אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 31 ביולי 2022 בשעה 22:53

-'איפה היית?לאן נעלמת?'

 

--'עפתי אל המדבריות,רחוק מכאן,

מוזיקה שקטה ורחוקה נשמעה

באזנים נשמע קרוב ,משב רוח שמשחק בגרגירי החול. מרחבי מדבר זהובים מנצנצים כמו זהב,

גלים גלים מסנוורים בעינים.

דמות של אישה או שאולי זו אני עטופה בצעיפים אדומים 

מרימה את ידיה ועושה צעד ועוד אחד

והידים יוצרות תבנית תנועה

והגוף רוקד בקצב הרוח והחול 

מסתחרר ומתקמר וזז

מצד לצד'

 

-ראיתי שלא היית פה.

 

--אל תבהל מהדמעות.הגוף השתחרר והעלה זכרון.

 

-אני מבין.

 

--עכשו אתה וויצ'ר.

 

 

לפני שנתיים. 30 ביולי 2022 בשעה 14:07

היה חם

לוהט

דביק 

ומיוזע

לא מסקס וסשנים 

אלא מריקודים אל תוך הלילה בחצר פתוחה במושב אי שם במרכז.

היה חם אתמול כי אפילו שהגעתי עם ג'ינס קצר וגופיה ויצאתי פעמיים לשירותים להרטיב את השיער,נמסתי מהחום

היה חם אתמול גם כשישבתי קצת לנוח וצפיתי מהצד במשחקים שטותיים שאנשים משחקים

 

היה חם אתמול גם כשחיבקתי את הבסטיות שלי ורקדנו וקפצנו ושרנו בזיופים

ולחשנו זו לזו באוזן שאנחנו אוהבות אחת את השניה ויודעות שזה לנצח בעוד שהחיבוק לא נגמר

 

היה חם אתמול כשאוש חיבק אותי בשמחה כשדיברנו כמה דקות בחוץ

היה חם אתמול כשאושה והג'וקר התחרמנו להם לידי

היה חם אתמול כששלחתי לו הודעה שאני עייפה וחרמנית

היה חם אתמול כשהוא החזיר לי הודעה עם צילום של מה שאני עושה לו עם ההודעות שלי

 

היה חם אתמול בדרך הביתה עם מטאליקה ו- sad but true

 

אבל הכי היה חם לי במקלחת,עם הדמעות והעיפות

והכרבול בפוך מול מזגן מקפיא.

לפני שנתיים. 30 ביולי 2022 בשעה 11:26

לגמרי mindless

הכי לא אופייני לאחת שנמצאת בשליטה 110% מהזמן. בעיקר בשליטה על הגוף שלה, כי הפחדים יושבים בכל מיני איברים ו מכווצים ומכווצים.

הוא מקבל אותי בחיבוק ונשיקה ואני יודעת שאני במקום הנכון.

על הספה יושבים קצת יותר קרובים זה לזו. מתעדכנים בשבוע החולף,בעבודה,בילדים

בטלויזיה ,מאסטר שף. אייל שני עושה אהבה עם האוכל ורותי ברודו בפרצוף של 'אם לא תסתום,אני מורידה לך אחת'

צוחקים ומנשנשים לנו גלידת בן אנד ג'ריס שבחרו עבורנו קודם.

הוא מחבק ואני נשענת עליו. נהנית להרגיש אותו לידי.

הוא משקה אותי בשנאפס והחום המעקצץ מתפשט מהפה אל החזה והבטן. מחמם ומרחיב כלי דם ואז עולה חזרה לראש.

הוא מוזג לי פפסי להרגיע את הסחרחורת. אני מסתכלת עליו ובבטן ובראש יש סערה. איך זה בכלל קרה? זה לא מובן וזה לא הגיוני לי,זה לא אמור להיות ככה. זה לא. זה אמור להיות בשליטה וריחוק ומה פתאום הוא כזה? הוויב יכול להיות מתעתע.כן?

אנחנו מוצאים את עצמנו צמודים. צמודים מאוד.

התנגשות של שני כוחות ואולי...רק אני מרגישה ככה אבל מבינה שגם אצלו משהו משתחרר,שהוא בודק שאני בסדר.

האחיזה שלו חזקה ומובילה. הנשיקות שלו עמוקות ומסחררות והוא נוהם כמו פנתר לפני תקיפה.

והמוח שלי בי לייק - מה?? מה קורה פה פור גאד סייק??

במהלך הערב עוד יימאס למוח שלי לשאול את זה והוא פשוט יפסיק וישחרר. 

הידיים שלו עליי חוקרות,בולשות,מועכות,מכאיבות.

הוא עוצר לרגע ושואל אם רוצה להמשיך

ברור שכן !!

ואז במיטה ,אני משחררת לגמרי ונותנת לו את השליטה.

כן,כותבת זאת שוב- נותנת לו את השליטה. לא פוחדת,לא מכווצת,לא בודקת,

רק מתמסרת לכאב ו לעונג ולמגע ולחייתיות שבה הוא משחק בי.

הוא מפשיט אותי רק בחצי הגוף ומעסה לי את הישבן והרגליים וחוקר אותי באצבעות בפנים ובחוץ

התחושות מטורפות והרטיבות בשיאה.

רטיבות...פאק כן. כבר שכחתי מה זה בכלל

ושוב הבלבול הזה והתהייה איך הגוף שלי מגיב אליו.

הוא תפס לי את הידיים באיזה שלב כי הפרעתי לו וצחקתי שזה לא גרר תגובה של בעיטה בביצים ממני. 

גם כשגנחתי הוא שם לי יד על הפה ואחר כך על הצוואר....וזה לא עלה לו בחייו.

פעם ראשונה איתו והוא מקבל שליטה על הגוף שלי בלי להבין בכלל ,אבל יודע את כל הכללים.

מה זה ? איך זה קורה? 

זה לא אמור לקרות ככה! 

ויחד עם זאת הגוף מגיב איך שבא לו להגיב

עד לגובה הגובה הגובה ואז בום

זו לא בא בגלים,זה בא בצונאמי ולא נרגע

עד שהגוף לא יכל לשאת יותר וביקשתי להפסיק

והוא עצר ברגע אחד ,מחבק,מרגיע

אוחז בי קרוב ומנשק .

 

אחר כך הוא מקבל בחזרה ומתמסר למגע,

מכוון אותי לקינק וזה מדליק בטירוף

שום וניל לא יהיה פה

גם הרבה מעבר לפצפוצים

וזה לא שהוא סאב ,אפילו לא קרוב

הוא פשוט כמוני- שולט אבל גם מזוכיסט

איך זה מסתדר? מסתדר.

רק שהוא לא יודע שהוא שולט.

 

לאחר מכן אנחנו שוכבים מחובקים והוא מספר לי קצת על מה שקרה פעם והצד הזה בו מפתיע אותי.

הוא מלווה אותי לרכב ושוב נשיקה שמרטיטה לי את כל הנימים.

ובודק שהגעתי הביתה 

ואיך קמתי ביום למחרת.

 

ומאז בליל של מחשבות ורגשות

ורכבת שאני בקושי משתלטת על הברקסים שלה.

אבל צריכה לקחת צעד אחורה ולתת את הזמן ואת הקצב

אבל כל כך כל כך רוצה !!

כי זה שונה ומיוחד ומבלבל ומסעיר

ולא מובן לי בכלל.

יודעת שהוא נזהר,שהוא לוקח את זה ברגוע 

ואני עם האנרגיות שלי...all over the place

אז זה גם שיעור בסבלנות ודחיית סיפוקים.

שיעור לא פשוט בכלל.

 

 

 

 

לפני שנתיים. 28 ביולי 2022 בשעה 19:39

I don't like this 

Chrisy wake up!!

ככה קמתי בבוקר היום. 

כאב בטן מעצבן והעייפות הרגילה

הקלפים קראו לי

האלות,הנשים של הטבע ו היקום

והעליתי את הקלף של התפקחות מאשליות

האלה שמסיטה את הוילון מעל העינים

ומביטים למציאות כמו שהיא.

נכון זה מקור  כוח

אין כמו אותנטיות 

אבל מהי אותנטיות בזמן שינוי?

מה שהיה נכון אתמול לא נכון בהכרח היום

 

בעבר נתפסתי כאדם קר ומרוחק

והיום בדיוק ההיפך

אבל בפנים עוד קיימת הילדה הקטנה הטובה והמפוחדת

עטופה באישה שלומדת ומתרגלת לעוצמות אחרות.

והעוצמות מגיעות בגלים וזה מגיע כמו צונאמי

 

אחד שמרסק לי את הלב ואחר שמפרפר לי אותו לגמרי.

אחד שפוחד ואחד שמעז 

לא רוצה להרגיש מתחזה אז פותחת הכל לטוב ולרע

ולראשונה מעיזה להגיד מה אני רוצה באמת.

 

לפני שנתיים. 27 ביולי 2022 בשעה 22:19

אין קשר בין הכותרת למה שאני הולכת לרשום פה

פשוט מוזר לי שדיברתי עם אושה על משהו

ןקיבלתי מסר עם השיר הזה בראש

 

יום אחרי ,אני מספרת לגיק משהו בהקשר אחר ,גם על השיר הזה

 

A simple prop to occupy my time...

 ובכן,הוא בהחלט לא מישהו שהייתי מחשיבה כ prop. ממש לא. פאקינג לא.

 

והיום ,בדרך חזרה מהעבודה כשאני עוד מעבדת בראש ,מה עבר עליי בתחילת השבוע (יסופר בפוסט אחר),

פתאום השיר הזה מתנגן ברדיו וזה לא שיר שמנגנים בדרך כלל ברדיו.

מגבירה בפול ווליום ושרה בקולי קולות באוטו.

 

ועכשו תוהה שמא אני ה prop 

מאוד מקווה שלא.

 

מנסה להסיט מחשבות של חשש,של חוסר בטחון

מחזירה את עצמי להווה 

ומנסה להרגיע את המיינד

שאם יש - אז סבבה

ואם אין.... אז גם סבבה.

 

בינתיים בונה לי פלייליסט שווה.

לפני שנתיים. 25 ביולי 2022 בשעה 22:25

משום מה 'מכשפה' בעברית נשמע נורא שלילי.

משהו אפל ורשע

 Witch לעומת זאת -קיבל שידרוג

מאז סקארלט של מארוול.

 

כשהוא קורא לי witch בטון תקיף -

אני מרגישה בלהבות. 🔥

 

 

 

 

לפני שנתיים. 24 ביולי 2022 בשעה 22:27

ככה אני אוהבת את קיאנו ריבס:

צעיר

חתיך

עם מעיל עור

בלי זקן

ו...מכשף מהשאול.

למי שלא ראה את הסרט- אנפרדו את עצמכם לבד.

וכן ,יש בסרט גם אפטר קרדיטס .

 

קבענו להפגש ,הגיק והוויטץ'. לצפות ביחד.

בעוד אני מריירת שם על כל סצנת סלו-מו , הוא בנון-שלנטיות שלו משועשע ממני

ושואל אותי שאלות בחירה . מופתע מהתשובות ואני שמחה.

מוזר ששנים שאנחנו מכירים ומקשקשים

יש לו הומור חד,שנון ועוקצני. כשהוא מגיב לי במשפט אחד- זה בדיוק על התדר הנכון.

אמרתי לו שהוא לגמרי אני ,אבל בבן. 

ולא נפגשנו,עד עכשו. מוזר נכון?

כנראה שהכוכבים היו צריכים להסתדר בשורה וכוכב התפוצץ בגלקסיה אחרת ואיזה יקום קרס לתוך עצמו. 

עובדה שזה קרה,אז נפגשנו וזה היה קליק מיידי,הגי נוח וטבעי וכיף בעולם ,לשבת ביחד בסלון ולראות סרט ולהמשיך את השיחה כאילו אנחנו מכירים שנים.

בעצם,אנחנו מכירים שנים.

היתה שם הרגשת נינוחות חופשיה כזאת. לא מתח מיני,לא רמיזות ולא שליחת ידיים ושום כלום.

והוא לא גיי,סתם ג'נטלמן.כזה של פעם.

כשנפרדנו ליד הרכב שלי הוא עטף אותי בחיבוק.

אי אפשר לקרא לזה אחרת. פשוט עיטוף.

בודדים מצליחים לתת לי הרגשה כזאת בחיבוק.

ממש בודדים. זה כל כך מפתיע.

ביקשתי רשות לתת לו נשיקה

וכמו החיבוק שלו,גם הנשיקה עוטפת לגמרי.

 

נשאר מתוק בפה.

אני עוד אראה שוב את קונסטנטין

וגם את הגיק הזה.

 

לפני שנתיים. 2 ביולי 2022 בשעה 21:37

בא לי שתקרא לי מלמטה

ככה כמו פעם , בשכונות הישנות

תכניס שתי אצבעות לפה ותשרוק 

כמו ערס מצוי

ואני אסתכל מהמרפסת ואצחק

'תעלה ,חתכתי אבטיח'

ואתה תצחק ותעלה .

 

בא לי שתשלח לי הודעה

'תרדי ותביאי רק מגבת' 

ואני אאסוף את התיק 

וארד בשמחה 

ותיקח אותי לים

 

בא לי שתתקשר ותודיע לי שאתה אוסף אותי

'לאן?' אני שואלת

'מ'כפת לך' אתה עונה

ואני אקטר קצת

ואתה תפתיע

 

בא לי שתגיד לי שאתה בא.

לי.

 

 

לפני שנתיים. 30 ביוני 2022 בשעה 19:25

ערב של פולי בפולי

מחכה לזה כל השבוע,לשבת בכיף עם החברות

על קוקטייל טעים 

לרכל ,להתעדכן,לתצפת ובעיקר להרים אחת לשניה.

מתלבשת בשמלת המכשפות שלי

קצת איפור

קצת בושם

ו...

סדרה של ביטולים עד הרגע האחרון

כמעט גרמה לי לפרסס מהחניון. 

אבל עברתי עוד רמזור ועוד פניה 

ועוד חמש דקות של פודראסט

לא יודעת מה נתן לי זריקת אומץ

להכנס לחניון ולכבות מנוע

ידעתי שאני מכירה שם לפחות את המארחת

אז אוכל לקשקש איתה קצת ו לחזור הביתה.

אם כבר יצאתי,אז עד הסוף.

נכנסת לבד ,מוצאת את המארחת ועוד כמה מוכרים

מזמינה קוקטייל מתוק

ומתישבת ליד שולחן גבוה ליד מישהו מוכר

ועוד 2 נשים וגבר שהבנתי שיש ביניהם קשר

מסתבר שהם זוג נשוי עם המשנית

חבורה שכזאת.

אני מדברת עם המשנית קצת על פסטיבל אגוורה

על נטוריזם

מסבירה לה שמאוד קשה לי לקבל את זה

עירום הוא לא אירוטי עבורי

לא מיני

והכללים שלי מאוד נוקשים.

הסבירה שלא מדובר במין אלא בחופש

בלי מחיצות ,בלי שיפוט.

שיחה מעניינת.

הגבר שלה חוזר ואנחנו שוקעים בשיחה על חתונמי

ופומביות

ואותנטיות

ואיך הוא התחיל איתה ומה כל הענינים בין כולם.

השיחה קולחת וזורמת ובעיקר מצחיקה.

רואה שהוא נדלק עליי.

סיפרו לי איך התחיל איתה 

פשוט אמר לה באיזה אירוע שבא לו לזיין אותה

אמרתי לו שזה ממש מדליק

אז הוא אמר לי 'בא לי לעשות אהבה איתך'

הסברתי לו שזה לדוגמא מוריד לי

כי הקונוטציה של זה היא רכה ונעימה ומלטפת

ואני צריכה יותר מזה

אז הוא אמר לי 

 'I wonna fuck you '

חייכתי אליו בשובבות ואמרתי לו 

 That's more like it

זה העיף לו את הסכך. הוא אמר למשנית שהוא רוצה כזה.

לחלום זה טוב- אמרתי לו  

כשהם הלכו הביתה ,הגבר שאל אם אפשר לחפש אותי בפייסבוק

אמרתי שאין בעיה כי מ'כפת לי

למי יש זמן גם ככה ....

 

נעמדתי ללכת גם כן ואז הילדון הגיע.

שקענו בשיחה והוא ממש נפתח אליי

וסיפר לי על שברון לב שחווה

השיחה נדדה בין טוב לב וגבולות

וקצת אגו וכעס 

וכל שלל הרגשות שעבר ועובר.

על מפגשים כאלה ואחרים

על תחושת שייכות או תלישות.

באמת שהקסים אותי בבגרות שלו.

וגם בעיניים

פאק ,עיניים ירוקות הורגות אותי ברכות.

 

הוא ליווה אותי לאוטו ונישק אותי

הבטיח לשלוח לי שירים לדרך

והוא קלע בול עם שירים מפתיעים 

שחשבתי שרק אני מכירה.

 

אז כמעט שפרססתי ובסוף החלטתי שלא.

רק טוב יוצא מזה.

תמיד.

לפני שנתיים. 28 ביוני 2022 בשעה 21:27

בזמן האחרון הקלפים מעידים על אתגרים.

קורבנות,חרבות ועוד חרבות

כאב גב (לחץ ועומס ) וכאב שיניים(בעיות מוסר)

ותוהה מה השיעור שאני לומדת פה.

עכשו נחתה לי תובנה לגבי המוסר.

ניתן לזה לחלחל לאט לאט.

 

יום עמוס בעבודה וב נסיעות

מפגש יום הולדת הפתעה לצוות

ובדרך חזרה מירושלים ,המוזיקה פורטת לי על הנימים.

מדברת בוואטס עם הג'ינג'ית הצפונית 

על גברים ,על עוצמה ,על נשיות ,על רצונות

,על דיוקים ,על אכזבות.

והשיחה הזו היתה כמו חץ למטרה.

כל החרבות ננעצו במקום

שחטו פרות קדושות

שברו אמונות

ובעיקר חתכו בבשר החי

ובלב המדמם.

 

אחר כך במקלחת שמעתי את כל השירים העצובים ושרתי בקול 

ובכיתי קצת,כדי לשחרר ,כדי לפנות מקום

כדי לקלף שכבות

כדי לתת בסיס למחשבות אחרות.

 

מחר ,מפגש בפאב, חלק קטן בי רוצה שהקופיף יגיע

ואז הנשימה העמוקה משחררת

יהיה מה שיהיה.

אי אפשר לאחוז במים

ואני סיימתי להיות כלי מכיל.