לפני 6 שנים. 6 בדצמבר 2017 בשעה 19:03
כמעט שקופה, כמעט בלתי נראית, כמעט מרגישה איננה
הרבה כלום, המון ממנו, וברגעים המתים צפים זכרונות
בתקופה האחרונה חושבת הרבה על האקס, לא יודעת אפילו למה היא חזר לי למחשבות
הוא היסטוריה רחוקה אבל תקוע לי בראש ולא יודעת למה.
היו כמה רגעים שהתלבטתי אולי לשלוח איזו הודעה אבל ירדתי מזה. אין מה לחזור לאחור.
בין רגעי הכלום מרגישה הרבה דברים, רובם לא קוהרנטיים
חלומות עמוסים לעייפה בפעילויות, ומציאות אטומה וקפואה
בתקופה האחרונה מעטים הרגעים שאני מחוברת לעצמי או יודעת לאן פניי מועדות
הימים מתערבבים לעיסה אחת, שום דבר לא מרגיש נוח או ודאי. אולי רק הוא. וגם זה..
הכל מתערבב יחד
השקט, הספק, החשש, התהייה, המשאלה, החלום, הכמיהה
היום השתבש ואיתו אני
כמהה להיאסף
לתוך
להיות חלק מ
להשתייך
איבדתי דרכי
