יצא לכם לשאול את עצמכם פעם את השאלה : "מה היה קורה אם" ?
אני בוודאות יכול להעיד על עצמי שכן, ועל כל כך הרבה נושאים.
- מה היה קורה אם לא הייתי מזלזל כל כך בתיכון?
- מה היה קורה אם לא הייתי משקר בפעם ההיא לבחורה ההיא?
- מה היה קורה אם, במקום לבזבז את כל הכסף שעשיתי במכירות בצעירותי, הייתי חוסך כל שקל?
- מה היה קורה אם לא הייתי מתחיל לעשן?
- מה היה קורה אם לא הייתי מפסיק לעשן ירוק?
- מה היה קורה אם הייתי בוחר ללכת למקום עבודה אחד במקום לאחר?
- מה היה קורה אם לא הייתי מתחיל את כל הבלוג הזה?
- מה היה קורה אם הטעם שלי במוסיקה היה שונה?
ועוד, ועוד, ועוד
אנחנו שואלים את השאלות האלו מכמה סיבות, לכל אחד ואחת יש את שלו ושלה.
במקרה שלי, השעות השקטות של אמצע הלילה מעוררות בי תהיה, כי כשהמוח על טייס אוטומטי המחשבות רצות ומשתוללות, עד שנמצא סדר כלשהו בכאוס.
- האם בעולם בו לא הייתי מזלזל בתיכון הייתי היום כבר עם תואר במדמ"ח ועבודה עם סכום שלא מבייש פוליטיקאי?
- האם בעולם בו לא הייתי משקר בפעם ההיא לבחורה ההיא הינו היום נשואים? או שאוליי בכלל עדיין היינו מסיימים בנפרד אך בגלל סיבה אחרת? מעניין מה הסיבה.
- האם בעולם בו לא הייתי מבזבז את כל הכסף היה לי היום בית משלי? ובמקום להביא סובארו XV חדשה הייתי מביא ריינג' רובר? רנגלר? אוליי אפילו משהו היברידי / חשמלי?
פוטנציאלית, כל שאלה מתפתחת לעוד אינספור שאלות, ואם נתחיל, אין לדעת היכן זה ייגמר.
בסופו של יום, רובנו גיבורים בדיעבד. יודעים לחשוב על מה היה קורה אם היינו עושים דברים אחרת רק לאחר המעשה.
לתת את ההערה הזו בסוף של הסרט / חדשות / דוקו וכו'.
אז למה?
למה זה קורה?
למה קשה לנו להכיל את העובדה שמה שהיה היה?
האם זה יצר הישרדות מסויים שמנסה לדחוף אותנו ללמוד מזה ולצלוח מכשולים דומים בעתיד?
או שאוליי זו בעצם החרטה הזו שאוכלת אותנו ברגעי משבר שבהם אנחנו מחפשים סיבה ללמה קרה מה שקרה?
- למה היא עזבה?
- למה אני עזבתי?
- למה עברתי את התאונה הזו?
- למה קניתי את הרכב הזה?
- למה זה לא עובד?
- למה אכלתי את הדבר הזה?
אחד הדברים שלמדתי ב28 שנותיי כאזרח פעיל, חי ונושם בכאוס המוחלט הזה שנקרא "כדור הארץ" הוא שלמרות שטוב לפעמים לשאול את עצמי שאלות, לא טוב לשקוע בהן יותר מדיי ולחשוב מעבר למה שקיים ברגע הנתון.
זה סתם עלול להוביל לדיכאון בגלל שאנחנו מבואסים כי לא עשינו משהו בצורה X אלא בצורה Y.
ומנגד, שאילת השאלות הנכונות, ומציאת תשובתן, תוביל אותנו לעתיד הרבה יותר שלם.
אך כל זה קורה בהווה, בכאן ובעכשיו, ובזה אנחנו צריכים להתעמק.
כן, כדיי שהעתיד שלנו ייראה יותר טוב מהעבר שלנו.
כן כדיי שהעבר שלנו לא ירדוף אותנו.
וכן, כדיי שבכל יום, ההווה שלנו ייראה טוב מתמיד.
וברגע שלמדתי את זה, חיי השתנו לטובה.
לא סתם מאסטר אוגווי אמר :
"Tomorrow is a mystery.
Yesterday is a history.
And today is a gift.
This is why they call it 'The Present'!"
אבל עדיין, למה השאלות תמיד פה?