שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Cura te ipsum

כל חיינו אנו עורכים חשבונות נפש. אולם, לעיתים, חשבון נפש שכזה מוביל לשידוד מערכות מוחלט.
פתאום באמצע החיים אתה מפקפק בהכל, בוחן את הכל ומתחבר לעצמך מחדש.
במקום בו נסגרות דלתות ישנות, נפתחות דלתות חדשות ואתה מגיח מהן שלם יותר, בטוח יותר, מורכב יותר ומודע יותר.
מי יתן והבלוג הזה יצליח לבטא נאמנה את הסערה.
לפני 8 שנים. 9 באוגוסט 2016 בשעה 8:58

מנסה להעביר חוויה שמשנה את המציאות במספר מילים מצומצם ככל האפשר.

 

אני שוכב על המיטה. ערום. קשור בידיים לשני צידי המיטה. צלוב.

היא יושבת עלי. 

יש משהו שהיא ניסתה להראות לי פעם אחר פעם במשך החודשים האחרונים. אני נלחמתי ובעטתי. הסברתי והתווכחתי. חשבתי שאני צודק.

"האם תגיד שוב שאתה ###?"

"כן"

סטירת לחי מצלצלת.

 

"האם תגיד שוב שאתה ###?"

"כן"

סטירת לחי מצלצלת.

 

"האם תגיד שוב שאתה ###?"

"כן"

סטירת לחי מצלצלת.

 

"האם תגיד שוב שאתה ###?"

"כן"

סטירת לחי מצלצלת.

 

בשלב מסוים הפסקתי לענות. הסטירות כבר כאבו יותר מדי. רק הקשבתי לה. הקשבתי ובפעם הראשונה שמעתי אותה. הדמעות ירדו מעצמן. הרבה דברים הסתדרו לי. 

תודה לך. 

יפה וסקסית ומוארת. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י