אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 3 שנים. יום שני, 5 ביוני 2023 בשעה 20:26

.........

..........

............

....................

 

רשמתי רשומה ארוכה ומחקתי.

רשומה ארוכה מתכיינת ומתקרבנת

מלאה ברחמים עצמיים

ואז מחקתי

אני לא אוהבת את עצמי ככה אבל סולחת ומקבלת

אחרי מה שרשמתי אתמול,סביר להניח שיקרה איזה פיצוץ 

וקרה.

 

אז מעדיפה להתמקד בטוב עכשו

כי הרע כבר עבר היום במצעד עם 200 נגנים יחד.

 

אז מה טוב - 

הילדות המדהימות שלי שמבינות ומכילות

שרואות אמא בוכה להן לתוך הכריך עם השוקולד ורק ניגשות לחבק,בלי לשאול.

החברות המדהימות שלי שבשעה וחצי של פקק עברתי איתן את כל סקאלת הרגשות,במיליון הודעות קוליות.

(לכל הטרחנים - סתמו ) 

ולחבר אחד מדהים שידע להגיד לי את המילים הנכונות ולשלןח לי את השיר המרגש הזה

ולבדוק אם כל החלקים שלי עדיין מחוברים גם עכשו בדקה לחצות ולא הניח ולא שחרר.

 

אז עבר עליי יום זוועות ,קשה פיזית ומנטלית

והיום הזה נגמר.

עכשו.

 

לפני 3 שנים. יום ראשון, 4 ביוני 2023 בשעה 20:46

כך עוברים הימים

כבר יותר מ -6 חודשים....

כי מי זוכר מה היה לפני.

נדמה שעבר עשור

 

אני לא יודעת מה יקרה

אני רק יודעת שאני שוב על אוטומט

מטפלת 24/7. 

נכנסת למוד-פעולה ו..אקשן.

 

היום כבר הרגשתי את הקפיץ הזה נמתח מדי. שוב.

הגוף הדרוך

הנשימה השטוחה הזו

צפצופים באזנים

וכמו טנס בכל הגוף הזה

שצריך פורקן מנטלי ,פיזי

שפאקינג נמאס לו לטפל בכולם

להעניק לכולם

לתת לכולם

 

ורוצה קצת לעצמו.

קצת

לעצמו

לעצמי

לי.

 

רוצה להניח את הראש ולשכוח לרגע,

שהמיינד יטייל לו למקום אחר.

רוצה שהלב הזה יתחיל קצת להתרגש

לרטוט משמחה.

להאסף אל ידיים שיאחזו בו חזק

ושפתיים שילחשו דברים באוזן

שיעלו חיוך אמיתי.

 

רוצה קצת להרגיש חיה ,בועטת ,חופשיה

לרקוד...

לאהוב.

לאהוב.

 

אני רוצה שיהיה לי את המקום לאהוב

ולהרגיש אהובה

מישהו שיוסיף את המילה 'שלי' באיזו הודעה

אני רוצה להיות 'שלי' של מישהו.

אני רוצה להרגיש שייכת

רצויה ,מחוברת.

להרגיש שיש נחמה 

איזה רוגע לנוח אליו מדי פעם...

 

 

💔

לפני 3 שנים. יום שלישי, 30 במאי 2023 בשעה 20:39

אתמול עוד הייתי במצב קיפודי לייט

אבל כל הכאבים עברו

וכל הקוצים באמת נשרו

כשנעטפתי בחיבוק גדול של הוויצ'ר שלי .

💜

לפני 3 שנים. יום ראשון, 28 במאי 2023 בשעה 21:55

היום הייתי במצב קיפודים

הקוצים היו בחוץ 

בגלל הקוצים שבפנים

וכאב לי מאוד הגב והלב

ונכנסתי למחילה שלי 

עם משחה וכדורים

עד יעבור זעם. 

או האומללות.

או חוסר האונים.

 

סירבתי לכל מפגש

או תמיכה 

כי היום אני במצב קיפודים.

 

אבל...

יש אנשים

שלא מפחדים מקיפודים

לא נרתעים מקוצים

או ממחילות

או מפנים זועפות

הם פשוט יושבים לידם

ומלטפים את הקוצים

גם אם זה לעיתים פוצע אותם

הם לא נרתעים

הם כבר מכירים את הקיפודים האלה

כי פעם גם להם היו קוצים.

🦔

לפני 3 שנים. יום שבת, 27 במאי 2023 בשעה 14:00

היי 

מזמן לא באתן לבקר

מזמן לא הייתן פה

או שהייתן והתעלמתי

דחפתי אתכן לאיזה מקום בגוף והשתקתי?

כן 

אני בהחלט מרגישה את המקום הזה עכשו

ואתן מציפות אותו וזולגות בלי שליטה

באמת שלא הייתן פה מזמן.

זה בכי זה?

אני סתם שוכבת במיטה ואתן זולגות בתורות

פעם מעין ימין ופעם מעין שמאל

בשקט כזה ,בלי קול

בלי אנחות או קולות

פשוט מגיעות מהכאב הזה שיושב שם

מהכעס והתסכול והרגשת הפספוס שעוד משהו תוכנן

אבל ליקום תוכניות משלו

מחזוריות של טוב ורע כל כך קצרים 

פלא שהדמעות זולגות?

לפני 3 שנים. יום חמישי, 25 במאי 2023 בשעה 8:29

גם לי בא פעם

לקום בבוקר של ערב חג

לקחת תיק וללכת לים

לשבת עד הצהרים 

להנות מהרוח הנעימה

לחזור להתקלח ולשנוץ

ובערב ללבוש שמלה יפה 

לקחת בקבוק יין או פשטידה שהכנתי אתמול

וללכת להתארח בבית אחר

לארוחה טעימה ונעימה.

 

 

והנה אני מוצאת את עצמי

משכימה מוקדם

לובשת בגדי בית

מנקה כמו סינדרלה בלי נסיך

,מבשלת כמו שף במלון הכל כלול

מארחת את כל המשפחה 

בבגד הראשון שמצאתי בארון

עם קוקו מדובלל ונעלי אצבע

ונותרת עייפה לנקות שוב אחרי כל האורחים. 

 

אורורה קומי

אף נסיך לא מגיע להציל אותך.

 

 

לפני 3 שנים. יום רביעי, 24 במאי 2023 בשעה 15:53

מרגישה את הלחץ הזה ברקות

ואת הלסת ננעלת

והנשימות השטוחות

הכעס הזה שמתפרץ שוב

ומתיש.

 

בא לי לפעמים שמישהו יעבור ,יתן לי חיבוק מועך כזה לחמש דקות

שיגיד לי שיהיה בסדר

שיתן נשיקה ויילך.

 

לפני 3 שנים. יום ראשון, 21 במאי 2023 בשעה 21:15

או שלוקח לי 3 שניות לכתוב פוסט 

או שלשה ימים.

ככה זה. 

כל כך הרבה דברים קרו מאז המפגש בשישי

שלקח זמן לדברים לנחות.

מפגש אצל המארח השרמנטי.

המון אנשים מוכרים ופחות

איזה נהדר זה. 

הוויצ'ר שם והבסטיות שם ומה צריך יותר מזה .

קצת אוכל טעים ואלכוהול משובח.

 

התגעגעתי אליו

אלוהים כמה התגעגעתי אליו 

ולא הבנתי את זה עד שראיתי אותו מרחוק

וכשהתקרבתי והוא חיבק ונישק חזק חזק כמו שאני אוהבת... נמסתי לגמרי.

כמו בסרט של אל פצ'ינו :

just when I thought I was out,they put me back in !!!

יש דברים שאני מעדיפה לא להלחם בהם. 

 

יושבים לדבר עם החברים,חיבוקים,נישבוקים ומרגישה את הוויב הנעים הזה שאני כל כך אוהבת.

הנוכחות הזו שלו לידי ,גם אם איננו מדברים .

התגעגעתי.

 

הבריכה החמה מזמינה ואנחנו נכנסים לאמבטיה ביחד ,להחליף בגדים.

כן ,זה ייקח לנו  זמן כי הוא מתנפל עליי וטורף אותי ולפני שאני סופרת עד 10 אני כבר טסה לחלל.

וגם בבריכה ,בחיבוק שלו,בין הידיים שלו שחוקרות ופולשות וכובשות. הרגלים שלי סביבו ואנחנו צמודים,מקשיבים בחצי אוזן לשיחה לידנו

ומדברים על דברים אחרים.

עוברים לג'קוזי עם הבסטיות ,שוקעים בשיחה על פולי וקעקועים וענינים אחרים עד שהמים מתקררים.

 

אחר כך בחדר ,רק שנינו ,קצת מנותקים מהעולם למרות שהרעש קצת מסיח את דעתי ,

אני מרגישה אותו והוא אותי.

התגעגעתי . ממש . 

לגוף שלו ,לנשיקות שלו ,לטרפת שהוא גורם לי להרגיש בגוף.

לא התערבבנו עם אחרים . ראו פוסט קודם.

אני לא יודעת איך. 

ועדיין נהנים אחד מהשניה אז תענוג.

כשהוא צריך ללכת אני מלווה אותו לרכב אבל נפרדת מהר מדי ומשהו קצת מתפספס לי.

חוזרת לבסטיות  ואנחנו מתכרבלות על הספה ביחד.

ואיזה כיף לי גם איתן.

כשהן הולכות אני עוברת למרפסת.

אני יושבת וצופה במתרחש

מקשיבה לשיח 

לעיתים גם משתתפת

ולרגע מרגישה שחזרתי לנשום

לחיים

לחברה

להנאות -כאלה ואחרות.

ערב מוצלח שכזה,לא היה כבר הרבה זמן.

 

לפני 3 שנים. יום שישי, 19 במאי 2023 בשעה 23:18

אני לא יודעת להתחיל

בכל דבר בחיים ובמיוחד במיניות

אני אלופה בלזרום אבל לא להתחיל

מפלרטטת,טיזינג,חיוכים ושיחות

אבל לא יודעת להתחיל

להיות שם וליזום וליצור אינטרקציה מינית

אני לא יודעת.

הגוף שלי נכנס לסוג של סטרס וננעל

ליזום מגע עם מישהו אחר?

להזמין להמשך ?

 

אני לא יודעת איך

טבוע בי הרצון

אך לא טבועה בי היכולת

כשמישהו אחר מתחיל הכי טוב לי

כי אני מצטרפת דיי מהר ונהנית ויכולה להוביל משם

אבל לא את הצעד הראשון

 

בצעד הראשון אני עוד במקום הביישן והדחוי הזה

בצעד הראשון אני בפחד הזה

 

הלואי והיה אפשר להתחיל ישר בצעד השני. 

😐

לפני 3 שנים. יום שני, 15 במאי 2023 בשעה 21:25

מסתבר.

בחיי...

כבר שכחתי כמה שזה כיף וכמה שזה נעים

להגיע למפגש 

להפגש עם הבסטיות

להפגש עם עוד מיליון אנשים שלא ראיתי המון זמן

לקבל חיבוקים מועכים מכולם

להרגיש אהובה לרגע

רצויה לרגע

לדלג בשיחות קלילות

להצטלם כמה תמונות

לשקוע גם בכמה עמוקות

לשבת על ספה אחת ,כמו בספסל האחורי

ופשוט להיות החוויה הזו.

להתבונן באחרים

לקום שוב לחיבוקים של אלו שמגיעים אחר כך

ליצור חיבורים חדשים

לאלו ששאלו 'אתם מהאירוע?'

ענינו ש 'אנחנו הארוע' 

 

ובדרך חזרה ,שיחה מחבקת ומרגשת עם מיו שלי המהממת,בקול המרגיע שלה ,מקשיבה ומספרת.

 

 

יש עולם בחוץ והוא היה חסר לי.

קיבלתי מזה מנה גדולה וטעימה

עכשו אפשר לישון בחיוך.