לפני שנתיים. 14 במרץ 2022 בשעה 8:58
אני על ברכי ערום בחדר השינה שלנו. אין פה איש. אני שומע קולות בחוץ. היא מדברת עם עוד אנשים.
אני תוהה מה יקרה, אבל משחרר את הנפש שלי ממחשבות מטרידות.
יש רק דבר אחד שחשוב.
היא.
הדלת נפתחת והם נכנסים.
הוא יורד על ברכיו מולי.
אני מביט בו והוא מביט בי.
הייתי רוצה שכולם יחדרו אלי.
יותר מכל הייתי רוצה שהיא תהיה מאושרת ומסופקת. החיוך שלה כשהיא מסופקת הוא הדבר הטוב ביותר.