נינה117

גבר אלפא. 

מהצפון. 

לתרפייה לשעות הפנאי.

שיהיה בראש שלי, ללא פחדים וסייגים. שאם כבר זורמים, אז ללא מחסומים. 

חולקת הגיגים :)

נינה 

לכל השולטים, תסבירו לי למה אתם לאא מתנשקים? ממתינה לתשובה מתוחכמת וכנה.

נינה

אני קוראת כאן בלוגים של נשלטות ומוצאת מכנה משותף איתן. כמעט מזדהה עם התחושות, רצונות, ציפיות, בכתיבה שלהן. אני תוהה מה זה אומר עלי??? 

אהבתי את הטקסט של נחל: מצטטת, שוב זה לא שלי. 

לפני 6 חודשים. שבת, 10 בפברואר 2018, בשעה 13:41 

לא לקבל את הזין הקשה שלך

בתוך הכוס הרטוב שלי 

במשך שבוע

זה בהחלט קשה

יפיפייה. 

 נינה

פוסט זה נכתב כבר לפני מס' חודשים ולא עלה לאויר, נקרא לו "פוסט המריבה". היום בדיעבד יש לי כבר את כל התשובות לשאלות שהתחילו בתחושות שהתחלפו בחלוף הזמן, לאמיתות.

עבר כבר חודש מאז המריבה. חודש של געגועים, תסכול, זעם, ושנאה. חודש של תובנות והבנה ששום דבר לא השתנה. זהו עכשיו זה ברור, אני יודעת, אתה לא בשבילי. כנראה שאף פעם לא היית. אחרת לא היית מתנהג כך. לי יש סטנדרטים גבוהים. אני יכולה רק לשער שישנן שתי סיבות בגינן אתה לא מתקשר. אחת שאינך מעוניין, והשנייה שנפגעת ולכן מחזיר בחזרה. אז בכל מקרה גבר אוהב לא נותן לבחורה שלו לחכות. לא נותן לחודש לעבור כאילו לא קרה כלום. האם אני רוצה שיתייחסו אלי כך? לא! אף אחד לא רוצה שיתייחסו אליו כמו שלא היה מתייחס לאחרים. אז גם אם תחזור, אתה פשוט לא עומד בערכים שמלווים אותי. מגיע לי יותר, מגיע לי הרבה יותר! אז דע לך שגבר אוהב דואג לבחורה שלו שלא תיפגע, יותר ממה שכבר נפגעה. לא משאיר אותה כך תלויה באוויר. מבלי לקחת אחריות ולומר מילה. אז שלום לך...החלטתי להרים את הכפפה ולקחת שליטה בחזרה. זהו נגמרה לה תקופה אני ממשיכה הלאה במודע. היום זהו יום המפנה. איבדת אותי לעד. הזכרון היחיד שיהיה לי ממך שנתת לי שירות בדירה. אני מוחקת הכל את כל הזכרונות הטובים והרעים ביודעין, ומביטה עם הפנים, לפנים. 

הפוסט הבא נכתב כבר לפני חמישה חודשים אך לא עלה לאויר. בחרתי להעלות אותו היום ולומר שתמיד תסמכו על האניסטינקט שלכם. הוא לא סתם מאותת לכם.

לבי כואב, פיזית מרגישה את הכאב. כואב, ודואב. אם רק היית יודע כמה שנאה יש לי כלפיך, עכשיו, ברגע זה, היית נשרף תיכף ומיד. מתפורר לאפר, נבלע באדמה. נבלע בדיוק כפי שבלעה אותך האדמה, לפני שלושה שבועות!

קראתי הרבה לאחרונה אתה יודע, והגעתי למסקנה אחת, שרק פסיכופת מסוגל להתנהג כמוך. יש לך כל כך הרבה תכונות שמצביעות על כך. כנראה שאתה borderline הדבר היחיד שלא כל כך מסתדר לי עם היותך פסיכופת זאת העובדה שאתה לעיתים נעלב. ועל אף שלהיעלב זוהי תחושה שלילית. עדיין, זהו סוג של רגש. אז אולי בכל זאת יש לך את היכולת להרגיש??? אני תוהה. ופתאום עוברת בי המחשבה וההרגשה שכמה שאהבתי התחלפה. כן שונאתתתתתת אני...שונאתתתתתת את העובדה שהכרתי אותך, בטחתי בך, הכנסתי אותך לחיי. לאחר שנים שהייתי לבד, בטחתי, פתחתי את דלתי, והאמנתי. האמנתי בך. האמנתי בנו, בחוויות שעברנו ביחד. שבעה חודשים צמודים, ואז פוף ביום אחד נעלמת ואותי זרקת כמו תפוח אדמה לוהט. לא התקשרת שום כלום. רבנו, והיית צריך להתנצל. אני הייתי מתנצלת אם הייתי פוגעת במישהו אחר. אבל לא, זה לא מה שקרה, זה אתה שצריך לשאת באשמה.

אנחנו מכירים? אני תוהה? האם כל זה קרה במציאות או באגדה??? 

הייתי רוצה שתתקשר ולו בכדי, על מנת שאוכל להקיא אותך מתוכי. 

אני כועסת. אני כועסת על עצמי. איך נפלתי כך? הכעס מתעצם ומתגבר. הרי את לא מטומטמת. יש לך ניסיון חיים. אז איך יכול להיות שדווקא הגבר הזה שיתק אותך מבפנים. הקרביים מתהפכים, הלב כואב ודואב. מתי זה יעבור? מתי אפסיק להרגיש את הכאב? אני תוהה. כמה זמן עד ההחלמה? תחושת בוז עולה על פני, ואינני יודעת לומר אם תחושה זאת כלפי. הוא בטח מרגיש טוב עם עצמו, אני בטוחה. כוח רצון יש לו ללא תקנה. הרי אם לא, היה מתקשר ואומר: מתי זה ייגמר? אולי די עם זה, מספיק! והמציאות הינה שאני מודה, שאני ממש לא יכולה להמשיך עם המלחמה. ניצחת! 

מזל שהוא לא חבר בכלוב. אבל במחשבה שנייה, הוא מלך השליטה. 

נ.ב. זה נכתב היום ה 22.2.18

נינה

מאוכזבת אני, מאוכזבת עד מאוד. היו לי כל כך הרבה חלומות, ותקווה לעתיד משותף, ביחד איתך! עתיד בו אנו מאושרים זה לצד זו, זו לצד זה. עתיד בו שנינו רוצים, מתרצים, ומתפייסים. בו חלומות הופכים למציאות, ומציאות לחלום. עתיד בו אנו קושרים זו את חייו בזה, וזה את חייו בזו. 

היו לי חלומות, והתפוגגו. אכזבה, אמרתי? אכן. 

נינה

החיים הם ניסוי וטעייה, הם חזקים מאיתנו ומכוח האנרצייה מסביבנו. 

כל יום לומדים אנו מהטוב וגם מהרע! ובעקבות זאת הגעתי למסקנה!!! אינני נשלטת, שולטת או  בתוך קופסא ,לא רוצה לצאת בהגדרה! אני בחקר עצמי, ודי בטוחה מה טוב בשבילי. ולכל השולטים, הגברים באשר הם, קודם כל כבדו את האישה שעומדת מולכם, כי בעתיד זאת יכולה להיות גם הבת שלכם. 

נינה

אני בחורה מהזן הנדיר. לא נתפסת באף אחד! אבל שכבר נתפסת, הגבר זכה, הוא מקבל את כל הקופה! אבל אני, מה אני כבר רוצה?? למצוא את האחד, שידע להתמודד עם כל מה שנפשנו חפצה. 

נינה 

אני שונאת את זה שאנחנו רבים, את זה שאנחנו לא מדברים.

אני שונאת שאני שונאת. אני בכלל בת אדם של אהבה ואתה בשלך, פוחד מהצל של עצמך. מנוהל ע"י הפחדים, שלך כל כך מציקים. 

אני שונאת את השקט, את הדממה, את השתיקה הארוכה. אני בכלל לא בעד שתיקות ודממות ארוכות. 

אז למה אני תמיד חוזרת לאותה הנקודה? האם זה בגלל איך שאתה נראה? לא ממש לא, אני לא עד כדי כך רדודה. אז אולי זה הכלי שבין רגליך? לא, זאת גם לא הסיבה. אז מה לעזאזל אני מוצאת בך? 

הייתי חייבת להוציא קיטור. ט"ו באב שמח לכל החוגגים. 

נינה