לפני 3 שנים. 4 בנובמבר 2020 בשעה 3:20
ממש כאילו חייבת להיות בי
כמות כזאת של כאב,
אם לא בנפש הרי בגוף,
אם לא ברגל הרי בצלע,
אם לא מתחת ללב הרי בברכים.
החולשה חיה בי בגבורה
ונאבקת על קיומה.
אולי היא בררה שמעולם לא נוסתה,
אופן אחר של חיים, שברוב יעילותנו
השחתנו והשלכנו הצדה,
אורח קיום עדין, רגיש,
אשר בוכה בתוכנו.
אווה קילפי