זה לא קורה לי הרבה, זו האמת, אבל כשזה קורה.. עד עכשיו לא מבינה. 2 לילות ברצף של שולטים מהכלוב, 2 לילות ברצף טיזינג ויחום וסדרת חינוך כזו או אחרת שתותיר בי סמנים. 2 לילות שלא קיבלתי זין או אורגזמה. מה נסגר עם זה?? התירוץ של למה למהר, אם זה הולך לכיוון רציני לא צריך למהר, לילית שונאת את התירוץ הזה. לילית שונאת לא לקבל אורגזמות. במיוחד כשהיא כמה ימים בלי.
בחור צעיר, שלושים וטיפונת, אחד הגברים היפים שראיתי מימיי. נראה כאילו שלפו אותו מאיזו תמונת מרד נעורים.. השפתיים של אנג'לינה, העיניים כמו הדשא תחת קרני השמש. הגיע אליי ב3 וחצי בלילה. חיכיתי לו ערה. אמר לי לא להתארגן או להתלבש או משהו, ככה כמו שאני, בהתחשב בשעה, גם פיג'מה. כשהגיע פתחתי לו את הדלת עם חלוק וגרביים, כלום מתחת לחלוק, שיער אסוף ברישול לצד, ועירפול עשן חלקי. כיאה לעולם הסקס שלי לאחרונה. מה שהתחיל כשיחה הפך למשחקי מגע מיוחמים כמו בעלי חיים בטבע, מעת לעת תופס בשערי, מסית הצידה וטומן פניו בעורפי. מריח אותי. מרגישה את הנשימות שלו ומצטמררת. כל המגע של התקופה האחרונה מתחיל לעורר בי רעב מסוג אחר. זקוקה לתשוקה הזו כמו לחמצן. הוא הנשים אותי. העביר ידיו לאורך גופי העירום לאורך כל הערב, נוגע לא נוגע בכל פעם שמתקרב אל בין ירכיי..
הכרתי אותו בכלוב לפני כמה חודשים, והנה הוא כבר בפייסבוק שלי ומקשקשים מעת לעת. יש ביננו חיבור ללא ספק אבל המרחק המרחק. הלילה המרחק הצטמצם. הלילה העיניים שלו הביטו בי מקרוב. כל השעות הקטנות האלה מרגישות כמו ערבוביה אחת עצומה של תשוקה בוערת, משחקי חיזור של בעלי חיים בטבע או לפחות האדם הקדמון, של משיכה בשיער (כל הראש שלי נראה כמו ראסטות) וחבטות ישבן כמו שלא היו חודש שלם... כואב לי לשבת. כל פעם שהכאיב לי, כשמשך בשיער קצת יותר מדיי, כשנשען לי על הידיים והכח התחיל להיות טו מאצ', הכאב גדול מדיי, חשבתי על הבחור של אתמול. של הקולנוע. דמיינתי איך הוא נמצא מעבר לדלת ומקשיב איך הבחור הזה מועך אותי ומכאיב ומשפיל כמעט, אותי גונחת מייחום, תיסכול וכאב.. מצאתי עצמי הלילה בשלישייה דמיונית. ובאף ואריאציה לא החדירו לי זין לכוס הרטוב רטוב נוטף שלי, אף אחד מהם... באותו רגע כשהגבר היפה הזה משחק איתי, כמו בובה על חוטים, ממקם את הביצים שלו ישר מעל הפה שלי ויורד מצמיד לי את הפנים עד שהן בפה שלי.. משם מחזק אחיזה ומצמיד לי פנים למזרן, על ארבע, מנסה להתמקם ואז מתחילות ההצלפות.. עוד ועוד ועוד רצופות. נאנחת מכאב, מתפתלת וחושבת לעצמי - אתה נהנה לשמוע אותי כואבת? פחדן, תיכנס לתוך החדר.. תזיין אותי כבר בעצמך!.. שמישהו יזיין אותי כבר?!!!!??
6 בבוקר, ליויתי אותו לדלת. הוא פנה אליי "להתראות.." "..לא ביי" השלמתי את המשפט הקבוע שנאמר ביננו בטלפון. הוא נשק לשפתיי.. כשהחל להתרחק לעבר הדלת אני התחלתי לפתוח אותה. לפתע הוא נתן בי מבט אחר, טרק את הדלת, תפס את עורפי עם השיער, דחף אותי לאחור כנגד הקיר ונצמד אליי. יכולתי להרגיש זיקפה רעבה. "תפתחי את הפה" הורה לי. פערתי פי מעט, בשניה הבאה שפתיו עטפו שפתיי, לשונו מילאה את פי.. ידו עברה לאורך קו גופי וצימררה אותי. כל גופי נאחז בידיו, נמעך בין גופו והקיר, נחלים בין רגליי והבל פיו על שפתיי.. הבטתי לתוך עיניו ברעב מוחלט. הוא חייך שיחרר אותי ופנה לפתוח את הדלת, אז הסתובב לנשיקה חפוזה נוספת ולבסוף יצא. סגרתי את הדלת אחריו מבלי להביט אליו מאחוריה. דקה אחכ שלח הודעה שאפתח חלון לזרוק לו את הצעיף שלו. נעמדתי על המיטה פתחתי חלון ובחלוק חצי פתוח זרקתי לו למטה. הרגשתי כמו ג'וליה של רומיאו רק מגוכחת ועם פחד גבהים.. זרקתי לו את הצעיף שהוא כמובן תפס בקלות, שלח לי עוד נשיקה בין אצבעותיו ושפתיו.. והלך.
לא מבינה את זה. גבר, אם האישה שאיתך מיוחמת, אסור למנוע ממנה עונג. אלא אם זה חלק מחינוך או עונש או משהו הגיוני אחר. כזה תיסכול ונהר יש לי בין הרגליים (שלכך יעידו אלה שחוו) הביאו אותי להחלטה שהגבר השולט הבא שנכנס לחדר שלי ויש לנו מגע פיזי מיוחם - הולך להגמיר לי את החיים ולזיין אותי מספיק בשביל לחפות על קודמיו. אני רעבה, רעבה לפינה הזו של השייכות המתוקה הזו. הפעם אני גם חכמה יותר, לומדת מטעויות. הפעם אני לא משייכת את עצמי. מי שירצה בי ישייך אותי אליו בעצמו. במילים ובמעשים. לא יודעת מי בסופו של יום יהיה זה שישאר צמוד ויתפנק יחד איתי בסערה הורמונלית, ברעב בלתי נשלט זה לגופה של זו.. בן זונה בר מזל אחד הולך לזכות בפרס הגדול.. אני כבר סקרנית לחוות את הרגע כשאני אגלה מי מהם הוא ההרפתקאה המופלאה הבאה שלי..
לאחר שהבלונדיני יצא דרומה התיישבתי מול המחשב. גלגלתי והתיישבתי לעשן. חשבתי לעשן ואז לאכול את הכריך של הבוקר ואז נעביר איכשהו את השעות עד הפסיכולוגית. עם עשן ורעשי רקע. ואז קפצה לי הודעה בוואטצפ הפופולארי שלי. הוא מכאן. מהכלוב. אנחנו מדברים כמה ימים. מפלרטטים עם המשחק הנפלא הזה שלו כשולט חזק ושלי כנשלטת שלו, מתמסרת אך מרדנית. הצלחנו להתחבר. יש רגעים רכים ויש רגעים קשוחים. חשבנו להפגש כבר כמה ימים אבל לא הסתדר לנו זמן טוב. עכשיו שלח הודעה שאם אני ספונטנית הוא לא רחוק מפה ומאחר ואני בבית יכול לקפוץ.
שלא כמנהגי בקודש, לא אמרתי לא. חשבתי על זה ל2 שניות תחת מעטה העשן ושלחתי לו שיבוא. נתתי לו כתובת, ווייז נתן 30 דק'. מצויין. מסתרקת, ומביטה על עצמי במראה. הכוס שלך הולך להתענג עכשיו. אין מצב שבעולם שאת מכניסה בתוך שעה 2 גברים לחדר הזה ולא מזיינת וגומרת. ברור??? הודעת טוק טוק שלחה אותי לדלת. כשהוא הגיע הייתי כבר תחת מעטה העשן. חיוכים, נכנס, סוגרת את הדלת מסתובבת אליו, חיבוק, נשיקה על הלחי. בירך לשלום את הכלב המאותגר שלי והמשכנו לחדר. אחכ הכנתי לו משקה ובכמה רגעים יכולתי לחוש מבטו סוקר אותי מבלי להביט לאחור.
הכל הרגיש כייף ונינוח. יושבים על המיטה אחד מול השניה. מחייכים, בוחנים, מדברים. הוא מוריד נעליים. מתיישב חזרה קרוב אליי, רגליים נוגעות. חיוך. ידו נשלחת אל עורפי, תופס את השיער ומשחרר. תופס ומשחרר. מרגיש את התחושה, מתמכר אליה. אז מטה ראשי ונושק לשפתיי. משהו בתנועה הזו, שיער נמשך לאחור, המבט עולה כלפיי מעלה, העיניים נתקלות במבט שלך מביט בי מלמעלה. העיניים היפות והחמות שלו כאילו שינו טמפרטורה. היו רגעים שראיתי בעיניים האלה מאהב וברגעים אחרים סדיסט. נהניתי משניהם. אשכרה ג'קיל והייד. רק אחר. ואז היה את הרגע ההוא כשתפס פניי בידו, ירד איתה לצווארי, מפעיל לחץ. מתחילה להרגיש חנק קל. זה מרטיב אותי עוד יותר. "את יודעת שזו זוית מצויינת לסטירות." אמר כבדרך אגב תוך כדי שסקר את פניי בעיניו. אייני יודעת מה הוא ראה לי בעיניים אבל אז אמר "לא. עוד לא.. את עוד לא שם." ולי רק הדהד בראש קולה הצווחני של לילית "כן!! כן! בבקשה כן!!". הוא לא יכל לשמוע אותה. לי זה החריש אוזניים.
הוא אסף אותי בזרועו ועטף לרוחב גבי עד צידי השני וכך נשא אותי כלפי מטה עד שהשכיב אותי לאחור. הרגשתי כמו גור אריה. מאוחר יותר לפני שהלך פתחתי חלוק והכנסתי אותו פנימה. ידיו החליקו לאורך גופי על קימוריו, מהגב לאורך המותן, והישבן שזכה לספנקים נוספים. באותו רגע הרגשתי כדרקון שעוטה כנפיו סביב מאלפו. הערכה. חום. ביטחון. כשהגיע הרגשתי כגור חסר אונים, כשיצא הרגשתי כדרקון גדול וצבעוני. אני אוהבת להזדיין אחרי שאני מעשנת. המח שלי לוקח את הכל לפינות מיוחדות, ציוריות, צבעוניות.
אחרי נשיקות רכות ורטובות ידיים עוטפות ואוחזות, אחרי חיכוך דרך הבגדים, אחרי שהמכנס כבר נרטב, עבר דרך התחתונים לטיץ. הוא גילה היום כמה שאני מרטיבה. הוא התיישב, מביט בי שכובה ורגליי כפופות משני צדדיו. כשקירב ירכיי לגופו אני כבר דמיינתי איך שהוא בא להסיר ממני את המכנס. במקום, הוא פיסק רגליי לרווחה. "את מוכנה?" שאל ואני הבטתי בו במבט ריק. מוכנה למה? "כן" עונה עם חיוך. "את אפילו לא יודעת למה את מסכימה". ידו מלטפת את צידה הפנימי של הירך שלי. שנייה אחכ הצלפת ידו נחתה על ירכי. הופתעתי, נפלט ממני קול. הוא הביט בי לרגע בחצי חיוך ואז המשיך שוב ושוב ושוב עד שהתפתלתי. רגליי נטו להסגר זו אל זו. הוא הרחיב בידיו את הפיסוק וסטר קלות מעל התחתון הרטוב שלי. נרעדתי כולי. הוא הפסיק לזמן קצר והתחיל שוב בקצב אחר בעוצמה אחרת. שוב עד שהתפתלתי. הפעם החזקתי יותר. הבטתי לתוך עיניו תוך כדי. הוא אוהב את המבטים. הזנתי אותו בכל המבטים שהרגשתי מתוכי.
עד היום חוויתי דברים חדשים רק עם החבר. קווים אדומים הייתי חוצה איתו כדי להרגיש בטוחה. בעיקר כשהיה בהם סיכון לטריגר. הרבה עדיין לא הספקנו לחצות יחד. אחד מהם נחצה היום עם הגבר הזה שנגע בי כמו שזמן רב לא נגעו בי, כשהוא הסיר את החגורה מהמכנס והחל לשחק איתה ביד. בשנייה הראשונה נחרדתי. בשנייה הבאה שחררתי. עם זנב החגורה הוא החל להצליף בירכי. הסביר שאני הולכת לצאת מסומנת אבל רק על צד אחד. הוא לא שיקר.
הייחום רק עלה משם. אני נטפתי כהרגלי והזין שלו עמד כמו טיל קשיח ורחב.. הוא הרים רגלי משוכלות באויר משך ממני מכנס ותחתון רק עד אמצע הירך, מניח רגליי נשענות כנגד גופו ליד כתפו, וממשיך בהצלפות קלות קרוב קרוב.. אצבע פתאום נשלחה והחלה לעבור לאורך הפתח הרטוב.. נכנס מעמיק, עוד אצבע מצטרפת ותוך שניות הוא מזיין אותי עם האצבעות שלו עד אובדן חושים. כשניסיתי להשחיל ידי אל בין רגליי הוא הזיז לי אותה, אבל העוצמות האלה הטריפו אותי.. לבסוף הסיר מאחת מרגליי לחלוטין את המכנס והתחתון ופיסק רגליי. "רצית לאונן, לא? אז קדימה!" זה היה מספיק. שלחתי יד והוא ממשיך בעוצמתו.. כל מיני אורגזמות היו שם בכל מיני גבהים.. אנחות וגניחות והתפתלות והרבה הרבה צחוק בסוף.. הוא נתן לי לנוח תוך כדי מציצה. כשחזרתי לעצמי כעבור כמה שניות הוא שם קונדום ואני התיישבתי מעליו לאט לאט... תחושה מוכרת, ממלאת.. תחילה נתן לי לרכב בדרכי בקצב שלי להתרגל לעומק ולרוחב.. באיזה שלב אמר לי להניח ידיי ולהשען על הקיר ממול, לעמוד על כפות הרגליים ולא הברכיים. צייתתי (ותודה לפילאטיס שהביאנו עד הלום). הוא אחז במתניי והחל לזיין אותי ככה מלמטה, הבטתי לתוך עיניו נדהמת מהתחושות. "מה קרה? אף פעם לא זיינו אותך ככה?" שאל תוך כדי שהרגשתי אורגזמות קטנות מתעוררות לתחייה כאדוות קטנות על פני המים.. נענעתי ראשי לשלילה תוך אנחות קלות.. זמן קצר אחכ הוא העצים הדיפותיו עד שגמר בעוצמה שמזמן לא הרגשתי..
כשקמתי להדליק עוד אחד מגולגל וקשקשנו קצת, קבלתי אישור ראשון שגם אני משפריצה. התרגשתי כמו ילדה בת 4. כי הייתי משוכנעת שלי זה לא יקרה.. באמת, תמיד אמרתי שאני הרבה דברים אבל לא ממטרה. האמת שהפעם גם הרגשתי תוך כדי שזיין אותי באצבעותיו איך השפריצו עליי נוזלים שאפילו לא הרגשתי שיוצאים ממני מרוב שהייתי מרוכזת באורגזמה המטורפת שזרמה מתוכי לאורכי ורוחבי. יש בזה משהו מחייך בידיעה הזו.
בזמן שעישנתי הוא התקרב אליי פיסק רגליי והתכופף. אצבעותיו החליקו פנימה שוב, כולי עדיין רטובה.. בתוך זמן קצר שוב החלו לדהור בי הגלים האלה.. כשנעמד ורגליי עטפו אותו, הוא חש ברעידות שלי "אני אוהב את האפטר שוק" חייך. הוא מיקם את הזין שלו בין השדיים שלי, ירק מעט מלמעלה והחל לנוע קדימה אחורה בינהם. עוד יריקה אחת וזה מתחיל לנוע בקלות. טיפות שזלגו ממנו מחליקות גם הן את הדרך. "אתה רוצה להשפריץ עליי?" שואלת תוך מבט למעלה אל פניו. "את רוצה שאשפריץ עליך?" מחזיר אליי, "כן!" עונה בטון ילדותי מרוצה. והוא בתגובה הודף עצמו בקצב מהיר יותר, בידיי לוחצת את השדיים כלפי הזין שלו. ידו לופתת אותי בין צווארי לעורפי. אוחז, ממקם אותי. זרם חם משפריץ לאורך צווארי, הגיע גם לסנטר, זולג על השדיים.. הוא מביט למטה על יצירתו ומחייך. "ביקשת- קבלת".
נראה שהיום הזה התפתח להיות טוב במיוחד. והשעה עוד לא חמש. הלילה אני לבד בבית עם הכלב. מרגישה בתוכי את ההתלבטות לגבי המשך הערב. משהו בי בוער. ובוער. ובוער.. בינתיים נראה לי אתחיל בכריך הזה שחיכה לי מהבוקר...
הבוקר שלי התחיל באיזי, קמתי מאוחר יותר ונסעתי לפסיכיאטרית שלי. שטחתי בפניה הכל. החזרה לכדורים, כמה רע לי בעבודה, זה שאני לוקחת כמה ימים בחודש לעצמי הרחק מהעבודה כדי להשאר שפוייה. היא אמרה שזה מובן ובסדר. זה כל מה שהייתי צריכה לשמוע. לאחר מונולוג ארוך היא אמרה שזה ברור שאני עוברת תהליך לא פשוט ומורכב אבל שנראה שאני באמת צולחת אותו יפה ושגם אם לי קשה לפרגן לעצמי, אני צריכה ללמוד לקבל פירגונים מהסביבה. יצאתי ממנה מחוזקת. החלטתי לפנק עצמי ביום לעצמי. שלחתי הודעה לבוס שלי שבטח כבר מזמן מזמן נמאס לו אבל הוא מתמודד ואני מתרכזת בעצמי.
ממנה עברתי בבית המרקחת לקחת עוד מרשם והלכתי לשבת בקפה נטו ליד המרפאה, הזמנתי כריך לקחת וקפה, ישבתי על סגריה עם הגב לרחוב, משקפי שמש ומוזיקה באזניים, הודעתי בעבודה שאני במשברון נפשי ושלא אגיע. הדלקתי עוד סגריה והמתנתי לו. בא לאסוף אותי הבחור מאתמול בערב. הצעיר. נסענו אליי הביתה, ובגלל שלא היה יותר מדיי זמן ויתרנו על קוויקי, כדי שהחווייה הראשונה תהיה יותר ארוכה ומושקעת. אז נשכבנו על המיטה, רגליים מסוקלות זו בזו, שעונים על היד, על הצד, פנים מול פנים. נשיקות קצרות מתוקות וחוזרים לדבר. עוד כמה נשיקות ועוד סיפורים. הוא לומד להיות טייס. בעיקר בחו"ל. מדי פעם מגיע לארץ. גר בבירת הנגב. אבל מגיע מעת לעת לאיזור. דברנו על חוויות, דברנו על גברים ונשים ועל חשקים. באיזה שלב כשהשד שלי נשפך לו בעדינות מהמחשוף הוא הצמד שפתיו. נרעדתי קלות. הוא הרגיש בזה ושלח ידו לחלץ את המעט שנותר חבוי כדי לחשוף פטמה רעבה. השפתיים והלשון שלו התיישבו בצורה מושלמת והחלו לינוק. לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. המראה הזה של הזיפים הבלונדיניים שלו מלטפים לי את העור הלבן הזה בזמן שהלשון שלו מלקקת לי את הפטמה והשפתיים מוצצות..
מרגע לרגע כל כולי זורמת בין רגליי. הטייץ הצמוד הרגיש כמו גרביון והתחושה של היד שלו עולה ויורדת לאורך הרגל שלי מהשוק לירך לישבן צמררה ויחמה אותי. כשהתרומם לרגע לסדר משהו בחולצתו ניצלתי את ההזדמנות. דחפתי אותו לאחור וטיפסתי מעליו. עם הבגדים הצלחתי להרגיש את הזקפה הקשה הזו מתחתיי. כל גופי רעב. לולא הבדים ביננו, רגליו כבר היו שוחות במיציי. התחלתי לנוע מעליו לפי קצב מוכתב בראש. ידיו עוטפות גבי ואני מרגישה את הכייף הזה שחיכיתי לו, להרגיש קטנה בין זרועות גדולות. באותו רגע גם בלי שיחדור אליי הרגשתי טוב. הוא החל להניע אותי מעליו חזק להגביר את החיכוך בין הרגליים. אני התמוגגתי בליבי מעצם זה שהוא מצליח ככה לנווט את הגוף שלי. אני מתחילה להפנים את המשמעות של הירידה הזו במשקל, זה מתחיל להרגיש אמיתי..
הוא הרגיש קצת מוטרד מהשעה אז באיזה שלב ביקש לקום ולבדוק בווייז כמה זמן יקח לו להדרים ליעדו כי היה לו דד ליין. התהפכתי על גבי, עדיין לבושה, והבטתי בו מתעסק מולי עם הטלפון עם זין מציץ החוצה מהמכנס. רגליים מפוסקות, הוא מלטף לעצמו בין לבין את הזין תוך כדי שמסתכל עליי. זה העלה בי חשק להביט בו מאונן מולי. הצעתי לו והוא הביט בי בחיוך "את שובבה". הטלפון הונח בצד. הוא התקרב אליי הניח כפות ידיו מאחורי ברכיי ובמשיכה קלה משך אותי אליו, כאילו הייתי קטנה וקלילה. נפלטה ממני קריאת הפתעה. הוא חייך לעצמו ושלף את הזין שלו. אני הרמתי את החולצה מעל הראש חושפת את הבטן שלי. לשנייה וחצי עברה לי תחושה של מודעות עצמית. המחשבה על הבטן המצולקת. אבל אז מבט אחד לתוך עייני התכלת שלו איפסו אותי למקום הנכון.
משכתי את המכנס והתחתון למטה כדי להרחיק את הבגד ממקום הבול קליעה שלו. הוא שלח יד לחזייה שלי ושלף פטמה לצביטה חזקה.. הוא הביט בי מחייך "לא נוח לך, חכי" ושלף ממאחוריי כרית להניח מתחת לראשי. נמסתי מההתחשבות. אני אפילו לא חשבתי על זה. הוא חזר להתרומם, יד ימין משפשפת את הזין הזה, מביטה מהופנטת ביד הזו שלא מפסיקה לשפשף.. הגבר הזה עומד עכשיו מולי, מסתכל עליי, על האישה היפיפייה, הסקסית והרעבה הזו ועושה מולה ביד. שולט בעצמו מלעשות מעבר. אחרי דקה נוזל לבן וחם מתחיל להשפריץ לי על הבטן.. מרימה עיניי אליו. הוא בספרה אחרת לגמרי.. אני מתחילה לזוז אז הוא ישר מתאפס על עצמו "חכי אל תזוזי, אני אנקה אותך". אני מחייכת לעצמי. בדכ אני זו שהולכת ראשונה להביא משהו לנקות. הוא צוחק על זה שיש לי מגבונים ליד המיטה. נו מה.. ואת השרביט הוא לא ראה? והואקום לפטמות? כל הארסנל ליד המיטה.
הוא גם לקח את הפח איתו כשיצא. ילד טוב כזה. אני יכולה להתחבר לפינה המילפית. למרות ששוב אני חייבת את הגבר הגדול החזק, זה שנעים להביט עליו, ומסחרר לטבוע בתוך עיניו. משהו בי מתחיל להתעורר. לאט לאט המנועים שוב מותנעים. לפני שהלך קבענו להפגש בסופש. הקלות שבה הסכמתי לזה העלתה את התובנה שאני כבר כמעט מוכנה. וברגע שהמנוע יהיה בפול מוד... אני רשמית במשחק. הדרך תהיה אחת משניים. או למצוא בודדים ולחוות עליהם את כל תשוקותיי שוב ושוב, או להתפזר על פני מפגשים חד פעמיים. קשה לדעת מה ירגיש נכון באותו רגע. אבל אני יודעת שאני אמצא את הדרך לנווט ולו בגלל שאני חייבת לחזור לעצמי. אני חייבת את הסקס מחדש עוטף, פועם ומשתולל בי. בטח ובטח כשהעישונים האלה והחרמנות שבאה עימם כרגע מתבזבזים..
בא לי למצוץ זין יפה, להתענג עם הלשון שלי על כל חלק וחלק לאורכו ולרוחבו. להרגיש אותו ממלא לי את הפה, פועם. בא לי להעביר לשון על הביצים. בא לי להעביר אצבע סביב חריץ.. לשחק איתו.. להעביר אולי גם לשון להחדיר אותה מעט, להעביר אצבע סביב סביב ואז להחדירה מעט.. בא לי להעביר לשון לצד המפשעה, ביס קטן על הירך הפנימית, לשחק עם הביצים בין האצבעות שלי. בא לי הרבה דברים. וזו רק שאלה של זמן, אבל אני אבצע אותם. זה מבעבע בי כבר.. האם זה יקרה עוד היום?..
מה אומר ומה אספר.. עדיין לא קבלתי זין. מחזרים יש עד אין קץ, הטלפון לא מפסיק לרטוט כל היום. אחד שרוצה להפגש ועוד אחד שרוצה לעטוף ועוד אחד שמתנדב ללקק ואחר שרוצה לטעום ואחר שסתם התגעגע.. ואז מסתם מילים זה עלה שלב כשבצהריים קבלתי הודעה בכלוב מאחד שאני מדברת איתו, שארד לתיבת הדואר בעבודה, הוא השאיר לי חבילה שעליה כתוב "לנסיכה של המשרד" ובפנים קופסת פרלינים משוקולד מריר איכותי.. כייף!.. מעולם לא פגשתי אותו או ראיתי תמונה אפילו. הוא אוהב ככה במיסתוריות. זה נחמד. שעה אחכ כבר קפץ לבקר בחור אחר מהכלוב שפגשתי כמה פעמים לסיגריה מתחת לעבודה, וכמו תמיד גם היום הביא לי כוס תה עם נענע וקשקשנו וחיבוק גדול ומפנק... ואז לפני שיצאתי מהעבודה בחורצ'יק רוסי צעיר ובלונדיני שאני מדברת איתו זמן מה מהפייסבוק ומעולם לא פגשתי, הציע לי טרמפ הביתה מהעבודה כי הוא סוף סוף במרכז אז הנה הזדמנות פז, אז עוד ישבנו איזה חצי שעה בג'יפ שלו מתחת לבית ואחרי רגעים מצחיקים מלאי סיפורים וצחוקים וכמה ליטופי שיער ומחמאות על כמה שאני נראית בת עשרים וחמש ולא שלושים ושבע, בסוף גם התפנקתי לתוך נשיקה ארוכה סוחפת ומפנקת. זה היה היום שלי - בתמצית . בין לבין גם עבדתי.
איכשהו למרות מיליון החיזורים, לא מצליחה להביא עצמי חזרה לפינה האינטימית. היום באוטו היה רגע שהייתי ככ קרובה להגיד לו שיעלה. ואז חלפו לי כל התירוצים האפשריים, איך למנוע מזה לקרות. לא גילחתי אתמול, יש קוצים, החדר מבולגן, אני עייפה, היה יום ארוך, וכן הלאה.... בסוף פשוט שתקתי ולא הצעתי. בפועל בחצי הברה הוא כבר היה רץ למעלה. לו עלה, היה מתעלם מהבלגן, הייתי זוכה לעוד מהשפתיים הבשרניות והטעימות האלה, מהלשון הרטובה הזאת.. היא בטוח הייתה עוברת לאורך הגוף שלי ומראה לי את הכוכבים שכבר כמעט חודש לא ראיתי, כי השמיים קדרו. אוף איפה האביב והקיץ??? אז לא אמרתי והוא לא עלה.
הגוף רעב. אני מרגישה. לאורך היום אנשים מפלרטטים איתי בוואטצפ בהנגאאוט וכאן בכלוב ואני נונסטופ רטובה בגלל זה. כל הזמן, במקביל לפחות שבעה. יש אחד שתפס לי קצת יותר את העין מאחרים. הוא תפוס. זה קצת הפריע לי ולא הבנתי למה זה מפריע לי. הרי אני נהנית להיות עם נשואים ותפוסים שלא יכולים לפגוע בחופש שלי. זה עדיין נכון אבל.. אני מרגישה סדק בשריון שלי. באיזה שלב באיזו צורה מתחיל לחלחל לי הצורך בחום. במישהו אחד קבוע שמעניק לי חום, בין טפטופים אחרים. לא רוצה רק אחד, לא חושבת שמסוגלת. אבל רוצה אחד עיקרי, שזה מה שנהיה זה כלפי זו. כמו יחסים פתוחים כאלה אבל תוך הכרה ב"סטטוס" הזה. רוצה מישהו שיהיה גיבור המשנה לדמותי בסיפור שלי. אני חושבת שבמשך זמן רב ניסיתי במודע (או שלא) להביא לכך שהחבר ה"שולט" יהיה בפינה הזו. אולי היה שלב שגם ראיתי אותו ככזה. אני מתחילה להפנים שהוא לא שם, הוא לא מראה גם רצון או צורך להיות בפינה הזו, גם לא הביע משהו כזה. אבל אני חייבת מישהו שימלא את הפינה הזו, גם אם זה לא יהיה הוא. צריכה מישהו שיהיה דומיננטי וחזק לצד מכיל ומבין, מישהו שישרה עליי ביטחון ואמון, לא יקצוץ כנפיי, יתן לי להתעופף כאוות נפשי, אבל יזכיר לי שבסופו של יום- אני שלו.
אני לא יודעת למה אני לא נכנסת לפינה המוכרת של הסקס והעינוגים היומיומיים, עם כל האפשרויות שעומדות בפניי. אולי כי זה אומר שאני מכניסה אותם לפינה הפרטית שלי, למיטה שלי. וזה מצריך ממני קרבה מיוחדת. במחשבה מעמיקה אין לי ספק לרגע שאם היה באופן ברור מכוון ללצאת לשתות ואם עולה חשק אז לבית מלון, הייתי זורמת בקלות יותר. בתי מלון זה משהו אחר.. מה גם שאף פעם לא הבנתי את הנשואים שנזהרים מזה בגלל רישום האשראי. יאללה, תבואו עם מזומנים ולא ישארו עקבות. באתם לזיין או להתפנק ברמה אחרת?
אני רוצה להסחף. לא בבום, רגע כאן רגע לא. רוצה להסחף לתוך מישהו, להוריד את כל המגננות, ערומה ובטוחה, להתקרב גוף אל גוף, ללטף, אצבעות נפגשות נוגעות, ליטוף, מבטים מצטלבים, חיוך, שפתיים מתקרבות, תחילה מרפרפות, אחכ טועמות, ואז בום! לא יכולות להפרד, שפתיים צמודות לשפתיים, נושקות, נוגסות, מלקקות.. משחקות בינהן מי חזקה ועוטפת יותר, ואז הלשון שחפצה להצטרף לעונג ופשוט מתלטפת ומתלפפת ומתענגת.. הנשיקות האלה.. אלוהים.. רוצה להסחף לתוכן. זו התשוקה המוחלטת. זה מה שבוער בי. הרגעים האלה. אלה היחידים שיכולים להשתוות לאורגזמה קטנה..
אני מתגעגעת לזין שלו, היחידי שהצלחתי לגמור על הזין שלו תוך כדי רכיבה עליו כמה וכמה פעמים.. זה סטנדרט שקשה לדלג מעליו. פאק. איך בא לי..
יש לי ככ הרבה פנטזיות שאני רוצה להגשים, יש לי ככ הרבה סוגים של גברים שמוכנים לקחת חלק בכל מה שרק אבקש, בין אם זה יבוא ממקום של מלכה או של שפחה, ועם כל המבחר הזה אני קופאת. לא יודעת מה מונע ממני. האם אני מתפזרת יותר מדיי? על פני יותר מדיי דמויות? האם זה סתם פחד ראשוני כי עבר הרבה זמן? האם זה חוסר בטחון? למה לעזאזל חוסר בטחון?? אני נראית טוב מתמיד.
יום שישי אני אמורה ללכת עם הבנות לרקוד. משהו של הניינטיז עם מלא רחבות. נו סבבה. יום שישי ה13. בא לי זין במקום לרקוד. ואני יכולה לארגן את זה. אבל בא לי משהו יותר מלוכלך.. בא לי באיזה מועדון או בר, ככה להתמזמז על הרחבה ואז להזדיין בשרותים כמו חיות זולות.. כמו לפני 15 שנים.. בא לי לחזור לפינות הכהות של העשור הקודם, לפינות האפלות של הלב, לחשקים שלא התמלאו.. מפנטזת על גבר שיסחף איתי לביקורים בדאנג'ן, למסיבות של סווינגרס, מישהו כזה שירצה לקחת חלק בחדוות הגוף והתשוקה יחד איתי, מישהו שיבער בו לחיות אחרת יחד איתי. לבנות לנו בועה משלנו בזמן שלנו. אבל לתת לה גם לזלוג מדיי פעם בעולם החיצון ולא רק בין כתלי חדר השינה.. ואז יש רגעים שאני מוכנה להשבע שאני מרגישה וייב מוזר מתקדם לכיווני, כמו רוחות של שינוי. משהו מתקרב.. מישהו.. אתה.
אני לא יודעת מי אתה, אבל אני יודעת שאתה מתקרב אליי. ואני כאן, כולי בשלמותי- לך, עם כל השריטות שלי וכל התשוקות שלי, עם כל קפל עור, עם כל רכות ורטיבות, עם כל ליבי העצום וגופי הלבן, עם כל חולשותיי וחוזקותיי, בשלמותי מוכנה. עבורך.
התגעגעתי אליו. אני מנחשת מה שהוא מעולל לו בתאילנד וכמה חורים הוא כבר חדר, בכמה שערות הוא משך, כמה קונדומים הסיר מעצמו, לכמה חייך, למי עשה עיניים, למי תפס בשדיים, את מי הטביע באורגזמות כמו שעשה לי לפני כן. לפני יומיים כשעשיתי ביד דמיינתי אותו מזדיין עם דמות כלשהי, הדמויות השתנו לאורך האקט.. הראשונה היתה כוסית והוא נהנה במיוחד. אחכ דמיינתי את הבאה ברונטית עם שדיים קטנים ותחת גדול, והוא תוקע אותה בדוגי ומתענג, ואז אחרת בלונדה ועוד אחת עם אף גדול והאחרת צעירונת עם גוף מושלם, והתחילו לרוץ לי כל מיני אקטים שאני צופה בו מבצע. זה לא הוריד לי, אבל בקושי גמרתי פעם אחת. הנחתי לזה. מאז לא נגעתי בעצמי.
אתמול בלילה הוא התחבר לשיחת וידאו אחרי שהתכתבנו קצת, כי התגעגע לפניי. סיפר על זיונים שלו, הוא חכם, ידע שכשהוא מביט בי אצטרך להתאמץ יותר כדי לא להראות רגשות. אז חייכתי אליו ופירגנתי לו. שמתי את הפוקר פייס הכי שלי. ואין לי.
כשסיים אמרתי לו שלהבדיל ממנו, אני לא הייתי עם גבר מאז שהוא נסע. 3 שבועות. הוא היה המום. לא הגבלתי אותך, אמרתי לך שאת חופשייה לזיין את העולם. ציפור חופשייה, תתענגי, מגיע לך. התהפכה לי הבטן. שאלתי אותו אחכ לגבי הסשנים שלנו. הוא כמובן מאוד נהנה מהם, אבל בין השורות לא זיהיתי תחושת שיוך, זה יותר השיוך הרגעי מתוך מקום של משחק. ואז נזכרתי שזה דומה למה שכתבתי פה בפרופיל שלי. והמחשבה הבאה שמחלחלת היא.. שאני צריכה משהו יותר עמוק מזה.
וכך נבטה תובנה ראשונה. אני באמת חופשייה. לחלוטין. הוא לעצמו ואני לי. אני צריכה שולט אמיתי. כמוהו מחד, ואחר מאידך, כזה שיכיל אותי במידת מה אבל גם ידע לחזק, להעמיד במקומי. זה מספיק ניער אותי לפקוח עיניים ב6 בבוקר ודבר ראשון לחשוב על הזיונים שלו. ואז להגיע למשרד ואחרי כשעה במייל שיחת יחסינו לאן, טוב סוג של, עם מישהו אחר שהיה אבן דרך לזמן קצר. הוא נסוג מעט בגלל אשתו. למעשה זה הוא שלא היה זהיר. עוד פנס כבה.
מתחילה למאוס בנשואים. וזה לא קשור לרצון או חוסר רצון בזוגיות, זה קשור לזמינות ונכונות. מצד שני גם רווקים מסובכים מדיי, או שנקשרים וחונקים, או שלא בוגרים מספיק. גרושים, כן, אני צריכה גבר גרוש, מישהו בן 40 וקצת, שיש לו בראש מיליון שריטות, מישהו שירצה לנסות הרבה דברים, לצאת להרפתקאה, לחוות.. אבל בו בזמן כזה שישמור עליי. זה נשמע יותר מדיי כמו ההוא. אוקי, אז.. שהגרוש הזה יהיה גם שולט קלאסי במידת מה.. מה זה אומר?
אני צריכה חוויות נוספות כדי לבחון מחדש את הצרכים החדשים שלי. ואחרי שכל העולם אמר לי בפנים את הברור מאליו- "לכי תזדייני כבר!", אולי באמת הגיע הזמן ליישם. נמאס לי להתחרמן על ריק. סקסית, יפה, מצחיקה וחדה מחפשת... הרפתקאה ארוכת טווח, עמוקת ימים ולילות, כזו שנוגעת בעור ובבטן ובלב. למה? כי כאלה אנחנו, ממעמקים מגיעות התחושות הכי עמוקות והחוויות הכי משמעותיות.
עוד מהדהדות לי מילים שנאמרו לי אתמול "את קילרת אותו אליך, וזו הבעיה..." נכון, אתה צודק.
ולכן משחררת את הקולר מצווארי, וכעת הוא לבן וחשוף ורעב וממתין... להשתייך.
היה לי שבוע מהגיהנום, היה לי יום מגעיל וכל מה שבער בי זה להניח מכתב התפטרות על השולחן של הבוס ולצאת משם. לא עשיתי את זה. צריכה להיות בוגרת. לא לפעול מהרגש. אז יצרתי קשר עם הגברים הדומיננטיים בחיי, כל אלה שיש להם את האנרגיה החזקה הזו שגורמת לי לציית. הם היחידים בעולם שיכלו לאפס אותי, וגם זה רק כשזה כולם בו זמנית. לצערי הם היו זמינים רק בכתב. מי בוואטצפ מי במייל. אפילו יצרתי קשר עם השולט. משתדלת לא להפריע לו בחופשה שלו אבל עמדתי להתפוצץ. הוא היה במצב רוח מרומם ופצח בנאום מוטיבציה לשחק חכם, אסטרטגיות, ניצחון. איבדתי עניין. אז פניתי להוא שרציתי ממנו חום גוף יותר מכל, אבל הוא מרוחק פיזית בגלל אשתו שחושדת, ולי לא מספיקות פתאום המילים. רוצה יותר. נותרתי מתוסכלת.
הדרך היחידה שאני מכירה להוציא את התיסכול הזה היא ערומה על ארבע, ממתינה מכוסת עיניים לחבטות, להצלפות, לשחרור פיזי ורגשי..
אתמול ידיד שלי אמר שאני מתנהלת כאילו השולט שלי שם עליי חגורת צניעות בלתי נראית וטס לתאילנד. כי מאז שנסע אני בתולה. כמהה למגע זר אבל למרות אינספור ההצעות מסרבת ושומרת על מרחק. אפילו שהגוף שלי ככ רעב למגע ולהתמסרות.. הידיד אמר שזה הופך אותי למבולבלת. הופך אותי. הוא אמר שאני חייבת ללכת להזדיין כבר ולו לשם פריקת המתח הזה, לקרוע את חבל הטבור בייני לבינו. הוא גם ככה בטח מזיין עכשיו כל כוס תאילנדי, אז למה אני צריכה למנוע מעצמי. התקשיתי להסביר לו, הוא לא מתחבר לעולם הבדסמ. מהזוית שלו אני סוג של פריקית סוטה שנהנית שמצליפים בה, איזו מופרעת, אני- שנחשבת בתולית בעולם הזה ביחס לטיפוסים שפגשתי כאן בכלוב.. העולם הזה אינו מתפרש על ליבו, אין הוא מרגיש את החופש המוחלט כשאתה נעול, קשור, אזוק וכמה לתחושות שרק אדם אחד יוכל להעניק לך, וכך ישחרר אותך.. אולי משום כך התקשיתי להסביר לידיד שהשולט הוא האדון שלי, הוא יכול לזיין מה שבא לו כמה שבא לו. אבל אני אמורה להיות שלו. אז מה אם הוא לא ביקש. הוא פינטז על זה בקול. הוא אמר לי אחרי הסשן האחרון שלנו, שלו היתה לו חגורה היה נועל אותי לחודש בזמן שהוא איננו. משהו כאילו נכנס קצת לתת מודע..
אבל הימים מוטרפים ואני חשה בתיסכול אוכל אותי מבפנים וחייבת פורקן. לא פורקן רגיל. לעשות ביד לא מרגש אותי.. עשיתי אתמול עשיתי יומיים לפני כן. זהו. איבדתי חשק. רוצה מישהו שירטיב אותי, יתפוס אותי בכח, יתקרב לאוזני ויגיד בקול שקט אך תקיף "את שייכת לי. תתפשטי".. אוחחח... ידיד שלי טוען שאני חייבת לשבור את השרשרת. ולהחליט שהחודש הזה הקשרים מנותקים, לו מותר ולי מותר ואף מומלץ ורצוי.
משהו בתוכי ככ רעב שמוכן לשקול אפילו דמויות חדשות.. להעיז. לעשות משהו שונה, מחוץ לאיזור הנוחות. לחוות. למה שרק הוא יטעם טעמים חדשים וזרים. אפילו עברה בי מחשבה ללכת לדאנג'ן. למרות שלשם אין סיכוי שאלך לבד. כצאן לטבח.. זקוקה לחום ולעומק של מישהו חזק לצידי. צמאה לעוצמה. מישהו שיצליח לגעת בתוכי ככ עמוק שיאחז בי מבפנים. שאתמכר.
שבועיים ויום חלפו מאז שהשולט שלי נגע בי, הצליף בי, חדר לתוכי וגרם לי לרצף לא אנושי של אורגזמות. ואז אתמול עלה על מטוס לתאילנד. נותרתי בגפי לחודש שלם, רעבה לזה שיגרום לי לחוש את הריגוש המוכר והאהוב..
אמנם המגע של הנשלטים נעים ומרטיב אך אינו מספק אותי הפעם, הרעב שלי אחר. הכמיהה למגע של גבר עוצמתי רק הולכת ומתגברת.. שבועיים לא גמרתי, מאז שעשה בי כרצונו.. ואז היום, פגשתי מישהו חדש, במפתיע לא מהכלוב אלא מאתר דומה אחר. אחרי 3 שבועות של שיחות עמוקות ואינטימיות ביננו, לפגוש בו, הכתפיים הרחבות האלה, הזרועות שעטפו אותי, המבט הממכר בעיניים היפות שלו, והשפתיים, אוחח השפתיים.. הנשיקה הראשונה היתה ביישנית, השניה היתה סקרנית, השלישית היתה מתפנקת, והרביעית היתה ככ רעבה שכל מה שרציתי לעשות זה לקרוע ממנו את הבגדים. אבל היינו על זמן קצוב...
הוא היה צריך למשוך אותי מהשפתיים שלו, לאחוז בי בעוצמה כדי להזכיר לי שזמננו תם ויש לו ישיבה חשובה לנסוע אליה. ככה זה כשהתשוקה בוערת לדמויות סמכותיות. הוא לא המנכ"ל הראשון שלי, אבל משהו בנוכחות שלו, בדרך שבה הוא מזכיר לי את מקומי, כשנעמד ואני חיבקתי את רגלו, ידיו לוטפות את שערי ויורדות לכתפיי.. ככ רציתי לשמוע אותו בוחר לי כינוי הולם, משייך אותי אליו, אבל לא חקרתי בו עדיין את הצדדים האלה, וככ רוצה...
רגע אחד הוא כזה חזק ודומיננטי, ורגע אחר עדין ועוטף, יושבת לצידו, מניחה רגליי על שלו, הוא מלטף ירכיי מעל הטיץ השחור, מושך אותי להצמד אליו ומלטף גבי ומותניי.. מסניפה אותו לתוכי, רוצה להשכיב אותו לאחור ולטפס ממעל, לבצע בו את זממי, בייחוד אחרי שהוא עושה לי שיחות העצמה.. הוא ככ מכיל, וכמו השולט שלי, גם הוא מחזק אותי ברגע אחד, ונותן לי להתמסר לעוצמתו ברגע אחר..
כשהלך נותר טעמו על שפתיי והייחום שלי לא עזב. הערב נשברתי. הוא היה עסוק עם המשפחה, שלח לי הודעה מחייכת שאם אני מיוחמת זה מצויין, שהוא ראה את השרביט ליד המיטה אז קדימה לעבודה. רציתי את הגוף שלו. אבל לא יכולתי להתאפק יותר, לא יכולתי יותר להחזיק את הייחום הזה בפנים. סרטון של דקה וחצי של הצלפות מופלאות שבר את גב הגמל. הרגשתי את זה מדגדג לי בין הרגליים, קרוב מתמיד, כאילו נשיפה מעל הדגדגן תעביר אותי על דעתי. זה הזמן. שלחתי יד והבאתי את השרביט, הוא בקושי נגע, בעוצמתו החלשה ביותר, בקושי מתאמץ, עשר שניות וגמרתי.. הטעם לאורך הגוף היה ככ משכר, לא יכולתי להפסיק.. האורגזמות לא הפסיקו לבוא, לא היה צורך בשום סרטון רק להתמסר לתחושה המטורפת הזו.. שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע... נגמרה הסוללה............... פאק. עוד לא שבעתי :(
לא יודעת מתי אראה אותו פעם הבאה, וגופי רעב כמו שלא היה זמן רב. האורגזמות שהיו אמורות להשביע רק פתחו רעב ישן נושן. גופי רעב, ככ רעב....
אני זוכרת שיצאתי פעם עם מישהו שחיפש מלכה. הוא התעקש שאני מלכה. הוא התעקש שיש לי את כל התכונות. רק שאני ביישנית מדיי, כך התברר דאז. הוא ניסה לכוון אותי, להגיד לי מה ואיך להגיד לו, אבל הוא בא ממקום של עבד ולא הרגשתי שום העצמה בסיטואציה הזו. ובלי קשר יש לי קושי מאוד ברור עם דמויות שנמרחות ולכן נתפשות בעיניי כחסרות עמוד שדרה. כך, למרות שהוא היה גבר מאוד גדול וחזק, משהו לא התחבר לי עם ההתרפסות שלו. זה כמובן הכשיל עבורנו את הכל. אני רציתי גבר שיהיה אגרסיבי איתי במיטה ברוב הזמן, ורך איתי פה ושם כשפתאום ארצה להתפנק ולהיות כחתולה.. זה לא היה הוא. אז דרכנו נפרדו וכל שנותר הוא שלום שלום מעת לעת בפייסבוק כשהוא מתגעגע לפוטנציאל שלא מומש.
רצה הגורל ושנים אחכ הכרתי מישהו שלמעט המחסור בזמן והזדמנויות תכופות יותר להיות איתו, תואם את הפנטזיות שלי אחד לאחת.. הוא חזק, גברי, סקסי בטירופים, נראה מעולה, אוהב דברים דומים, נהנה מאותם פינוקים, יודע להעריך את השגעונות שלי ולפתח אותם. יש לו את היכולת, המופלאה בעיניי, לזהות את הפוטנציאל שחבוי בראש הכחול הזה שלי, שגם כשהוא לכאורה כבוי- הוא מסוגל להדלק בשניות בזכותו, ולעשות ממנו מטעמים.. כך גם בזכותו נחשפתי לחגורת הצניעות הקסומה שבהמשך אף הולידה קעקוע.. כל פעם הוא נותן לי הצצה למשהו נוסף שכדאי לי לנסות, מי יודע אולי אוהב, ואם לא- אז חוויתי, ועוברים לחווייה הבאה. תכונה מופלאה בעיניי.
מהמקום הזה החלה לפני כמה חודשים לנבוט בי איזו פנטזיה.. ופנטזיה חדשה, טובה באמת, שיוצאת מהמעמקים לוקח זמן להנביט ואחכ לטפח לכדי פנטזיה מדהימה שכל הגוף רעב והמוח כמה להגשים אחד לאחד. כמו כל דבר טוב, זה התחיל במחשבה אחת קטנה. נקודת ההנחה שלי היתה שאם להיות על ארבע כנועה ונתונה לחסדיו מרטיב אותי גם מבלי שייגע בי, מעצם היותו מאחור מביט בי, אז ודאי זה יעבוד גם הפוך. ומהי כניעה מוחלטת אם לא להיות חשוף, נתון לחסדי האחר? אז אמרתי לו שאני רוצה אותו על ארבע. היה בעיניו מבט מתעניין. זה הספיק לי כדי להמשיך לפתח אותה, להשתעשע איתה עוד קצת וליצור ממנה משהו חזק ומושלם יותר. אהבתי את זה שאין התנגדויות. הוא כמוני בקטע הזה, פתוח לדברים.
אז דמיינתי איך אני נועלת לו את הזין היפה שלו בחגורת הצניעות האהובה. אין כמו פנטזיה עדינה כשאתה מתחיל אותה מהמקום הכבול הראשוני, אך המוכר והלא מאיים. בשלב הזה אני מכסה עיניו וקושרת ידיו באזיקים האלה שבד"כ מעטרים את ידיי. מגבילה את תנועותיו. ממקמת אותו ומשעינה אותו על ארבע. מפשקת רגליו. ישבנו חשוף מולי. החיוך מתפשט על פניי, אבל בעיקר לאורך גופי. רק לדמיין אותו כך, אני כבר מתחילה להזרים מיצים חמים בין רגליי. גם אם ישען כך לכמה דקות מבלי לזוז כשכל מה שאני עושה זה להביט בו מבלי לגעת. להביט בגבר הכל כך גברי הזה, שרק לפני זמן קצר הותיר סימנים אדומים וסגולים על ישבני, בגבר הזה שרק לא מכבר זיין לי את הכוס כאילו אין מחר, הגבר הזה שלכאורה הכניע אותי, חדר לישבני וגמר בתוכו כאילו היתה זו התנוחה הבסיסית.. הגבר הזה כעת על ארבע מולי פתוח לרווחה. והישבן שלו קורץ לי.. קורא לי..
מתקרבת אליו אחרי זמן מה, לגופי רק בייבידול אדום עם חזיה ששומרת היטב על המפתח, בלי תחתונים. מעבירה ליטוף עדין על הישבן הזה שלו.. הישבן הסקסי הזה שאני מתה להרגיש מבפנים ומבחוץ. מתקרבת, מעבירה לשון על ירך, עולה לכיוון המפשעה.. לאט. שולפת כפפות לייטקס כחולות. מרגישה סקסית איתן כאילו היה זה אקדח בין הידיים שלי, בעוד מה שאני באמת מכוונת אליו עדיין לא הגיע אל בין ידיי. נשכבת לאט על הגב, משתחלת בין רגליו. מעבירה לשון חמה ורטובה על מעט הזין שנותר חשוף דרך הכלוב שלו. חשה ברעד שלו ומתייחמת עוד יותר. חוזרת מעט אחורה ומלקקת את הביצים האלה.. אתן עוד תתפחו לכן.. אתן תהיינה ככ רעבות ונפוחות עד בכי.. מחייכת לעצמי. מתעכבת על ליקוק ארוך נוסף ויוצאת חזרה.
מפסקת בידיי את ישבנו, מקרבת פניי. לשון רטובה עוברת באיטיות על הישבן, מתקרבת לפי הטבעת אך עדיין לא נוגעת.. נשיפה עדינה, רק כדי להרגיש רעד בגופו.. מביטה, מחייכת לעצמי בסיפוק, חשה את נשימותיו השקטות.. אז לאחר אי אלו שניות של דממה מקרבת לשוני ומרטיבה אותו היטב, אנחה נפלטת מגרונו ועימה רעד עובר בגופי.. זרם עדין ומעקצץ עובר לי בין הרגליים, אני כבר יודעת לזהות את התחושה שתביא בעקבותיה רטיבות שרק תתגבר ועוד רגע תתחיל לזרום במורד ירכיי.
מלקקת שוב ושוב, מרטיבה אותו היטב בלשוני ואז אצבע אחת מתחילה לגשש דרכה פנימה. האנחות מתגברות ועימן האושר הפנימי שלי. אני אוהבת את הרעיון של לחקור את המיניות הגברית באופן ששונה מכל החרמנות הבסיסית של סקס בנאלי וחדירות לתוכי. רוצה להיות זו שתרגיש הפעם. חשבתי על ללבוש על עצמי דילדו אבל התחושה היא אחרת. לא מחפשת את ההדיפה שלי לתוכו ללא התחושה הפנימית. אני אוהבת להרגיש בעצמי. כמו שנהניתי לדחוף אצבעות לכוס של האקסית, כך גם כאן, להחדיר בעצמי, להרגיש בעצמי.. לוחצת מעט פנימה ולכיוון מטה, תחילה לאט ואז מעלה את הקצב.. נראה שהתגובה הרצויה מגיעה כי הוא מתחיל לכאוב בתוך הכלוב. אני מאטה ויוצאת. נותנת לו מספר שניות ואז חוזרת להעביר ליקוק ארוך על הביצים. לאחר מכן מתקרבת רק כדי לוודא שלא מתפספסת לי איזו טיפה מפנקת שזולגת ממנו..
נעמדת שוב מאחוריו. הוא ממתין ואינו יודע למה לצפות. אני הולכת לרגע וחוזרת עם הדילדו הסגלגל ועם השרביטון הקטן החדש. מניחה לידו. הוא לא רואה דבר. "מעכשיו ואילך, כל התפתלות, כל התנגדות, כל תזוזה מיוחדת תביא איתה משהו הרבה יותר רחב מהאצבע שלי." מנסה להשמע רצינית ונוקשה כמו מלכה של ממש, אבל קשה לפספס את החיוך שלי כשהמילים נאמרות. אני מרוצה מעצמי, מרוצה מהסיטואציה. "בכל שלב שתרצה לגמור, רק תגיד. אבל זה אומר שכל זה יגמר. ואתה לא רוצה שזה יגמר נכון?" לא מצפה באמת לתשובה.
מלטפת לו את הזין דרך הכלוב, מתכופפת להחדיר לשון בין חריצי הכלוב, להרגיש כמה הזין שלו נדחף כנגד הכלוב, רוצה לגדול, לתפוח להתפרע במלוא הדרו ולא יכול. הוא מתחיל להתנועע בחוסר שקט. "אמרתי לך מה יקרה אם תזוז.." מחייכת לעצמי, מתרחקת מעט ומביאה את הדילדו. מעט חומר סיכוך, לא יותר מדיי, ומתחילה להחדיר אותו. התזוזות מתגברות. "אל תזוז.." לוחשת.. "אתה לא באמת רוצה את זה.." מתחילה אט אט להחדיר אותו פנימה ומעט החוצה, שוב פנימה, קצת יותר עמוק, עד שלבסוף כולו בפנים. מחייכת לעצמי בסיפוק. מוודאה שהוא נעוץ בו היטב ואז מתכופפת חזרה ללקק לו את הביצים ומסביב לזין היפה הכלוא שלו. הוא נאנח ואני מתמוגגת.. "נעים לך?" הוא משמיע קולות לא ברורים ואני לא מתאמצת לפרש אותן.
אט אט שולפת ממנו את הדילדו ומחייכת לעצמי.. "הרחבנו אותך לשבריר של שניה אבל אתה מתכווץ מחדש.. מה נעשה איתך.. אתה משהו, אתה.." אומרת ומחייכת.. "אתה רוצה שאני אלקק אותך?" הוא מהנהן. "אני לא שומעת אותך.. אתה רוצה שאני אלקק לך את התחת?" הפעם שומעת היטב את המילה כן. ה-כן הזה מעורר בי זרמים מחודשים בין הרגליים. מתקרבת ומלקקת את החריץ הזה שלו, מתענגת על תחושת עורו תחת לשוני, כאילו היה מרוח כולו באיזו קצפת בלתי נראית שאני חייבת לנקות ממנו בכל מחיר. תגובתו לא מאחרת להגיע, הוא מתפתל. הכלוב לוחץ.. "אתה רוצה שאפסיק?" אני לא שומעת כן. אז ממשיכה בשלי. בין ליקוק לליקוק מחדירה אצבע, מנסה לפלס דרכי בתוכו, מתעקשת למצוא את דרכי לנקודת הג'י הגברית.. ההתפתלות הבאה שלו עולה לו ביוקר.
הפלאג חוזר אל בין רגליו וננעץ בישבנו. הוא, שודאי השלים עם התחושה הזו כסוג של עונש, אינו צופה את הבאות. מקרבת את השרביטון הקטן הזה שלי, שקט ככ שלא מנחש שהוא שם. מדליקה אותו ומצמידה אותו תחילה לפנים הירך. הוא נרעד ברגע שזה נוגע בו. אני מחייכת לעצמי שוב בסיפוק וממשיכה, הרטט עובר לאורך הירך ועולה במעלה הירך. מרחיקה מעורו ואז משיבה בסמוך לביצים. הוא מתפתל כחיה בכלוב. "אל תזוז! אתה הרווחת את זה, תהנה מזה כמוני..". ממשיכה ועוברת עם הרטט הזה לכיוון הכלוב, להרעיד אותו מעט. בין לבין מוודאה שהפלאג עודנו איתן בתוכו.. אם מתחיל לצאת, מחדירה חזרה פנימה..
"אתה רוצה שאפסיק?" שואלת. הוא ממלמל "כן" חלוש ואחריו מוכנה להשבע שהיה גם "לא" קטן.. "לא שומעת אותך. אתה רוצה שאפסיק?" הפעם הכן היה יותר ברור. "לא בטוחה שרוצה.." מחייכת לעצמי. מרחיקה ממנו את השרביטון ואט אט מחלצת את הדילדו, רק כדי להחליף אותו באצבעות שלי.. להרגיש אותו מבפנים.. מתייחמת מהתחושה.. מקרבת את השרביטון לחריץ הזה שהצלחתי להרחיב מעט.. מרעידה אותו שוב.. מאושרת.
מתקרבת אליו, נושקת ללחיו - "תסתובב". הוא מציית ומתהפך על גבו. הרגליים מעט רועדות, הזין כלוא ומת להחלץ כפי שלא רצה לפני כן מעולם. עיניו עדיין מכוסות, אני מוודאה. ידיו נעולות מעל ראשו. מתקרבת אליו ומטפסת מעל פניו. לשונו מתלבשת לי היטב סביב הדגדגן הנפוח והרטוב שלי.. פניו נשטפים במיצים שלי. אני נשענת לפנים ומלטפת את הביצים הנפוחות שלו. הוא נאנח, אני מרגישה את זה כנגד הדגדגן שלי.. "אתה רוצה לזיין אותי?" שואלת ומתרוממת מעט ממנו כדי שיוכל להשמיע קולו.. "כן".. מממ.. אני מחייכת לעצמי.. "אבל אני רוצה שתזיין אותי חזק.. אני רוצה להרגיש את הזין שלך בתוכי בכל הכוח.. יש לך כוח?" הוא ממלמל לי משהו בין הרגליים, ואני רק מפנטזת על הזין היפה הזה שכרגע כלוא, וודאי רעב מספיק בשביל לענג אותי היטב.. "אתה רוצה שאשחרר לך את הזין היפה הזה מהכלובון?" אני יודעת מה תשובתו, איך אפשר לסרב..
"תרעיד אותי במיליון אורגזמות עד שאראה כוכבים, ואתה תקבל מפתח." אומרת ויורדת ממנו. מסירה ממנו את כיסוי העיניים ואת האזיקים. בתוך שניות אני הפוכה על הגב והראש שלו עם הלשון החמה והאצבעות היפות האלה מוצאים מקומם הטבעי בין רגליי.. על יכולותיו המופלאות בלהגמיר אותי אין באמת מה להכביר מילים.. גלקסיות רחוקות מוצאות דרכן במהרה אל תוך תוכי, הקירות נרעדים שוב ושוב ושוב עד שהצחוק מגיח..
מתקרבת אליו עם המפתח, משחררים אותו מהכלוב רק כדי להביט בזין היפה שלו נפוח ורעב.. מתקרבת אליו למציצה ארוכה ומתפנקת, אוהבת לטעום אותו, עם או בלי המיצים שלי עליו.. כשסף הרגישות שלו עולה עוד ועוד הוא מרחיק אותי מהזין שלו, מסובב אותי עם הגב אליו ומזיין אותי שוב ושוב במלוא עוצמתו עד שהוא מתפרק לתוכי.. קורסים כנגד המיטה.. עכשיו החיוך מרוח לשנינו על הפנים..
זמן מה אחרי שהפנטזיה החלה להשתרש בתוכי ידעתי מה אני צריכה לעשות. נכנסתי לאתר הזה, ומצאתי את אלה שישמו מבטחם בי ויעניקו לי את העונג שלי מכניעתם.. השאר הסטוריה..
"לכי עכשיו, תכניסי לך פלאג לתחת וויברטור גדול לכוס. תמלאי את שני החורים שלך כמו הזונה הקטנה שאת, ותמשיכי בעניניך. אני לא מרשה לך לגמור בינתיים. תתנהלי רגיל, העיקר שהתחת שלך מלא, שהכוס שלך מלא והראש שלך כל הזמן מושך אותך אליי. ככה אני אוהב אותך. לגמרי שלי." הוא שלח לי הודעה להתכונן לקראת המפגש שלנו בערב, ובמילים האלה נכבשה פסגתי. "שבי על הכסא, גלגלי לך משהו לעשן.. כן, שבי כשהם בתוכך. לא משנה כמה זה לוחץ או כואב או מטריף, להמשיך בעיסוקיך ולא לגמור. שמעת אותי? אסור לך לגמור."
צייתנית. מתחילה לגלגל. מולי רץ סרט פורנו. לא גמרתי כבר כמה ימים. הרטט בין הרגליים שלי מתחיל לעשות לי משהו. נעה במקומי, מרגישה את הפלאג עמוק בתחת. המחשבה מעבירה בי זרמים. מתי הפכתי לכלבונת כזו שאוהבת שממלאים לה את התחת? יודעת שהדבר הנכון יהיה למלא הוראותיו, אבל קול קטן קורא לי להמרות את פיו. המחשבה עליו מעניש אותי, מצמררת עורי ומרטיבה אותי.. אני אוהבת כשהוא נהיה כעוס וקשוח. לא אמרתי לו את זה. לא יודעת אפילו למה. בפעם הראשונה שהיה רציני איתי ברמה שהעיניים שלו נראו ריקות וקרות לרגע, רק בשביל להוכיח לי שהוא בשנייה לובש את המסכה של הרע- באותה פעם ראשונה הרטיב אותי. כשמשהו בתוכו לבש את הגלימה השחורה עם המסכה. הפחד שעבר בי לשבריר שנייה עורר בי תחושות שאני רודפת אחריהן עד עכשיו. המחשבה עליו רע איתי, מעניש, מכאיב, משפיל, מחנך.. נרטבת ממנו. אוהבת כשהוא מחבק ברוך. אבל צמאה אליו כמו חתול רחוב בעונת השרב.. צמאה לקשיחות שלו, לאגרסיביות, לעוצמה שזורמת לו בגוף ומטריפה לי את החושים.
היד נשלחת מעצמה. מנסה לשכנע עצמי שאני עדיין פועלת לפי החוקים, כי אני אעשה אדג'ינג. כן, זהו, זה יעבוד. 2 אצבעות תרות אחר הדגדגן בעוד הכוס שלי כולו רוטט מהויברטור הסגול שמעביר זרמים גם לפלאג שתקוע בי. יכולתי לספור לאחר ממש.. תוך 5 שניות הרגשתי טעמה של אורגזמה מתקרבת. עזבתי אצבעותיי מהדגדגן, כבר האמנתי שניצחתי, אבל אז הרטט הפנימי כנראה עשה את שלו וגלשתי לתוך אורגזמה שסיחררה אותי ופלטה ממני אנחה עמוקה.. הפרתי את בקשתו. לרגע נרעדתי, האדון יכעס. ואז מחשבה חולפת. הוא יעניש אותי. הוא יכאיב לי. הוא יאהב אותי עם הידיים הגדולות והחזקות שלו כנגד העור הלבן והרך שלי.. הוא יאדים אותי, הוא יכאיב לי. הוא יכאיב...
"לא יכולתי להתאפק.." אמרתי לו במבט מעט מושפל וחצי חיוך מתגרה.. "הייתי ילדה רעה....." הרמתי עיניי אליו. הוא לא חייך. מיד נמחק לי החיוך. "סליחה" החרשתי. "תתפשטי". אמר בטון מרוחק. לא העזתי לצייץ. מיד צייתתי ונעמדתי מולו כך, חשופה. מסוככת מעט על גופי בידיי במבוכה קלה. "ידיים בצידי הגוף". אמר ובחוסר רצון צייתתי. הוא עמד כך במשך שניות ארוכות והביט בי. לא נוגע, לא מדבר, לא מחייך. מביט. ואז שלח ידיו אל צווארי. ליטוף קל בקו ישר מתנוך האוזן לעבר הכתף, ליטוף שבשניות הפך ללפיתה. שתי ידיו על צווארי ועוצמתו ניכרת. תחושת החנק התחילה להתעצם. במקביל הרגשתי אותו מפעיל עם ידיו לחץ על כתפיי כלפיי מטה. לא יכולתי להתנגד לכוחו ומצאתי עצמי יורדת על ברכיי, נתלית בידיי על זרועותיו בעודי מנסה לשחרר אחיזתו מצווארי. ברגע שכל משקל גופי היה על הרצפה הוא שחרר אחיזתו ואני התנשמתי בהקלה.. הלב שלי דפק בחוזקה.. בעודי מנסה להתאפס על עצמי, הוא הסתובב ובא מאחוריי, תשעני קדימה, תעמדי על ארבע. מיד מצייתת. הוא קושר קולר לצווארי ואז ממשיך ומחדיר לתוך ישבני פלאג מגניב במיוחד בצורה של קרס. לפלאג מחובר חבל ואת החבל קשר לקולר שעל צווארי.
התחושה הזו של גוף זר בתוך התחת שלי, הקולר.. זו רק ההתחלה. כדי להוסיף עוד אתגר לתחושות הוא משך אותי להיות זקופה על ברכיי ואז אזק את פרקי ידיי מאחורי גבי. בעודי מנסה לעכל את התחושות של הגוף המתין לי מול פניי הזין שלו. הוא אפילו לא הוריד את המכנסיים. רק פתח רוכסן, כתנועת אגביות, כבחוסר חשיבות. "תפתחי את פה שלך" אמר ואני מצייתת. הוא כיוון את פניי והחדיר את כולו פנימה. כמעט נחנקתי. מוציא קצת וצוחק "שלא תיחנקי.." לרגע שרבבתי גיחוך קטן של הסכמה, זה עלה לי ביוקר. בשניות הבאות הזין שלו נדחף לתוך הגרון שלי שוב ושוב עד הקאה.. לבסוף כששיחרר אותי ממנו נהדפתי לאחור.. לנשום.. הוא התקרב הרים אותי וכיוון גופי להשען על שולחן. הפטמות כאבו מהעוצמה בה הוצמדו לשולחן הקר בעודן ככ זקורות, הישבן חשוף אליו והידיים על גבי מחפשות דרך בלתי אפשרית לצאת מהאזיקים.
"ילדות רעות נענשות" אמר וליטף את ישבני. שניות אח"כ כף יד גדולה וחזקה נחתה על ישבני ופלטה ממני אנחה מופתעת. העוצמה היתה חזקה אבל לא הכי חזקה.. כבר ידעתי עוצמה גדולה מזו, חשבתי לעצמי. ואז הנחתה שנייה, כבר יותר כואבת על הלחי השנייה. עוד אחת ועוד אחת זו על זו, הישבן מתחיל לכאוב. לא יכולה שלא להתענג מהתחושה של הזרמים הרטובים בין הרגליים שלי, "כן..." פלטתי בהנאה.. אותו זה לא ריגש. הוא התרחק ממני לרגע ואז הרים אותי מהשולחן והעמיד אותי מולו. הוא הביט בעיניי במבט הכי רציני שראיתי מימיי. שוב נוזלת. מחצית חיוך עולה על פניי. "מה את מחייכת?" הרים את קולו, ואני הבטתי לתוך עיניו מנסה להבין אם אני אמורה לענות. מתלבטת ואז בהפתעה נוחתת על לחיי סטירה חזקה. "משהו מצחיק אותך?!" קפאתי במקומי. לא ידעתי איך להגיב. שנייה אח"כ מונפת היד שוב והלחי השנייה צורבת. מה הוא חושב שהוא עושה?? מיליון מחשבות רצות לי בראש, לא יודעת מה אני מרגישה, הכל משתולל בתוכי, התחושה איומה מחד ומטורפת מאידך. סטירה 3 נוחתת. דמעה זולגת לי בזוית העין. התחושה בלתי ניתנת לתיאור. הוא ראה את זה. בתגובה סובב אותי חזרה שעונה על השולחן כופף אותי, פיסק רגליי ודחף כמה אצבעות לתוך הכוס הרטוב שלי. בידו שלף את הקרס מישבני ובמקומה הכניס אצבע. בשלב הזה התחלתי להתפתל. הוא יודע מה מטריף אותי... ככ רוצה לשלוח ידיים ולא יכולה כי הן אזוקות. מתה לאיזה רטט והוא לא נותן. הוא בהחלט יודע להטריף אותי. אני יכולה להריח את האורגזמות מרוב שהן קרובות אבל לא מצליחה להגיע אליהן... אני מתחילה לייבב והוא בתגובה צוחק. כזה הוא.
"אני הולך לזיין אותך. חזק." אמר ושלף אצבעותיו מתוכי. שניות אחכ ויברטור ממלא אותי. "אני הולך לזיין חזק את התחת שלך, כמו שמגיע לזונה קטנה כמוך שלא יודעת להקשיב להוראות".. הקול שלו העביר בי צמרמורת, מזמן לא הייתי ככ מרוגשת.. הוא שלף את האצבע שלו מהתחת שלי ואז הכניס שוב, הפעם 2 אצבעות. התחלתי להתפתל לו בין הידיים. "מישהו הרשה לך לזוז??" יד חזקה נחתה על ישבני והקפיצה אותי. אצבעותיו חדרו לעומקי ואז יצאו ושוב פנימה וחוצה.. כולי רטובה מהמיצים שלי שנזלו על כולי, האצבעות חודרות יחסית בקלות.. אז הוציא אותן והחדיר בנשימה אחת את כל הזין שלו לכל אורכו. נהדפתי לפנים. הכוס שלי רוטט מהויברטור והתחת שלי מלא עם הזין שלו, מעולם לא הרגשתי מלאה ככ.. הוא נהדף כנגדי פנימה שוב ושוב ושוב, הכל מטריף אותי, לא מצליחה למצוא נק' שבה אוכל לגמור ככה וזה כל הזמן מרגיש ככ קרוב ובלתי מושג.. באיזה שלב כבר מתחיל לכאוב לי התחת אך הוא לא מפסיק. כאילו נכנס בו השד ואין לו שום כוונה להתעייף לעולם.. הכל מתחיל לכאוב, כל החורים, כואבים, האזיקים מכאיבים, כולי בחוסר נוחות משווע מתחילה לייבב..
לפתע יצא מתוכי, שיחרר את אחד האזיקים שעל ידיי וסובב אותי על גבי, "תראי איך אני איתך, כמו האלוהים שלך, רחום וחנון, קשוב להתבכיינות שלך. הנה זונה קטנה שלי, נעשה את זה מעניין.. את חייבת לגעת בעצמך לשפשף כאילו האורגזמה עוד שניה מגיעה, אבל- אסור לך לגמור עד שאני מרשה לך." אז הרים רגליי מעלה לעבר כתפיו וידא שהויברטור הרוטט נעוץ בי היטב, ואז חזר לנעוץ את עצמו בישבן שלי. אנחה נפלטה ממני.. זה היה כואב ומדהים בו זמנית.. האצבעות שלי השתוללו לי על הדגדגן כאילו שמותר לי לגמור, כאילו שלא אמר לי לפני שניה שלא להעיז. "אני יכולה בבקשה לגמור?" שאלתי בקול חלש ורועד. "לא." ענה בקלילות. "תמשיכי!" כולי נרעדת.. משפשפת ומנסה להתרכז בכל דבר רק לא בטירוף שהזין שלו מעורר בי. "בבקשה.. בבקשה אני רוצה לגמור" מייבבת לעברו. והוא התעלם. "מה את?" שואל "אני זונה" עונה בלחש "אני לא שומע אותך! דברי בקול" "אני זונה" הרמתי קולי הפעם "זונה קטנה ומלוכלכת.. זונה של מי את?" המשיך "שלך. אני הזונה שלך" אומרת בקול קטוע "ולמי שייכות האורגזמות שלך?" שאל מבלי להפסיק לרגע להדוף את הזין שלו לעומקי ולהרחיב לי את התחת עד כאב.. "לך.." אומרת בקול חלש "נכון!! ותזכרי את זה פעם הבאה שאת הולכת לגמור בלי לבקש רשות!" אמר והגביר את הקצב.. הרגשתי אותו מפרק אותי. הכאב והעונג העטופים זה בזה המשיכו עוד שניות ארוכות שהרגישו כנצח.. אז שלח ידו וצבט בחוזקה את אחת הפטמות שלי, הכאב היה עמום. הוא ראה שזה לא משיג את התגובה שרצה, צירף יד שניה על פטמה שנייה ואז יחד צבט אותן בחוזקה, התחלתי להתפתל.. כל השילוב הזה יחד עם הרטט בכוס שלי וההדיפה של הזין הקשה שלו בתוך התחת שלי והאצבעות שלי על הדגדגן הביאו אותי על סף בכי.. "את רוצה לגמור, זונה שלי?" שאל והעביר אחת מידיו לצווארי, לפת אותו וקרב פניי לכיוונו. "כן......."פלטתי מבין שפתיי, מנסה להתרכז בנשימות שלי תוך כדי השפשוף הבלתי פוסק והתחושות שעוטפות לי את כל חריצי הגוף.. "כן? אני לא בטוח.." פלט לעברי ואני התחלתי להתפתל ולצעוק "כן!! אתה יודע שכן!! נווווו....."
הסטירה שנחתה על פניי הייתה כואבת כאילו היתה הראשונה.. "את לא רוצה להתחצף אליי עכשיו, ילדה!" הרפיתי.. "לא, סליחה, אני רוצה לגמור, בבקשה אני רוצה לגמור, תרשה לי לגמור בבקשה" מצאתי עצמי מתחננת.. הוא בתגובה שיחרר אחיזתו ונתן לי להשען חזרה לאחור. הוא שב להדוף בי את הזין שלו לעומקי, לוחץ בכל פעם כזו עם גופו על הויברטור שנהדף גם כן פנימה. "אני מרשה לך לגמור" אמר לבסוף בקול שקט. בתוך שניות התפוצצה אורגזמה ראשונה, יד אחת בין רגליי ושנייה תופסת את קצה השולחן בכל הכח, עיניי עצומות ועדיין כרואות שלל גווני הקשת מתפוצצים.. הוא לא שיחרר והמשיך איתי לאורגזמה השנייה והשלישית, אז בעצמו כבר קרס תחת התחושות וגמר בתוכי. בעודו מתנשם, דמעות זולגות מעיניי, בזו אחר זו, הופכות למפגן מימי מרהיב.. כל גופי רועד מנסה לעכל את מגוון התחושות שעברו כאן. ופתאום כאילו כל העולם השתתק. זרועות חמות נשלחו לקראתי ואספו אותי אל חיקן. רגע מושלם.
מאז שהייתי ילדה קטנה היתה בעיניי משמעות למשאלות. גם ביום הולדת מעל הנרות, גם בבאר או מזרקה בזריקת מטבע. את האמונה הקטנה הזו לקחתי איתי. אתה יודע שזו אטרקציית תיירות או סיפור לפני השינה ועדיין עמוק עמוק פנימה ישנה האמונה הקטנטנה שלפעמים חלומות מתגשמים ולפעמים (ובטח סטטיסטית) מה שאנחנו רוצים עשוי להתגשם.
לפני כמה שבועות קבלתי בדואר שרשרת קטנה עם תליון מפתח שהזמנתי מאלי אקספרס. הרעיון מאחורי המפתח היה ברור. מה שמעניין זה שעבורי המפתח והמנעול שינו בינתיים את מה שייצגו עבורי קודם. בהתחלה זה היה פשוטו כמשמעו, מפתח מנעול חגורות צניעות ומחזיקת המפתח העוצמתית. מאז דברים שינו תחושה וטעם וברבות הימים והשבועות למפתח ולמנעול יש מבחינתי משמעות מדוייקת יותר. כשאני רואה דבר כזה אני חושבת על החיבור שלי אליו, לשליטה ולעוצמה שיש לו, שאני מעניקה לו עליי, והחיבור הזה ייחודי כמו מנעול אחד שניתן לפתוח בעזרת מפתח אחד ייחודי וקסום.
השרשרת שהזמנתי היא שרשרת משאלות. נניח את הסרקזם בצד ונשוב לנקודת המבט של הילדה המאמינה באגדות, זו שליבה נשבר כשסיימה את מוכרת הגפרורים הקטנה, זו שכאב לה בבטן עם סיום בת הים הקטנה. הסיפור הזה ליווה אותי הרבה. אפילו ישבתי לדבר עליו עם הפסיכולוגית שלי השבוע. היא נדהמה שאני זוכרת את החלקים האחרונים האלה ופחות את האמצע. הסברתי לה שאנדרסן לימד אותי שיש בעולם אהבה שהיא ככ חזקה ועוצמתית ואלטרואיסטית ובמקום לשמוח על יופיו של זה, כאבתי את כאבה הבלתי נתפש של בת הים. הצעירה שהלכה בעקבות ליבה אחר הגבר המושלם בעיניה, ויתרה על רגליה ומשפחתה וצעדה בעקבות הסיכוי הקלוש לאהבה. בסופו של דבר הוא בחר באהבתה של אישה אחרת, וכשבת הים קבלה הזדמנות להציל עצמה ממות על ידי רצח אהובה- היא העדיפה למות. אתם מבינים, הוא לא אהב אותה, הוא העדיף אחרת, הוא הפך לה את הלב לאבק והיא עדיין אהבה אותו ממעמקי נשמתה, חייו עדיין נחשבו בעיניה יותר מאשר שלה. השפחה האולטימטיבית. כל כולי בא לזעוק עליה שהיא חלשה וצריכה להיאבק על עצמה, ולמרות הכל, קול קטן בתוכי יודע שעם האדם הנכון, ברגע הנכון, יכולתי להיות בדיוק כמוה.
השרשרת באה עם פתק שאומר להביע משאלה ואז לענוד אותה. אז התחלתי לחשוב על משאלות ונתקעתי. התחלתי לחשוב על כל הדרכים שזה יכול להשתבש כי לא ציינתי מה האאוטקם שאני רוצה. אני יכולה לבקש שהחמוד מהכיתה המקבילה יתאהב בי. ואז בפועל הוא יתאהב אבל יראה אותי עם מישהו אחר ולא יבין את מה שראה וזה ישנה את הכל והתבזבזה משאלה כי הלב השבור שלו לא ינסה אפילו. כן, תרחישים יכולים להיות מכל הקצוות. אני אבקש עבודה חדשה? ומה עם כל הפולאאוט שיש תמיד?? לבקש יותר כסף? הבריאות רופפת. לבקש בריאות? מה עם האהבה? לבקש אהבה? לא ביקשת תמיד אהבה? אז לבקש זוגיות? למה? זה יחנוק אותך אם לא תנסחי בדיוק איזה סוג של זוגיות פתוחה ולא חונקת את בדיוק רוצה.. חושבת על זה במונחים של אלאדין.. אם לא אזהר בניסוח המשאלה היא תתפקשש.
אני רוצה משאלות ומפחדת מהן. אני רוצה שיאהבו אותי. כבר אוהבים אותי. אני רוצה שמישהו ספציפי יאהב אותי. רוב הסיכויים שהוא כבר אוהב אותי בדרכו שלו. אז.. אז.. מה אני רוצה? אני רוצה שיזכירו לי את מה ששכחתי. את החיבור. את הדברים הקטנטנים שחייכו אותי, את הקסם. אני רוצה שיזכירו לי את הקסם. אני אוהבת את הרגעים שאני חוזרת להיות הילדה הקטנה. הפסיכולוגית כבר אמרה לפני חודש שאני צריכה להזיז ממנה את האדמירל הרשע כדי שיפסיק לחנוק אותה ויתן לה לפרוח מתוכי החוצה. תני לילדה לחיות, לפרוח, להנות, לשמוח, לאהוב.. ואני חושבת שמגיע לה מישהו שיתאהב בה. מגיע לה מישהו שירצה אותה. אבל גם כאלה היו, והם כמעט אף פעם לא היו אלה שהיא רצתה בעצמה באותו רגע. Timing is everything...
היה לי יום מחורבן היום. אבל משהו בלב עדיין מאמין. משהו ממשיך בתוכי לנוע קדימה משום מה, בין אם אני רוצה או לא רוצה. משהו מנסה לצאת החוצה, להיוולד, וזה מרגיש מוזר. רוצה את הלבד שלי מחד וכמהה לחיבוק עוטף מאידך. רוצה להתכדרר לתוך עצמי אבל גם רוצה שיקחו את ידי ויובילו אותי לשדה רחב, אחו ירוק ויפיפה.. שמש חמימה מלטפת, רוח עדינה ושריקות ציפורים ממעל (ואולי איזה דרקון חמוד או שניים מעופפים ממרחקים). ככה הייתי רוצה לחיות. ככה הייתי רוצה למות.
