תמיד ניחנתי בחוש ההקבלה שלי. בלי קשר לאוהבת גיאומטריה שכמותי תפעול מספר קשרים במקביל היה נטוע באמתחתי. זה לא שזה היה תמיד מוצלח או פורה אבל יש לי את הכלים הפנימיים. פוליאמורית קראתי איפשהו. וברגע שהכל פתאם נודע בין העולם לעצמו היה לי קל יותר לקטלג את עצמי. אני פוליאמורית קל. האמנם? היום במבט אווירי אחורה אני יכולה לדסקס על זה לנתח ולהשפריץ מחשבות. עממא לעיתים ניתוחים לאחור מוציאים את החשק מן החיות. אם אנתח כל דבר הראש מסוגל להתנפח אבל זה די ברור כלפי כל יצורי האדם. כן אני פוליאמורית באיזשהו אופן. ריבוי של אהבות או רגשות או קשרים עם פן מסוים של רגש קורצים לי. אבל מה קורה כשאת מודעת לעצם היותך כזו ובכל זאת אין לך שום נרווים לקיים ריבוי של קשרים או לצורך עניין קשר אחד. האם במצב כזה את פוליאמורית מנודה? פוליאמורית לא כשירה? פולי מאותגרת? כל כך הרבה הרבה שאלות על קפה של בוקר. מזל שזה לא באמת מעניין.
לפני שנתיים. 9 בנובמבר 2022 בשעה 9:00
