לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני 7 חודשים. 11 בספטמבר 2023 בשעה 16:18

מצאתי לי מן שיטה-לא-שיטה להחזיק עצמי בנקודה מתפקדת אקסטרה אקסטרה (להצדיק את ההעלאה היפה בשכר). כל כמה ימים (ולא יותר משלושה ימים ברצף) אני מתפנקת לי אחרי עבודה עם כוסית (כוס) אלכוהול (טוב, יותר מכוס). מתמלאת באנרגיה טובה מזה, זה נותן לי היי שכבר שכחתי איך מרגיש מאותם עשבים שהינם מעל שנתיים מנת חלקי היומית. אני בנתיב לא הכי אידאלי, אני יודעת. אני מודעת, וכרגע אני עדיין בשליטה. קטן עליי. האנרגיה הזו מניעה אותי עוד טיפה קדימה, וכולם מרוצים.

בלי קשר בכלל, החלטתי לחזור להרגיש איך זה להיות אישה. כן, הצטרפתי למיליוני הנקבות עם ציפורניי הג'ל. בסוף זה מכריע אותך. את רוצה בסהכ קצת להרגיש אישה, סקסית, מושכת. כן, זה נהדר, ידי מאהבת פלרטטנית (ואיזה יפה נראה זין בתוך כף יד עם ציפורני פרחה), אבל ממשיכה בבגדי הקז'ואל-ספורט והנייקי החדש שרכשתי ממיטב כספי. והעיקר שהזרועות מקועקעות, הסטלה במוח וכפות הידיים פיקס. ככה מבלבלים את האויב. תסתכל עליי, מי אני נראית לך? הכי ילדה טובה. ובכלל סטלנית אקסטרה אקסטרה. אבל הכי חשוב נראית בחורה טובה. 

מורידה שלוק השד יודע כמה של ערק אשכוליות, כי הלימונצ'לו נגמר.  יצא לי משפט ככ אלכוהוליסטי.. משעשע אותי. הראש כבר מזמן לא מחובר. ואני מתה על זה. לא אכפת לי ברגע זה כלום. כמעט.
היום 9/11 של האמריקאים, ואני כואבת איתם. לא הכרתי אף אחד מהאסון, לא הייתי במגדלים לפני כן, שום זיקה. רק ראיתי בלייב בחדשות כשמטוס שני נכנס בבניין השני. זה הספיק. מחוברת לעולם. מציינת את היום. כי כולנו בני אדם וחלק מאיתנו מתעקשים להרוס לשאר את הכייף.

התרוקנה הכוס.. אתה לא מתפקד. לך תמלא, אני אמתין.

מקשיבה לאחרונה לשירי קאנטרי ישנים, מהסוג שנחשב לנו קלאסי כי כשהיינו ילדים זה נשמע בין לבין. מוצאת לי נחמה לא קשורה בין דולי פרטון לבילי ריי סיירוס.. שניהם מחבקים אותי מזווית שונה. גררר.. ולפעמים סתם עוברת לי לפטסי קליין או לקני רוג'רס כי יש מגוון רחב מדיי מכדי להתפקס על אחד או שניים. ריקוד של 5 דקות ברחבי הדירה, מצב הרוח השתפר פלאים, כמה כייף!

אז נכון נכון, הייתה כבר תקופה כזו לפני שנתיים שבאה כשהזדקקתי לה ונעלמה חזרה כשלא. אני לא ממציאה את הגלגל של עצמי, ונכון שכמו שבא כך חלף, וכך גם יהיה הפעם. אולי מהסיבה הזו קצת מרשה לעצמי וקצת מפקחת על הנעשה בקומה למטה 😉 כזה עומס בעבודה וככ הרבה ציפיות.. מצד שני.. מזמן לא היתה תקופה ככ שלווה איתו.. מחזיקה עצמי שלא לשקוע לתוך פרנויות של כל מה שיכול להשתבש.. (הכל)

עוד רגע וחצי מתחילה שנה. אולי מתחילה להסתיים שנה.
איך שלא תסתכלו על זה, בשעה טובה עוד רגע והחורף חוזר.. הכל יהיה בסדר.. אני אופטימית..

 

 

גל1973​(נשלט) - לא יודע אם עוד רגע, אבל תוך.שלושה חודשים (כמעט) בטוח.
לפני 7 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י