סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Cura te ipsum

כל חיינו אנו עורכים חשבונות נפש. אולם, לעיתים, חשבון נפש שכזה מוביל לשידוד מערכות מוחלט.
פתאום באמצע החיים אתה מפקפק בהכל, בוחן את הכל ומתחבר לעצמך מחדש.
במקום בו נסגרות דלתות ישנות, נפתחות דלתות חדשות ואתה מגיח מהן שלם יותר, בטוח יותר, מורכב יותר ומודע יותר.
מי יתן והבלוג הזה יצליח לבטא נאמנה את הסערה.
לפני 7 שנים. 10 בפברואר 2017 בשעה 16:17

אצלי שמור מקום מיוחד של חיבה לספנקינג. 

אפשר לגרום לכאב במגוון דרכים ועם מגוון של מכשירים. ספנקינג היא דרך לא יעילה במיוחד להכאיב. גם היד של המכה כואבת בשלב כלשהוא ואין ספק שקיין (לדוגמה) הוא אפקטיבי בהרבה מבחינת העוצמה והכאב ביחס להשקעה. 

אולם, יש משהו מדליק, מענג ומטריף בספנקינג. 

מעורבים בו אלמנטים של חינוך ואהבה. קשה להתעלם מהקונוטציה של הורה וילד בהקשר הזה. גם ללא להכנס לdaddy issues מערכת היחסים בין הורה לילד מבוססת על חינוך מתוך אהבה. יש כיף בבדסמ שנעשה מתוך יחסי שליטה וכוח אבל יש גם אושר ועונג מיוחדים שקיימים רק בבדסמ שנעשה מתוך אהבה. בתוך האהבה ובתוך החינוך ניתן לשלב גם מערכת שבה הבדסמ משמש כדי לקדם את הנשלט ולהנחות אותו. 

אתה ובת זוגך יושבים ומדברים. לפתע מתברר לה שלא עשית מה שהיא ביקשה. זה היה חשוב לה. היית אמור להשלים פרויקט, לבקש העלאה או לקנות עבורה דבר מה. פתאום הפנים שלה מתכרכמות. היא כועסת. היא צועקת עלייך ונוזפת בך. אתה מנסה להצטדק. יש לך מלא תירוצים. היא מבינה שכך זה לא ילך. לא הבנת את מה שהיא ניסתה ללמד אותך. היא אומרת לך לעמוד ולהתפשט. אתה מביט בעיניה לראות אם זה רציני. כן. זה רציני. אתה נעמד ומתפשט. היא מצביעה על ברכיה. אתה נשכב על הברכיים שלה. התחת חשוף לעיניה. היא אוהבת להתעסק לך עם התחת. אבל הפעם זה לא יהיה נחמד. התנוחה מאד משפילה. אבל גם בטוחה. אתה ילד אהוב בידיים של אמא. אין יותר מוגן מזה. המכות מונחתות אחת אחרי השניה. אתה מופשט בבת אחת מכל מערכת היחסים ומארג הכוחות שהיה ביניכם. היא כועסת ומחנכת אבל אוהבת. הכל יחד. המכות ממשיכות.  זה כבר ממש לא נעים. זה מתחיל מאד לכאוב. היא עושה הפסקה כדי לדבר ולהסביר ומיד ממשיכה. 

לאחר שהיא באה על סיפוקה אתה נשלח למיטה ערום. לחשוב. בהמשך הערב היא תחבק אותך. תשכבו בהרבה אהבה. אתה כבר לא תחזור על הטעות שעשית. ובסופו של דבר, אתה יודע שזה לטובתך. 

 

ArchAngel​(שולטת) - ככה זה הולך איתי, רק בלי הקטע של הכעס.
לפני 7 שנים
Dignitas​(נשלט) - את אף פעם לא כועסת כשמאכזבים אותך?
לפני 7 שנים
ArchAngel​(שולטת) - האמת? לא.
קשה מאוד להכעיס אותי כי אני יודעת שלכל אחד יש את המניעים שלו.
אם זה מישהו לא חשוב לי, אז פשוט אתרחק ממנו כי זה לא אומר שאני צריכה לספוג את זה.
אם זה מישהו יקר לליבי כמו בן זוג, אני אנסה לברר ביחד איתו למה זה קרה ואיך אפשר לשפר את זה.
ספאנקינג בשבילי זאת דרך להביע קרבה, לא דרך להשליך תסכולים.
לפני 7 שנים
Dignitas​(נשלט) - דייקת. זו באמת הבהרה נכונה של המקום שבו חינוך ואהבה נפגשים.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י