צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Cura te ipsum

כל חיינו אנו עורכים חשבונות נפש. אולם, לעיתים, חשבון נפש שכזה מוביל לשידוד מערכות מוחלט.
פתאום באמצע החיים אתה מפקפק בהכל, בוחן את הכל ומתחבר לעצמך מחדש.
במקום בו נסגרות דלתות ישנות, נפתחות דלתות חדשות ואתה מגיח מהן שלם יותר, בטוח יותר, מורכב יותר ומודע יותר.
מי יתן והבלוג הזה יצליח לבטא נאמנה את הסערה.
לפני שנתיים. 14 במרץ 2022 בשעה 1:19

רק בתקופה האחרונה הבנתי עד כמה גבולות הם דבר נזיל. 

אנחנו נוטים לחשוב על גבולות כעל מושג הכרחי, מהותי וקשיח במערכות יחסים בדסמיות. במידה מסוימת הם אכן כך. 

אולם, כמו גבול בין ארצות, כך גם גבולות בין אנשים הם תוצר של החיבור והקשר בין שני יצורים אנושיים.

מה שבעבר עלול היה להראות כגבול שלא ניתן לעבור אותו, בידיים הנכונות יכול להפוך לפנטזיה ותשוקה. 

כל מה שצריך הוא צד שולט רגיש ומכיל וצד נשלט שמוכן להתמסר מתוך בטחון מלא. 

עבורי, אם הצד השולט יוכל להוביל אותי ברגישות ובבטחון אל הגבול שפחדתי לחצות אותו, השמיים הם הגבול. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י