלויים בזה.

געגוע

♡