לביאה סגולה

'תפנה לי את היום' .

ככה - לקחתי את המקום . משתלטת לו על הלו'ז . לחגוג יום הולדת.

אוקיי אבל איך ומה ? .

מסוג הדברים שהיקום מסדר .בהתחלה בחריקות ואז בתנועה חלקה ונעימה.

כמו מים .

אחרי מתנה וברכה שחיכתה על שולחן המטבח ואחרי הפתעה מחבר קרוב על הבוקר . הפתעה...שתוכננה היטב כמה ימים יחד איתי.

התנעתי את הרכב והפעם אני נוהגת. 

הוא נותן לי להוביל היום ,בלי לשאול שאלות,אפילו בארוחת בוקר , משחרר שליטה על זה,יודעת כמה זה קשה לו אבל אני ילדה גדולה ,מסתדרת כמו שצריך והוא צריך ללמוד שמה שהוא עושה ב 5 פעולות ממוקדות  ,אני אעשה ב 35 מפוזרות .

אבל נגיע לאותה תוצאה .

מגיעים לקצה המושב ,נכנסים למקום עם אוירה נעימה . איטית ,מוזיקלית.

מחליפים לבגדי ים - גם לזה דאגתי מראש - ומלווים לבריכה חמימה. 

נכנסים למים ,שתי מטפלות חמודות ונעימות  מסבירות על הטיפול. מסתכלת עליו בעודי מתרחקת עם המטפלת. אנחנו באותה בריכה ביחד אבל מטופלים לחוד. 

מכאן ואילך התחיל קסם שחויתי לראשונה. 

מצוף מתחת לרגליים ותמיכה מערסלת לראש. 

היא מזיזה אותי במים ואני מרגישה איך כל הגוף נרפה ומתמסר לתנועה של המים ,של הזרמים שנוצרים ,של המתיחות והכיפופים. הידים שלי זזו והרגליים וכל הגוף .כמו דרקון מים . כמו הקעקוע שלי. כמו המים ,כמו האנרגיה שזזה. 

מדי פעם היא העבירה אותי תחת קרן שמש שהשתקפה ואני הרגשתי כמו טעינה של סוללה . רקדתי שם ,רקדתי במים ,בחוסר משקל וזה היה הדבר הכי משחרר שחויתי.

היד שלי נשלחה מדי פעם הצידה וידעתי שזה קרה כשהוא היה לידי. ככה האנרגיה שלו מושכת אותי גם בעינים עצומות .

לקראת הסיום הן קרבו אותנו. הניחו את היד שלו על הבטן שלי ואת היד שלי על החזה שלו

ולפתע הרגשתי תנועה של קפיצה ,חשבתי שהוא צחק וחייכתי אבל אחכ אמר לי שהגוף שלו רטט. 

אני ראיתי כוכבים . ליטרלי . מיליון כוכבים מנצנצים שמגיעים מהכיוון שלו. 

זה היה כל כך עוצמתי...

כשהובילו אותנו  לסיום הטיפול ,לקח לו זמן להתאפס לכאן ועכשו . הבטתי בו נשען בעינים עצומות ,מתמסר לתחושה שעוד עוברת בגוף. 

עברנו לג'קוזי עם כוס יין שקצת עלתה לראש . 

היה לי קצת קשה שהיה מרוחק ואני הייתי זקוקה למגע אבל לומדת להכיר אותו ,אז מתאפקת. 

כשהיין עולה לראש  אנחנו יוצאים לחצר. יושבים מתחת לעצים באוירה פסטורלית שכזו ומדברים על העבר והוא מספר לי על כל מיני דברים מהילדות ,מהנערות .

ואז מתלבשים לאט לאט ושוב אני נוהגת הביתה אליו בזמן שהוא עסוק בלהשיב לכולם על ברכות יום ההולדת.

בבית ,האוכל מתעכב ואני מתקלחת ומתלבשת יפה . 

הוא עוד לא יודע ,אבל יש עוד הפתעה בדרך.

נשכבת על המגבת ,החול קצת רטוב וקשה מתחת. 

השיער קצת מתלכלך,לא נורא .חול בשיער זה הכי ילדות שיש. 

בריזה של לפני שקיעה בים .רעש הגלים וקצת מטקות מסביב.

ילדים רצים מפה לשם ,עורמים מדוזות שמצאו על החוף. 

תמונות מהסופש עולות כמו פלאשים : 

נסיעה למסיבת בריכה שקצת היתה מאאא...

וחזרה משם בפקק

היד שלו לשה את הירך שלי והיד שלי על הזין שלו ,מלטפת מגרה עד שעומד זקוף וקשה

מיליון מכוניות מסביב ,אורות כביש ואנחנו בשלו ברכב ,מוזיקה ברקע והמון תשוקה . 

בבית כבר נשלים את המרחק עד לאפס .

סקס מטורף אל תוך הלילה בסלון ואחכ בחדר 

הוא מטיס  אותי לגבהים.גורם לגוף להשתחרר לרעוד למיינד להעלם .בא לי לצרוח מעונג ,שכל העולם ישמע . 

יום שעובר לאט ובחוסר מעש 

ואז מרימה חצי עולם להשיג כרטיסים למסיבה

שאליה נוסעים בערב. 

משוגע הזה...כמו לנסוע ב GTA אני מפחדת וזה גם מרגש .נבהלת אבל בוטחת בו,הוא יציב ומפוקס והגבר הזה יודע מה הוא עושה.

בכל דבר .

והכי יודע לשלוט בי ובגוף ובמיינד שלי .

נכנסת עם הגבר הכי חתיך שם ,מתחברת ישר למוזיקה - הרבה זמן לא רקדתי.

מתחככת בו ,מלטפת ,מתגרה .

האורות המנצנצים הופכים את העינים שלו ל 50 גוונים של אפור.

יחד עם עוד זוג חברים -זה מרגיש רביעיה כיפית כזאת.

בבית חזרה מתכרבלת במיטה ,קשה קצת בלי המגע שלו כי אני חוזרת ספור חרמנית מריקודים.

בבוקר - הבטן קצת כואבת ,חוסר נוחות.קמה מספר פעמים עד שבסוף מתישבת בסלון קצת מתוסכלת.

חוזרת למיטה ,הוא מתקרב נוגע אבל אני לא מדברת את שפת המגע. לא מבינה שמגע צריך להענות במגע . עד ששואל מה אני צריכה .

לא חושבת שאי פעם מישהו שאל אותי את זה.

לא - מה אני רוצה. אלא מה אני צריכה .

והצטרכתי מגע. את המגע שלו. 

קרוב ,חם ,רך ומלטף

 הוא מתקרב ועוטף

נושך את הכתף שלי ומחכך את הזיפים.

היד שלו מטיילת על הגוף שלי

מרפרפת בקצה של הקצה...

ואני בעקבותיה.

:) 😄 :) 😄 

אני מסתכלת על השמיים ואז עוצמת עיניים,נושמת עמוק . נותנת לכל הדבר הזה לעבור לי בגוף.

מרגישה בידיים- את החיבוק שלו ,

בשפתיים- את הנשיקות שלו 

באף - את הריח שלו 

ובין הרגלים - את ה...

ובאוזן את הפקודה : " תגמרי! איתי! עכשו!"

דור האקס שכמוני , בטח זוכר את הפרסומות של הסיגריות ובמיוחד המרלבורו האדום.

תמיד בתמונה או בפרסומת היה איזה טקסני בודד כזה שמסתובב על סוס ואז ליד מדורה או משהו כזה ,עצר ועישן . 

מודול הגבריות תחת מעטה של הרס ריאות...😁

אבל איזה מודל שזה...

בצעירותי - כולם עישנו סביבי במשפחה.

הייתי יושבת ומתבוננת בזה .כמו שהתבוננתי על כל דבר.

בטקס הזה של לקרב את הסיגריה לפה ,להדליק עם מצית או גפרור והלהבה הענקית עם השאיפה הראשונה,הנשיפה שמשנה את ההבעה בפנים . איך שנשים עישנו ,איך שגברים. היד שמכסה את הלהבה שלא תכבה ...

הסיגריה בין האצבעות או מונחת במאפרה ועשן שמסתלסל.

הריכוז הזה בעישון ,הפוקוס של המבט ,המחשבה לחלקיק שניה . 

וואו ,בחיי,שהייתי ילדה מוזרה...

ואז התבגרתי וכשזה היה טרנד לשנוא עישון - גם אני שנאתי ואז הריח הפריע לי.

החוקי לשעבר עישן ,לעיתים זה הפריע לי ולעיתים לא.

בכלל ,לא ממש מפריע לי שמעשנים לידי. התרגלתי לחזור הביתה ממועדונים מריחה כמו מאפרה. שיער עם ריח בלתי נסבל.

גם אני עישנתי מדי פעם. בתיכון ,בצבא וגם אחרי הגירושין .

קצת סיגריות ,קצת וויד,מה שיש כל עוד זה חברתי.

אולי בגיל שלי כבר פחות אכפת מהבריאות של הריאות. מה זה כבר עוד שכטה ,פחות שכטה.

הערב ,הוא מדליק סיגריה והנשימה שלי נעתקת,פתאום פלאשבק לעבר ,לרגע ,להתבוננות, לריכוז ,לתנועה של היד ,לשינוי בפנים

רק ש...פאק ! הפעם זה בא עם טון של סקס אפיל והאימפקט למוח - overwhelming. 

זה הרגיש כמו סשן מנטלי .

לרגע אחד ,כשהוא היישיר מבט למצלמה ,חיכיתי לפקודה ואז ניערתי את עצמי במחשבה והמשכנו לדבר.

עכשו תוהה . מה אם כן ? ...

פפראצי הזכירה לי את יום ההולדת האחרון שלי

משום מה זכרתי דבר אחד ולא זכרתי דבר אחר.

איזה קטע. איך שהמוח מסדר מחדש .

אז גללתי אחורה בוואטסאפ וקראתי את השיחות שלנו 

ומה שיש לי להגיד זה 

וואו.

אני בבית והוא בבית 

רק ששנינו לא באותו בית

זה לא קל לחיות בדיסוננס הזה של כל הזמן לרצות להיות איתו 

לבין הצורך והכרח להיות בבית.

לפעמים מרגיש שאני פה רק כדי להפגין נוכחות.

לא שמישהו באמת צריך אותי כאן.

לפעמים כן. לרוב לא .

כביסות ,כלים , בישולים . מטלות. 

לא יודעת.,אולי בגיל הזה כבר נמאס מהכל 

ופשוט בא לעשות מה שבאמת רוצים? 

אני מתגעגעת אליו . מסתכלת בתמונות.

אבל אני לא ממש צריכה אותן - הוא בלב ובראש שלי.

ואולי צריך להיות קצת בנפרד כדי שנתגעגע? 

כדי שכל אחד יתעסק בענינים שלו? 

ועדיין - כשמגיע הערב והמיטה ריקה (או מלאה בבלגן במקרה שלי) אז זה מבאס....

כי אין כמו להתכרבל איתו.בכפיות . הגב שלי צמוד לחזה שלו 

והתחת שלי לאגן שלו

יד אחת מתחת לראש שלי

ויד שניה מחבקת ומצמידה.

מה צריך יותר מזה ? 

הסחות דעת ....

סיימתי לראות devil may cry סדרת אנימה מלאה באלימות ושפריצות של דם . מוזיקת רוק כבד ומלא ציניות.

ללכת לסדר את החדר ? 

לא בא לי . 

ובשביל מה ?

הייתי אמורה להפגש הערב עם חברות וזה התבטל. כל אחת מהסיבות שלה . 

אז סתם עוד ערב בבית.

הולכת להכין משהו טעים....

נסחבתי בקושי לעבודה ביום ראשון . כבר לא יכולה לסבול להיות שם . 

הדבר היחיד שהחזיק אותי זו התוכניות לאחרי. 

ללכת עם הבת שלי לקנות שמלה לפרום.

ללכת.עם.הבת.שלי.לקנות.שמלה.לפרום.

WTF ??

עוד אחת שגדלה לי בטיל ...

אבל היא קלה . אחת שדוגמת . כמו אמא שלה - תמדוד 10 שמלות בסוף תחזור לראשונה ...

אז ממדה 4 ומיצתה.

והיא כזאת יפה ונשית וכל כך לא מגיעה לה הנידוי החברתי שעברה בתיכון . חבורה של בני זונות.

מזל שלפחות יש לה חבורת חברותים מחוץ למסגרת הזאת.

עכשו לדוגמא - הם יושבים פה אחרי שהשתלטו על המטבח והכינו אוכל טעים.

אז יום ראשון ואיראן וזה. 

אחרי שהורדתי אותה בבית ,נסעתי אליו. 

מתישבת לידו בסלון אחרי חיבוק מועך. מקשקשים ורואים טלויזיה.

מתלבטים אם לצאת לתל אביב לבר. 

יודעת שהוא לא 100% אז לא לוחצת .

אני אף פעם לא בלחץ לצאת אם יש משהו רפואי. הכל יכול לחכות.אבל הוא עושה מאמץ ואני מאוד מעריכה את זה . 

בבר פוגשים מעט חברים. תל אביב ריקה ומתחילים להגיע דיווחים על תקיפה. איראן וזה.אבל אני לא בלחץ. אני איתו. ועם חברות ומצחיק שם ונעים ממש .

אחרי שכטה הוא נינוח ורגוע . צוחק ומפלרטט איתי . נוגע המון ואני כל כך אוהבת את זה . כי אין עינים בוחנות ושופטות והכי כיף ככה. 

בדרך הביתה נוהג לאט שלא כהרגלו ואני קולטת את הסטלה וצוחקת איתו שלא יעיר את הילדים מאחורה והוא לא מבין אלו ילדים ושנינו נקרעים מצחוק. 

דיבורי סטלות כל הדרך כולל דירוג חמשת הגברים שכדאי לי לשכב איתם ואז מגיעים הביתה.

אני מתה על העינים המצועפות שלו ועל החיוך הטיזרי הזה .

לוקחת אותו למיטה ומפשיטה אותו. 

יושבת על הברכיים  לפניו ומענגת אותו . נהנית לראות אותו ולשמוע ...ומשם זה ממשיך לעונג מעושן ומעונן עד שהשינה טורפת אותנו אליה. 

בסביבות הבוקר  אני קמה לפיפי ואז כשחוזרת ,יש התראה ואני נלחצת ,מבולבלת ,לא מבינה. 

מנסה להתלבש ולא מצליחה . הוא קורא לי ואני עונה . הולכת וחוזרת אליו . בודקת שהבנות בסדר.

אין אזעקה פה אבל יש שם ואני מבולבלת. מתלבטת אם כבר לקום ,להתארגן ,לעבוד.

אבל במקום זה מתחפרת בחיבוק שלו ,נרגעת. נרדמת . 

מתישהו הטלפון מצלצל שוב ואני כבר צריכה לקום ולהתחיל את היום .אבל רגע ...שיחכו קצת. 

שנינו מתארגנים . אני לעבודה בבית ,הוא לעבודה בחוץ. 

מנסה להרגיע את האוטומט של לעזוב הכל ולחזור הביתה . אז אני נשארת ועובדת ומתעסקת בשלי.

מכינה לי משהו לאכול ,מדליקה קצת מוזיקה. 

כשהוא חוזר אז יושבים קצת ביחד . השיחה מתגלגלת שוב לעניני הלב ,הכאב,תהיות,על מה שהיה .

מרגישה איזו אנרגיה לא טובה נוחתת עליי.מסתובבת בבית ,נושמת. בודקת עם הקלפים . הם מאשרים . 

אני אומרת לו שקשה לי כרגע להכיל . פעם ראשונה שאני מרגישה מספיק בטוחה להגיד -

רגע תעצור ,המידע הזה קצת כבש לי כרגע ,צריכה שניה לסנן ולמנן. יודעת שהוא מבין ועוצר. 

אחכ בספה אני ארדם על הרגליים שלו .

הערב היה אמור להיות גדוש באירוע שחיכיתי והתכוננתי אליו אך בוטל בגלל האיראנים.

מתקלחים ביחד ואחכ על הספה הוא מענג אותי . תובע לעצמו בעלות עליי. מטרף אותי במגע מרפרף או במגע אינטנסיבי שמעיף אותי לגמרי. 

גורם לי להרגיש תחושות מוזרות בגוף. נוגע במקומות אחרים.

הוא מפתיע עם צעצוע ולוקח אותי למיטה להמשך ערב מטריף חושים . עד לאן זה יגיע... מסתבר שיותר רחוק בכל פעם.

נרדמים לשינה מתוקה שאחרי סקס אינטנסיבי.

אחרי עוד קימה וסבב נשנשת במטבח ,מנוחה בסלון והמתנה לעדכונים ,חוזרים שוב למיטה ומתכרבלים לשאר הלילה. 

אני נושמת עמוק מול החזה שלו. כל כך לא רגילה לתחושת הבטחון הזאת ,לרוגע הזה שלו,לבטחון ,לנוכחות ,לודאות.

השינה רגועה כל כך עד שאני נאלצת לקום לעבודה . 

שזה מחדל בפני עצמו .אבל הלב שלי מלא עד גדותיו

והגוף שלי עוד נושא בכל תא ותא את זכרון המגע שלו והריח שלו והאנרגיה שלו. 

החברות מצחיקות ומעבירות את היום בתכנונים וקשקושים.

הלו'ז מתמלא ואני שמחה. 

מחכה כבר לפעם הבאה .

כתבתי לו הבוקר :

ממממ... איך בא לי .
בא לי לשכב skin to skin צמוד
בא לי לקרב שפתיים ,לרגע להסס ואז להצמיד
בא לי לטעום לשון מסתתרת ואז לקבל אותה אל פי
להרגיש אותה חוקרת ומגלה וכובשת
בא לי להתנשק שעות
להחזיק את צידי הפנים
ללטף לחי עם זיפים
בא לי להתנשק לאט לאט לאט
בא לי יד גברית על הלחי שלי
אוחזת מובילה מקבעת למקום
בא לי נשיקות עמוקות עמוקות
בא לי לשמוע קול נהנה ומתענג
להרגיש שיניים נושכות ,מפתות
שפתיים גולשות אל לחי וסנטר וצוואר

בא לי להתנשק שעות.
כאן ועכשו.
איתך.

השבוע הייתי חולה.

לא יודעת אם זה מעלבון מהשיחה עם הבוסית (איזה קטע שהם חושבים שלהעליב ולזלזל ממש ייתן לי מוטיבציה לעבוד ! )

או תחושות מוזרות (משהו חמקמק שם בקצה של הקצה ) או שפשוט נגמר לי כל הברזל בגוף ( ליטרלי).

כן גם נשים חזקות כמוני צריכות מדי פעם פיגומים.

ברזל ,פלדה !! שאולי קצת ברחה לי מהגוף פיזית ונפשית. הרגשתי שכבר אין לי כוח לשאת . כלום.

אז שכבתי במיטה . כמעט יומיים ולא עשיתי כלום.

העולם יחכה. או שימשיך בדרכו.

אבל....רחוק ממנו זה לא מצב שממש עוזר לי להבריא

אז נסעתי אליו בבוקר השלישי. התקבלתי בחיבוק חזק וחם ומועך ונשיקה טעימה. זורקת את כל הדברים שלי בחדר,אוהבת לעשות לו בלגן. 

אני פה,אז הכל טוב עכשו . גם לו . 

יצאנו לאיזה מושב ,לשבת מתחת לעצים בצהרי יום נעים.

ככה סתם לעצור את הכל ולבלות יחד בנינוחות ונעימות שכזאת . לשוחח על החיים ,על העבר ,המשפחה ,הנשים האחרות ועוד משהו שנפתר והתקדם.

קצת תהיתי למה זה לא שותף בשיח ,כי מבחינתי זה הישג עבורו ואני לגמרי שמחה ומפרגנת.

אולי יושב שם חשש?  שאולי אגיב אחרת? 

חושבת שעשיתי שם עבודה. שוויון נפש - זו ההגדרה של מה שהרגשתי.

אני יודעת מה הערך שלי ,יודעת את המקום שלי . זה לא מחליף אותי.

המשכנו לדבר על זוגיות וההגדרה שלה 

אפילו התיעצנו עם ג'מיני . ה AI  תומך בהגדרות שלי ( לוקחת קרדיט )...

הוא ואני לומדים להגדיר מחדש מהי זוגיות עבורנו - מהי זוגיות א-מונוגמית . של להיות במקום של חופש אמיתי וזוגי. לבנות בסיס יציב שמשם אפשר רק לעוף אבל שיהיה לאן לחזור.

זוגיות שבא אפשר לאהוב ,להפגש ,להתחבר ,להנות  ,להתחייב,לנוח,להתבטל,לדבר ,לשתוק  ,לתכנן ,לפנטז,להתגעגע ,להצמד ולשחרר.

ובעיקר לרצות את זה . להיות שם מבחירה מודעת ולא מצורך וחוסר ופחד. 

החיוך שלו כובש אותי כל פעם מחדש כאילו זו פעם ראשונה. 

גם אם זה סתם לשבת בסלון מול הטלויזיה

או בשיתוף עשיה של ארוחת בוקר או צהרים.

(אני אחראית קפה וכלים-לוקחת קרדיט ,שוב. ).

יושבים לאכול יחד . כל אחד במקום שלו - ממתי זה התקבע ככה ? 

מתקלחת עם איזה פלונטר מוזר בבטן 

כשיוצאת ,אני שואלת אם כועס עליי ,כי הוא גער בי קצת יותר מדי וקצת הדף.האנרגיות לא ברורות לי וזה פחות נעים .למדתי לשאול לבדוק ,לא להשאר עם הפלונטר.

הוא צוחק ואומר שעכשו הוא יכעס בגלל שאמרתי אבל שוב ,האנרגיות מדברות ואני מרגישה שהוא מתרכך- מחבק ,נצמד ,מלטף .

פפראצי הממוש מגיעה לבקר ואנחנו מעבירים את הערב בכיף.היא באנרגיות נמוכות אז שמחתי שבאה - לדבר ,לשתף או סתם להיות בין חברים טובים שאוהבים אותה .

כשהיא הולכת אנחנו נמרחים בסלון ,הוא מתרכז בסרט או לפחות מנסה ,אני מתרכזת בו ומענגת אותו ,מסוקרנת ,מתבוננת ,נוגעת ,טועמת.

הוא מלטף אותי וכל הגוף שלי צמרמורת.

פוקד עליי ללכת לחדר ואני משאירה את הבגדים בסלון.

עוברות שעות בחדר ,ימים ,שנים

עונג ותשוקה ומגע וליטוף והנאה . 

גם ברוך וגם באינטנס 

והיה אינטנס . 

באיזה חלק הוא מכאיב לי (אני ביקשתי ? ...)

גם בספנקים בתחת שמרעידים לי את האגן כשהוא בתוכי

תופס לי את השדים ומועך וצובט ,מרגישה שהפטמה נתלשת לי והכאב החד הזה עובר לי בגוף.

היד שלו מתרוממת לצוואר שלי ואז ללחי שלי

והוא סוטר לי בקצה האצבעות.

וואו - זה לרגע מלחיץ אותי ,מעליב ,לא אמרתי שזה גבול שלי ? ולמה בכלל ? מסתכלת לו בעינים והוא עושה זאת שוב .

העינים שלו אחרות ,הפנים שלו נוקשות ,הוא נראה קשוח מדי ומשהו בפנים רועד קצת. מטולטל לי.

העינים מתמלאות דמעות והפנים שלי מתחפרות בצוואר שלו ,נושכות והגוף רועד 

והוא בתוכי עדיין . מחבק ואוחז בי בזמן שמשהו מתפרץ שם החוצה . 

אחכ הוא הופך אותי על הגב וממשיך וממשיך וממשיך...אפשר להתעלף מעונג ? אני מביטה בו ,בגוף שלו ,בפנים וכל חלקיק נחרט לי בראש.

הראיה שלי מטשטשת ...והגוף רוטט תחתיו ,מתכווץ שוב ושוב עד שמרגישה את החום הרותח שלו עליי. 

פאקקקקק מה זה ?  מה זה...

אפילו המים החמים במקלחת גורמים לי לרטוט . אנחנו מתלטפים ואני מרגישה מסטולית לגמרי. 

מעבירה שוב ידיים על הגוף החלק והנעים שלו . נשיקה ועוד אחת.

מתכרבלים במיטה . הוא מחבק אותי מאחור ואנחנו מדברים בחצי נמנום 

נזכרים בנשיקה הראשונה  שלנו במסיבת בריכה,במגע הראשוני בבית אצלי כשהניח יד כל הגב שלי ואני על הרגל שלו ,  ,בהחלטות שנלחמתי בהן, לא כי לא רציתי ,כן-כי פחדתי מהעוצמה הזו  נזכרים גם בטעויות שעשינו ,שנינו , שהביאו אותנו לרגע הזה. בחיבור הזה שהתחיל בצורה לא רגילה ושונה שהעמיק והעמיק . 

כמה שאני ישנה טוב לידו ,גם כשגלי החום מגיעים ואני מעיפה את השמיכה מעליי

ומעיפה מבט אליו ,מגששת ביד מלטפת אל גופו , נזהרת לא להעיר . 

נושמת עמוק . 

כמה טוב לנו עכשו. 

ועכשו - זה כל מה שחשוב . 

מוצאת את עצמי בלילות בלעדיו ,
ישנה מאוחר ,סוחבת את הערות עד הקצה
הגוף דרוך ,חסר מנוחה , מרגיש לי ריק ולא נכון.
סטרס מהמלחמות/אזעקות שעוד לא באמת נרגע עד הסוף.
חוסר בטחון השרדותי ,המערכות בווליום גבוה כל הזמן .
ישנה בהאזנה למצב בבית . הרגל של השנים האחרונות פלוס אמא סעודית שזקוקה לעזרה.

אבל מתרגלים מהר לטוב
כי בלילות שאני איתו ,אני נרדמת מהר וישנה טוב
יודעת שהרעש היחיד שאשמע זה ציוץ ציפורים מהעץ ממול ,או שכן שמחנה רכב בחניה מתחת לבנין.
שהיד שארגיש, זו היד שלו שמחבקת ומכרבלת
ולא יד שמעירה אותי כי קרה משהו .
גוף שנצמד אליי ונשימה שקטה באוזן.

אצלו התרגלתי לישון בלי בגדים ,
מה שלא קרה מעולם בבית שלי או בכלל בחיי .
כי בבית אני בכוננות ובכוננות ישנים על 'מדים'.
הויסות החושי שלי הצריך מגע של בד, כדי להרדם
ואצלו כל מה שצריך - זה המגע של הגוף והקול שלו שאומר לי 'ששש... עכשו לישון'

במעברים בין לבין זה מרגיש לי קשוח וקיצוני...
כמו כפתור של ווליום שמוגבר עד הקצה ואז מונמך עד הקצה השני .
המציאות שאני רוצה ,מול המציאות שאני צריכה.
כמו לחיות בשני יקומים מקבילים .

יש שירים שאני מתאהבת בהם אחרי שכבר מזמן ירדו מהפליליסט של המיינסטרים.

"..סתם, עוד שני ילדים בעולם

מוצאים את האושר בבית
סתם ככה באמצע היום..."

מרוחים על הספה מול הנטפליקס ,סרט חמוד ,מצחיק .שנינו מקשקשים כמו שני מבקרי קולנוע ותיקים . אחרי לילה לחוד שלא בא בטוב לשנינו . הרוגע הזה הנינוחות הזאת אחד בחברת השניה. 

סתם ככה באמצע היום . יד מונחת על ירך ,יד מלטפת יד .אצבעות נקשרות זו בזו . 

סרט מתחלף. ראש מונח על כתף ,יד נשית מלטפת גוף גברי. צפרניים מדגדגות קצה של עור נעים למגע . שרירים ומרקם של ורידים על יד . לצלם בראש לפי התחושה. 

יד חצופה אוחזת איבר מעל המכנס . לוחצת,מגרה ומקשה .קול גברי נאנח מעונג.

מכנס מופשט ולשון משחקת ,שפתיים מלטפות שואבות מגרות. 

אצבעות משתרגות בשיער ארוך ,מגלגלות לסליל ומושכות . אוחזות ומכוונות. ושוב הקול הגברי נאנק בתשוקה. 

פקודה נאמרת ועוד מכנס מוצא את עצמו על הרצפה . אגן נאחז ונדחק בעוצמה.

העונג מגיע בווליום גבוה ומתפוצץ מהר ,ממלא את המקום בחום וגורם לגלים נוספים  מכווצים ומשוחררים. 

צחוק משתחרר כי זה כל כך פשוט ונקי .

"...בא לי...
לעזוב את הכל ולבוא עכשיו
לחבק אותך עד שהגוף יכאב"

אני עומדת על קצה החוף . המים החמימים מלטפים את כפות הרגליים .

מפגש ראשון עם הים . רוח מפזרת שיער ושמש עוד לא אומרת שלום.

שקט ,רק רחש הגלים והרוח.

אני עוצמת עינים ופותחת את הלב  ,למה שחזק ממני,מרגישה את החום מתפשט בגוף ואז זה בא . צמד המילים מופיע בראש : "מרגע...לרגע.."

לא צריך לחשוב  . הכל קורה מרגע לרגע .

סבלנות ,נשימה ,

ברגע הזה - טוב עכשו. 

אחכ נצפה יחד ,כשהשמש תרד אל מעבר לקו המים בעיגול כתום גדול שהופך אט אט לפס זהב.

חברים ליד מדברים ואני לצידו - מרגע לרגע ועכשו הרגע הזה טוב. 

"מאמי....

איך חיכיתי ללכת לישון איתך
לקרב מחדש את הלב שלך לשלי..." 

בדרך חזרה ,פליליסט אקלקטי מוביל אל השיר הזה . אני משעינה ראש על היד ונותנת למוזיקה ללטף ולמילים להכנס .הוא בודק שהכל בסדר.

הכל בסדר. הרגע הזה-הוא טוב .

שוב אצבעות מלטפות אצבעות ,משתלבות זו בזו.בטבעיות ,מוצאות את מקומן .

שירים מקפיצים מוציאים אותנו למוד אחר ,שובבי וקופצני יותר ...it's so poweful...

כבר מזמן אני לא תוהה לגבי מסרים שמגיעים בכל מיני צורות.

בבית - מקלחת רותחת וארוחת ערב שהוא מכין וזה טעים .

שוב מתכרבלים על הספה ,הפעם יותר קרוב ואני מלטפת בחום את ראשו ואת ידיו. לא צריך להתאמץ בשקט הזה ,הכל טבעי,חופשי,משוחרר. 

נכנסת למיטה ונרדמת . מוזר לי קצת לבד אבל הריח שלו שם וזה מרגיע 

מרגישה אותו נכנס אל המיטה ,גוף עירום נצמד אליי בחושך מאחור ,זרועות חזקות עוטפות ומחבקות . הרגע הזה - הוא טוב. 

לילה טוב.