מה אומר ומה אספר.. עדיין לא קבלתי זין. מחזרים יש עד אין קץ, הטלפון לא מפסיק לרטוט כל היום. אחד שרוצה להפגש ועוד אחד שרוצה לעטוף ועוד אחד שמתנדב ללקק ואחר שרוצה לטעום ואחר שסתם התגעגע.. ואז מסתם מילים זה עלה שלב כשבצהריים קבלתי הודעה בכלוב מאחד שאני מדברת איתו, שארד לתיבת הדואר בעבודה, הוא השאיר לי חבילה שעליה כתוב "לנסיכה של המשרד" ובפנים קופסת פרלינים משוקולד מריר איכותי.. כייף!.. מעולם לא פגשתי אותו או ראיתי תמונה אפילו. הוא אוהב ככה במיסתוריות. זה נחמד. שעה אחכ כבר קפץ לבקר בחור אחר מהכלוב שפגשתי כמה פעמים לסיגריה מתחת לעבודה, וכמו תמיד גם היום הביא לי כוס תה עם נענע וקשקשנו וחיבוק גדול ומפנק... ואז לפני שיצאתי מהעבודה בחורצ'יק רוסי צעיר ובלונדיני שאני מדברת איתו זמן מה מהפייסבוק ומעולם לא פגשתי, הציע לי טרמפ הביתה מהעבודה כי הוא סוף סוף במרכז אז הנה הזדמנות פז, אז עוד ישבנו איזה חצי שעה בג'יפ שלו מתחת לבית ואחרי רגעים מצחיקים מלאי סיפורים וצחוקים וכמה ליטופי שיער ומחמאות על כמה שאני נראית בת עשרים וחמש ולא שלושים ושבע, בסוף גם התפנקתי לתוך נשיקה ארוכה סוחפת ומפנקת. זה היה היום שלי - בתמצית . בין לבין גם עבדתי.
איכשהו למרות מיליון החיזורים, לא מצליחה להביא עצמי חזרה לפינה האינטימית. היום באוטו היה רגע שהייתי ככ קרובה להגיד לו שיעלה. ואז חלפו לי כל התירוצים האפשריים, איך למנוע מזה לקרות. לא גילחתי אתמול, יש קוצים, החדר מבולגן, אני עייפה, היה יום ארוך, וכן הלאה.... בסוף פשוט שתקתי ולא הצעתי. בפועל בחצי הברה הוא כבר היה רץ למעלה. לו עלה, היה מתעלם מהבלגן, הייתי זוכה לעוד מהשפתיים הבשרניות והטעימות האלה, מהלשון הרטובה הזאת.. היא בטוח הייתה עוברת לאורך הגוף שלי ומראה לי את הכוכבים שכבר כמעט חודש לא ראיתי, כי השמיים קדרו. אוף איפה האביב והקיץ??? אז לא אמרתי והוא לא עלה.
הגוף רעב. אני מרגישה. לאורך היום אנשים מפלרטטים איתי בוואטצפ בהנגאאוט וכאן בכלוב ואני נונסטופ רטובה בגלל זה. כל הזמן, במקביל לפחות שבעה. יש אחד שתפס לי קצת יותר את העין מאחרים. הוא תפוס. זה קצת הפריע לי ולא הבנתי למה זה מפריע לי. הרי אני נהנית להיות עם נשואים ותפוסים שלא יכולים לפגוע בחופש שלי. זה עדיין נכון אבל.. אני מרגישה סדק בשריון שלי. באיזה שלב באיזו צורה מתחיל לחלחל לי הצורך בחום. במישהו אחד קבוע שמעניק לי חום, בין טפטופים אחרים. לא רוצה רק אחד, לא חושבת שמסוגלת. אבל רוצה אחד עיקרי, שזה מה שנהיה זה כלפי זו. כמו יחסים פתוחים כאלה אבל תוך הכרה ב"סטטוס" הזה. רוצה מישהו שיהיה גיבור המשנה לדמותי בסיפור שלי. אני חושבת שבמשך זמן רב ניסיתי במודע (או שלא) להביא לכך שהחבר ה"שולט" יהיה בפינה הזו. אולי היה שלב שגם ראיתי אותו ככזה. אני מתחילה להפנים שהוא לא שם, הוא לא מראה גם רצון או צורך להיות בפינה הזו, גם לא הביע משהו כזה. אבל אני חייבת מישהו שימלא את הפינה הזו, גם אם זה לא יהיה הוא. צריכה מישהו שיהיה דומיננטי וחזק לצד מכיל ומבין, מישהו שישרה עליי ביטחון ואמון, לא יקצוץ כנפיי, יתן לי להתעופף כאוות נפשי, אבל יזכיר לי שבסופו של יום- אני שלו.
אני לא יודעת למה אני לא נכנסת לפינה המוכרת של הסקס והעינוגים היומיומיים, עם כל האפשרויות שעומדות בפניי. אולי כי זה אומר שאני מכניסה אותם לפינה הפרטית שלי, למיטה שלי. וזה מצריך ממני קרבה מיוחדת. במחשבה מעמיקה אין לי ספק לרגע שאם היה באופן ברור מכוון ללצאת לשתות ואם עולה חשק אז לבית מלון, הייתי זורמת בקלות יותר. בתי מלון זה משהו אחר.. מה גם שאף פעם לא הבנתי את הנשואים שנזהרים מזה בגלל רישום האשראי. יאללה, תבואו עם מזומנים ולא ישארו עקבות. באתם לזיין או להתפנק ברמה אחרת?
אני רוצה להסחף. לא בבום, רגע כאן רגע לא. רוצה להסחף לתוך מישהו, להוריד את כל המגננות, ערומה ובטוחה, להתקרב גוף אל גוף, ללטף, אצבעות נפגשות נוגעות, ליטוף, מבטים מצטלבים, חיוך, שפתיים מתקרבות, תחילה מרפרפות, אחכ טועמות, ואז בום! לא יכולות להפרד, שפתיים צמודות לשפתיים, נושקות, נוגסות, מלקקות.. משחקות בינהן מי חזקה ועוטפת יותר, ואז הלשון שחפצה להצטרף לעונג ופשוט מתלטפת ומתלפפת ומתענגת.. הנשיקות האלה.. אלוהים.. רוצה להסחף לתוכן. זו התשוקה המוחלטת. זה מה שבוער בי. הרגעים האלה. אלה היחידים שיכולים להשתוות לאורגזמה קטנה..
אני מתגעגעת לזין שלו, היחידי שהצלחתי לגמור על הזין שלו תוך כדי רכיבה עליו כמה וכמה פעמים.. זה סטנדרט שקשה לדלג מעליו. פאק. איך בא לי..
יש לי ככ הרבה פנטזיות שאני רוצה להגשים, יש לי ככ הרבה סוגים של גברים שמוכנים לקחת חלק בכל מה שרק אבקש, בין אם זה יבוא ממקום של מלכה או של שפחה, ועם כל המבחר הזה אני קופאת. לא יודעת מה מונע ממני. האם אני מתפזרת יותר מדיי? על פני יותר מדיי דמויות? האם זה סתם פחד ראשוני כי עבר הרבה זמן? האם זה חוסר בטחון? למה לעזאזל חוסר בטחון?? אני נראית טוב מתמיד.
יום שישי אני אמורה ללכת עם הבנות לרקוד. משהו של הניינטיז עם מלא רחבות. נו סבבה. יום שישי ה13. בא לי זין במקום לרקוד. ואני יכולה לארגן את זה. אבל בא לי משהו יותר מלוכלך.. בא לי באיזה מועדון או בר, ככה להתמזמז על הרחבה ואז להזדיין בשרותים כמו חיות זולות.. כמו לפני 15 שנים.. בא לי לחזור לפינות הכהות של העשור הקודם, לפינות האפלות של הלב, לחשקים שלא התמלאו.. מפנטזת על גבר שיסחף איתי לביקורים בדאנג'ן, למסיבות של סווינגרס, מישהו כזה שירצה לקחת חלק בחדוות הגוף והתשוקה יחד איתי, מישהו שיבער בו לחיות אחרת יחד איתי. לבנות לנו בועה משלנו בזמן שלנו. אבל לתת לה גם לזלוג מדיי פעם בעולם החיצון ולא רק בין כתלי חדר השינה.. ואז יש רגעים שאני מוכנה להשבע שאני מרגישה וייב מוזר מתקדם לכיווני, כמו רוחות של שינוי. משהו מתקרב.. מישהו.. אתה.
אני לא יודעת מי אתה,
אבל אני יודעת שאתה מתקרב אליי.
ואני כאן, כולי בשלמותי- לך,
עם כל השריטות שלי וכל התשוקות שלי,
עם כל קפל עור, עם כל רכות ורטיבות,
עם כל ליבי העצום וגופי הלבן,
עם כל חולשותיי וחוזקותיי,
בשלמותי מוכנה.
עבורך.
