לפני שנתיים. 23 באוגוסט 2022 בשעה 23:54
הוויצ'ר מבקש ממני מבט אל העולם שלי
וזה כאילו שחטפתי גל חום שלא עובר.
הוא מניח בידיי את האמון. מוסר את גופו ומשאיר בידיי את ההחלטה ואת הביצוע.
כולי בריגושים. כבר מדמיינת מה לעשות ואיך רואה אותו בכל זה.
מצד אחד ,לא רוצה שיתאכזב. מצד שני, זה מה שניתן כרגע ועדיין זה מרגש.
מדמיינת אותו מולי
עם כיסוי עיניים,
פורמת כפתורים בחולצה לאט לאט
מדמיינת שהוא יושב בפישוק,בג'ינס וממתין למגע.
וויצ'ר מכשף אותי כבר כמה ימים. עושה לי טיזינג ואני מתה מזה. הוא אופף אותי במחשבות עליו. זה לא נותן לי מנוח ואני כבר סופרת את הימים עד למפגש.
מסיבה ,יום הולדת,משפחה ,חברים
יאללה חלאס! תנו לי את הוויצ'ר שלי כבר.
להתקרב אליו ,לנשום אותו,לנשק,לחבק ,להרגיש אותו אינסייד-אאוט.
בכלל אפשר לסשן אותו?
אפשר לסשן מישהו דומיננטי?
אני בכלל רוצה ?
רוצה!! כי זה הוא ואני רוצה אותו.
באותו בוקר אני קמה עייפה ומטושטשת. הוא שולח את קסמי המילים שלו ועושה לי מיינד-פאק לגמרי.
מערבולת ריגשית חיצונית ואני מרגישה שמחליקה במדרון.
עצרי! אל תתני לעצמך להגיע לשם. תבטחי במה שיגיע.הרי כבר 'ספגתי סופות ונותרתי אני'.
הוא שם לב לשינוי במצב הרוח,שואל בהיסוס אם רוצה לדחות.
וואט??? בשום אופן לא. אוספת את עצמי מהעבודה הביתה. הולכת לישון ומבטיחה לחיך ברגע שאראה אותו. כאילו שצריכה להבטיח.
שמלת ויניל שחורה ומגפיים
מעליה שמלה ארוכה להסתיר.
דוחסת בתיק קטן כמה כלים ויוצאת.
מחייכת לעצמי ,שומית מוזיקה והפרפרים בבטן במסיבת טראנס עצמאית.
עוד חצי שעה אראה אותו
רבע שעה
חמש דקות
הגעתי למקום.
הוא מאחר,היקום מעכב אותנו,כאילו שאומר לי 'חיכית עד עכשו,אז תתאפקי עוד קצת' ואני כבר לא יכולה. כשהוא מחנה לידי,הנשימה שלי מתקצרת. הוא עוטף אותי ונצמד בנשיקה. כל העולם יכול להתפוצץ מצידי וגם כל הדוסים ממול ב'אושר עד'
כי אני פה לגמרי באושר-עד-דלא-ידע.
אנחנו עולים לחדר הדיסקרטי בדסמי
חדר 209.מתארגנים קצת פה ושם ואני לא מתאפקת . אני לא יכולה. רוצה אותו כאן ועכשו ופאק על הסשן.
וויצ'ר- כבר שאלתי אותך פעם- מה אתה עושה לי?
הוא עוד יעשה.
מתנתקת באי רצון. מושיבה אותו על הכסא המרופד. צעיף מכסה את העינים.
אני פורמת את הכפתורים של החולצה . לאט לאט. האצבעות מובילות את הנשיקות שבאות אחרי.
אני אוהבת את הגוף שלו. מלטפת אותו סביב סביב.
מנסה כלים כאלו ואחרים . משתדלת לא להכאיב או להשאיר סימנים.
אני מכורה לסשנים של אימפקט ואיתו האימפקט קורה במקום אחר בגוף. שלי בעיקר.
עוד ליטוף ועוד נשיקה ועוד כלי.
מפשיטה אותו לגמרי ונצמדת אליו . הוא שולח ידיים ,אוחז,מועך,נושך ואני אוספת כל פירור של איפוק
ומתרחקת.
מובילה אותו לקיר מרופד עם לולאות. הוא פרוס כוכב מולי ואני שוב מנסה להטריף אותו עם ליטופים מעיכות וגם קצת cbt. אני לא מנוסה בזה אז לוקחת את זה לאט ובעדינות. כל הזמן מסתכלת עליו.
בודקת כל ניואנס בפנים שלו.בגוף.
נהנית מהתחושה הזו של ההתמסרות שלו אליי,של הגוף שלו בידיי.
הוא מגרה אותי כל כך ואני לא בטוחה מי כבר עושה למי סשן. הוא שמתמסר או שאני באיפוק מטורף.
חושבת לרגע אולי לפשוט את התחתונים ו מאבדת ריכוז לכמה שניות.
באיזה שלב אני נצמדת אליו ולוחשת לו שהסשן הסתיים.
הוא אוחז בי ומנשק . הידיים שלו בכל מקום,אני מרגישה נטרפת . האצבעות שלו עבר חודרות אל הרטיבות הבלתי נגמרת שמגיעה בזכותו
ועוברות פאקינג 10 שניות ואני בשיא.
10 שניות.
טוב ,20 כי...פעמיים.
ככה בעמידה. אני בשוק מזה. בשוק. טוטלי.
אנחנו עושים הפסקה והוא חולץ לי את המגפים. כף רגלי נשלחת אליו. מועכת ,מגרה ואני מחזירה אותו עם הפנים לקיר והידיים שלי עליו. מגרות ,מחבקות,אוחזות. לא נגמר לי מהגוף שלו. מלחקור אותו ,מלענג אותו איך שהוא מבקש,אבל בפקודה.
שולט מלמטה? שולט גם מלמעלה. זה שהתמסר לידיי ,לא אומר שהוא נשלט. רק שמשחק.
הוא מסתובב ומפשיט אותי ,מוביל אותי אל המיטה הגדולה.
ושם חופר בגופי עד שאני קורסת לתהום מתוקה של עונג ונצנצים בעינים.
מנגן על מיתרי הגוף ומיתרי הלב שלי ואני נאחזת בו עד מעבר לקצה.
הוא מתישב עליי ולש אותי. ואני לשה אותו בחזרה הוא כל כך יפה בתשוקה שלו. ברעידות שלו ,בגמירה שלו. אני מסתכלת עליו בהערצה.
כשהוא מתישב ואני עליו. אני לוחשת לו שרוצה להרגיש אותו בתוכי. אפילו שהכל אצלי מכווץ ממקודם ועדיין פועם.
את החדירה אני מרגישה בכל הגוף. כאילו שהוא פולש לי ישירות לורידים. אני עוצרת,מתרגלת,מתרחבת לקלוט אותו.
אנחנו לא מחזיקים מעמד הרבה זמן עד הקצה. מסלולי הריצה שלנו קצרים מאוד ,אחרי מרתון שכזה.
שנינו מכורבלים זה בזו. מלטפים . אני מכבה את המוזיקה ונהנית מהשקט איתו.
הוא מספר לי על מסיבות ואני מקשיבה ומלטפת.
אוספים את הבגדים ואת עצמנו ,מתאוששים לרגע. יוצאים שוב אל החניה .הפעם יד ביד.
ליד הרכב שוב מתנשקים בלהט,אני לא שובעת ממנו. מביטה בו מהצד כשביננו מפרידות פלדות של מכוניות.
בדרך הביתה ,מוזיקה שקטה ומתוקה מתאימה לי עכשו.
מנסה לנשום ולהרגיע את הריגוש הזה כדי שאוכל להרדם,בלי הרבה הצלחה.
אז מתחברת לסנדמן בנטפליקס ורואה פרק.
לבסוף הוא גם מגיע לפזר לי קצת חול בעינים.
קמה עם חיוך ו-וויצ'ר אחד בלב.
