הסתכלת היום לשמיים?
בין גשם לגשם, ברגעים שהעננים מאפשרים לנו להסתכל מעבר, הלילה נחשף לו ירח מלא.
הירח, שבשעה זו גבוהה בשמיים, מעיר באור מלטף כל מה שתחתיו.
זה רק הקור החודר, אני, אתה והירח.
הלילה שקט, אין רוח. רק יללות רחוקות של להקת תנים.
הדשא מלא בטל, סביבנו ערפל ואף אחד לא מעז לצאת לאימון בפארק – קפוא.
אנחנו עוצרים ליד האגם, מתחת לעץ גדול, אתה פורש סדין דק.
ואני? אני כבר יודעת שבהמשך הערב הוא הולך להיות הדבר היחיד שיפריד בין עורי לדשא הרטוב.
אתה מדליק כמה נרות.
ואני? אני יודעת שהם שם לא בשביל האווירה.
אנחנו מתיישבים, נשמע קולך המחוספס: "תתפשטי."
ואני? אני נקרעת בין הקור החודר לעובדה שמישהו בכל זאת עלול לעבור בסביבה, כשאני לגמרי חשופה לאור הירח והנרות.
אבל כמו שמדקלם וסטלי מהנסיכה הקסומה, אני משיבה רק:
“As you wish”
ומוסיפה:
“Sir.”
אני שוכבת על הסדין הדק (והכבר רטוב, יש להוסיף), ערומה לחלוטין, ממתינה. קפואה.
אתה מסתכל עליי ואומר: "את זוכרת שאסור לך להתגרות, נכון? את כבר מכירה את ההשלכות."
אתה מוציא את החבל מהתיק, קושר לי את הידיים יחד, קושר אותן גם לגזע העץ.
אתה לוחש: "אני אוהב לראות את החזה שלך חשוף לאור הירח, אני אוהב לראות את הפטמות שלך מזדקרות והופכות לאבן בגלל הקור."
אתה מוציא מהצידנית שקית "מיסטר אייס", פותח אותה ומפזר קובייה-קובייה על הבטן שלי, החזה, הירכיים ובבסיס הצוואר.
היד החמה והמנחמת שלך מלטפת לי את הגוף, את הבטן, את הירכיים, מלטפת בירך הפנימית ומטפסת למעלה.
היד נצמדת לפתח הנרתיק ועוטפת את השפתיים החיצוניות, היא מקרינה חום וזה קצת מרגיע לי את הרעד בגוף.
אתה מסיר אותה ממני, לאט, מתקרב לפנים שלי ומראה לי על האצבעות נוזל שקוף אלסטי.
הסטירה לא איחרה לבוא. הסיבה אליה כעת מרוחה לי על הלחי.
"אמרתי לך שאסור, את תעשי את זה רק כשאני אומר לך לעשות את זה."
אני מהנהנת ועונה בקול בלתי נשמע:
“As you wish, Sir.”
עוד סטירה, חזקה יותר. סטירה שתלתלה אותי וגרמה לקוביות הקרח להחליק ממני לצידי הגוף. אוי הקור!!!
הלחי שלי שורפת, פועמת, כנראה גם מאוד אדומה – אבל לא אכפת לי, הסטירה הזו גרמה לגוף שלי להתחמם, גם אם ממש מעט.
אתה מסנן לי: "תעני ותתכווני לזה."
"את תתגרי רק כשאני אגיד לך שמותר לך, האם זה ברור?"
אני עונה בקול צלול וברור:
“As you wish, Sir.”
אני לא רוצה לאכזב אותו הלילה, אני אוספת את כל הכוח רצון שיש לי ומתרכזת במשימה שלי – לעמוד בקור, לעמוד בפחד שמישהו יעבור בסביבה ומשתלטת על הדחפים שלי.
אני זוכרת לענות לו אך ורק באנגלית, בצורה ברורה וקצרה, עם סיומת Sir.
"ילדה טובה."
אני מקבלת ליטוף נוסף עם היד החמה והמנחמת.
"את רוצה להתחמם?" הוא שואל.
"Yes Sir." אני משיבה.
הוא לוקח את אחת הנרות, האש בנתיים הספיקה להמיס כמות ניכבדת של שעווה.
מרים מעל הבטן שלי ומטפטף. בהתחלה הנר מוחזק גבוה מעלי והטיפות נוחתות כמעט קרות.
לאט לאט, הוא מקרב את הנר ואני מתחילה להרגיש חום נעים.
אחר כך, כשהנר מתקרב יותר, אני מרגישה צריבה קלה – אבל זה כל כך מחמם אותי.
הוא מסתכל עליי ומחייך: "אני יודע שהכי קשה לך קור, היית טובה היום, מגיע לך."
הוא מניח את הנר בצד, פותח את הרוכסן של המכנס המחויט שלו ורוכן מעלי.
החום גוף שלו כל כך נעים ומרגיע. הרעד מפסיק ואני מתפללת שיישאר צמוד אלי ולא יחשוף אותי שוב לקור.
הוא לוחש לי: "עכשיו מותר לך."
אני מרגישה אותו נכנס אלי לאט לאט, תוך כדי שאני מרגישה את חום גופו מתפשט מבפנים, לחלל הבטן.
הוא שולח את ידיו למעלה, לעבר הידיים שלי ומשחרר אותן מהחבל.
הוא מרים אותי אליו ואני מתיישבת עליו ומחבקת אותו עם כל גופי.
הוא עוטף את שנינו במעיל הדחוס והארוך שלו עשוי צמר.
אני מפשירה.
הדמעות מתחילות לזלוג, שחרור והקלה.
הוא מלביש אותי בבגדים חמים, מקפל הכל ונושא אותי על הידיים לרכב.
כשאנחנו מגיעים הביתה הוא ממלא לי אמבטיה חמה ומכין שוקו.
הלילה, אני אשן חזק.
נ.ב. ועכשיו ברצינות, ירח מלא היום! לכו לחגוג :)
