שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 8 שנים. יום ראשון, 23 בספטמבר 2018 בשעה 10:42

יום שישי דקאדאנס.

כרגיל מושכת את הזמן עד הרגע האחרון. נורא קשה לי לעשות את המעשה ולקום מהספה הנוחה והאקסבוקס.

לא בא לי להשקיע בלבוש. זורקת עליי מכנס צמוד וגופיה.

במועדון פוגשים כמה חברים טובים,נשיקות,חיבוקים.

יושבים בחלק הפנימי. אני אוהבת להסתכל על האנשים. מסקרן ומענין להסתכל על הלבוש,המבטים,ההתנהגות.

בחור חמוד צד את המבט שלי,אבל אני ביישנית מדי להתחיל.

ליידי זי מגיעה ומתחילה סשן כפול באמצע המקום. כולם סקרנים,עומדים מסתכלים.

היא עפה מהקטע הזה

מעניין שאצלי זה בדיוק ההיפך.

מתנתקת מהקהל לגמרי. אולי זה ענין של נסיון....

כפות הידיים שלי מעקצצות אבל אני נדבקת לזוגי שלי. מחרמנת אותו קצת על הרחבה.

חוזרים לנוח ופתאום כולם נעלמים.עלו למעלה ולי לא בא להיות שם.

מתלבטים אם לחתוך הביתה ,כשמגיע זוג עם נשלט לבוש כולו בספנדקס כחול. הזכיר לי את הבלו-מן.

הבחור שואל אותנו אם אנחנו משחקים,ספנקים וכאלה. 

מה אתה רוצה ? שואלת ישירות.

תחרות ספנקים. הולך.

 שואלת לגבי גבולות ועוצמות

בודקת אם הזוגי בעניין ושנינו מחטיפים בתור לבלו-מן שהרגיש צעיר מאוד מתחת לחליפה.

לא הייתי מתנגדת לבצע בו סשן מלא.

מה יצא בסוף-תיקו. הוא אהב שכל אחד מאיתנו נתן ספנקים בצורה שונה. משעשע.

אחרי כמה דקות אני מקבלת מתנה -פוט פטיש קצר וסוגר פינה.

היה טוב וטוב שהיה.

מחליטים ללכת הביתה אבל אז מתחילה מוזיקה ממש טובה.

הגוף זז,הראש לפי הקצב ואני מזילה ריר על החמוד שראיתי קודם.

כרגיל כל יציאה נגמרת בפירוק  טוטלי בבית.

היה דיי מפתיע .

מתכננים להגיע שוב עוד שבועיים

מי מתנדב לסשן?

לפני 8 שנים. יום חמישי, 20 בספטמבר 2018 בשעה 7:00

איזו מסיבת סדום שזו היתה!

היום עבר לו על חצי קלאץ' והתבעסתי כרגיל שאין לי מה ללבוש.

אני אישה,אף פעם אין לי מה ללבוש

זה לא פיזי,זה פסיכולוגי :)

בסוף הוחלט לאחר התיעצות עם חברות (אלא מי?) על שמלה אדומה !

נעלים לא גבוהות ונוחות ואנחנו כבר בדרך תל אביבה.

דאגתי לבדוק דופק אצל הכלבלבון ממסיבת יום ההולדת והסתבר שהוא ישמח לבוא.

פגשנו אותו וחברות אהובות בכניסה.

נשיקות חיבוקים וכבר אנחנו בפנים.

המקום לא מפוצץ,מוזיקת רוק ברקע ועוד פרצופים מוכרים.

עוד נשיקות,עוד חיבוקים

ואפילו שניים שקשקשתי איתם בעבר ,מפתיעים אותי וניגשים להגיד שלום.

הם מבקשים סשן ואני מסבירה שאחרי הבחור,הם בתור.

מפה לשם,מישהי שואלת אם תוכל להשאיל אותו לסיבוב.

חשבתי שהם מכירים ועולים לעשן. להפתעתי,אחרי כמה דקות ראיתי אותה מסשנת אותו.

זה פאקינג הוריד לי לגמרי. ממש איכזב. לא יודעת למה. אולי כי אני רכושנית. אולי הייתי צריכה לשים לו קולר למסיבה.הרגיש לי לא במקום.

 

אני שואלת את אוש אם מתכוון לסשן ושנינו מחפשים מקום.אין הרבה אפשרויות. מעלים רעיון לסשן ביחד. לקשור את אושה והכלבלב שסיים את הסשן הקצר.

בסוף נבחר העמוד.על הבמה.מול כולם. במרכז המועדון.

נושמת. מתגברת על חרדות ביצוע קשות.

אני מורידה לו חולצה ואוש קושר את שניהם במותניים ובידיים.

הידיים של אושה סביב הצוואר שלו והם צמודים וביניהם העמוד.

סימני שריטות אדומים בגב שלו צובטים לי קצת בנים השולטת שבי אבל אני מתחילה את הסשן,עם הכלים שלי ושל אוש.

תופסת אומץ גם למעוך לו את הביצים וצופה בו גונח בכאב.

הבחור סופג ואני שמה לב שאנשים עומדים ומסתכלים.

אחד אפילו ניגש אליי ולחש לי שלא ארחם עליו כי עם הקודמת הוא ספג.

הליבידו שלי מתאבד מהקומה ה200.

הסשן ממשיך ועוד הצלפות ועוד ספנקים ושריטות. אבל אני כבר לא שם.

מורידה הילוך.נותנת לו לשתות ומבקשת מאוש לשחרר.

חיבוק,הרגעה,בדיקה שהכל בסדר וחזרה אל החברים ואל הזוגי לחיבוק.

אנשים מתפזרים בין סשנים למבוך ואין כל כך איפה לשבת. אז עומדים.

צוחקים עם חברות קרובות,צופים בעוד סשן של סאב מנוסה ואמיץ ביותר.

באיזה שלב מרגישה שמספיק לי. לא מוצאת את הנשלט השני שרצה סשן ומחליטים ללכת הביתה.

סקס מעיף לכוכבים לסיום הערב

סוגר את פינת החרמנות.

חטאים אחרונים כבר אמרתי.

לפני 8 שנים. יום שני, 17 בספטמבר 2018 בשעה 12:40

אני חושבת שלא יצאנו לאף מקום מאז מסיבת יום ההולדת.

החיים התעררבו לנו ונותרנו תשושים.

והנה הגיע היום בו הכל מתחבר לדבר הנכון

משנסים מותניים,מתארגנים,מתיפיפים

והולכים לחטוא.....בסדום.

 

נראה אתכם שם ?

לפני 8 שנים. יום ראשון, 2 בספטמבר 2018 בשעה 16:15

אולי זו החזרה לשגרה

או שבוע של מחלה

לא יודעת

פשוט מרגישה כלום.

לא בא לי כלום!

לא יציאות,לא מסיבות,לא סשנים

אפילו ברז הפנטזיות יבש 

אז עכשו

הפסקה

לפני 8 שנים. יום רביעי, 29 באוגוסט 2018 בשעה 15:03

הוא חדש בזה

הוא מסוקרן

הוא רוצה לחוות

הוא לא פומבי

מפחד ורוצה

חושש ומתאווה.

כמו טנגו כזה של צעד קדימה,שניים אחורה.

אז אם כבר....

נפגש לקפה,נדבר,נוריד לחץ,שוברים דיסטנס,צוחקים,מדברים,מסבירים

ואז הוא יכנס איתנו למכונית

ואני אקשור את עיניו 

וניסע ל....ים. 

בדרך אלחש לו דברים שירגשו אותו,ימלאו אותו בציפיה

שם ,במקום מבודד,אוריד אותו על ברכיו ואסיר את כיסוי העינים.

אתן לו לנשום לרגע ולהביט בי מלמטה. להתרגל למעמד.

אביט בו בשתיקה. ישר בעינים.

רק הים ירעיש סביב.ככה במשך כמה דקות

הוא לא ישים לב לכאב בברכים 

הוא יהיה מרוגש מדי.

'תפשוט את החולצה' אני אומר לו בשקט.

הוא יציית.אעמוד מאחוריו ואשעין אותו על דלת הרכב.

נר יידלק ,השעווה תנטוף על הכתפים ובמורד הגב.

זה יכאב,זה יגרה,הוא יגנח מעונג.

הרוח תצנן את הזיעה ואת הטיפות.

הפלוגר ישלף וילטף.

יקלף אט אט את הטיפות.

לאחר מכן ידי וצפורני יעברו על גבו ויחרשו תלמים של עונג.

הוא יתנשף בכאב ואז בהקלה.

בקבוק מים יוגש לו והוא ישתה בצמאון.

'תודה גבירתי' הוא יגיד בשקט.

'מספיק להיום' אני אסכם.

 

הוא ירצה לקום אך אניח יד על כתפו.

אעמוד מולי ,אצבעי תחת סנטרו,מרימה את פניו אליי.

ארכן ואנשק את מצחו הלוהט וארשה לו להצמד ולחבק את מותניי

וכשראשו צמוד אל חזי

אלטף את שיערו ברוך

ואלחש לו באוזן ....

 

לפני 8 שנים. יום שלישי, 28 באוגוסט 2018 בשעה 20:48

קוראת על המון זוגות שפתחו את היחסים.

פוליאמוריה זה הטרנד החדש

לא טוב לך או לך-זדיינו בחוץ.

רק תדברו על זה ,תסכימו והכל סבבה

אז יש אנשים שזה באמת נפלא עבורם

אבל בכל זאת,ככל שאני חוקרת ובודקת ושואלת

זה עדיין נראה לי סוג של אאוט-סורסינג של סקס.

 

אולי פשוט העולם משתנה וצורת היחסים המיניים,הזוגיים,משתנה יחד איתו.

אולי אנשים רוצים פשוט להנות ולטעום ולחוות

ומה קורה אחר כך ?

אחרי השלישיות,רביעיות,חמישיות,עשיריות

הראשי,המשני,הפוליאמורי או סתם זיון בטינדר

אחרי כל זה....מה עוד נשאר?

כמה עוד אפשר לחוות? מהי הפסגה ? איפה זה נגמר ומה עושים אחר כך?

האם זה באמת ממלא את הבטן בתחושה של משמעות או סתם של הספק וחוויה רגעית?

 

 

#חפירות לשעת לילה מאוחרת.

לפני 8 שנים. יום ראשון, 26 באוגוסט 2018 בשעה 5:37

ביום שישי ,שמנו פעמינו לדקאדאנס.

מכנסים צמודות,גופיה שחושפת מחשוף נדיב,קוקו גבוה ועקבים.

לא בא לי ללבוש שמלה. הרגשתי ...קצת פחות סקסית ובעיקר-עייפה.

 

מגיעים למקום ,חיבוקים נישוקים לחברים הטובים ולכל המכרים שנכנסו אל חיינו בזמן האחרון.

המוזיקה צורמת באזניים והמקום לאט לאט מתמלא.

זה לא מצליח להכנס לי לגוף למרות שמנסה לרקוד.

עוברת לחלק האחורי וצופה קצת בסשנים ובקשירות.

מרגישה קצת באאוט.

מתיישבת לנוח ,מתה לסשן,מתה לאקשן,מהצפייה בסשן פמדומי האדרנלין מתחיל לזרום.

אבל- אני לא אגש ואתחיל עם אף אחד. זו לא אני.למרות שאני רואה כמה נשלטים מסתכלים עליי.

מזהה אותם מקילומטרים.

אבל אין להם אומץ לגשת.

באיזה שלב עולים למעלה. מתישבים מול אושה שהתחילה סשן ועוד זוג חברים.

אני חסרת מנוחה,לא מוצאת את עצמי.

אחרי שחוויתי מה שחוויתי ביום ההולדת,לא בא לי שוב לשבת ולצפות.

רוצה לחוות.

רוצה להרגיש

רוצה מגע

רוצה להתפוצץ

ואז אני מבינה- אני רוצה כאב!

עוד סיבוב במועדון והזוגי לא מבין מה עובר עליי....

'הביתה' אני מכריזה 'אני רוצה סקס'

מתעכבים בחוץ לשיחה עם חברים נוספים ואני שקטה בדרך הביתה.

מרגישה שכל הגוף על חבית נפץ.

מגיעים הביתה ואני לא מתעכבת. החדר ננעל,מוזיקה בטלויזיה והוא מפשיט אותי,מנשק,אוחז ,תופס והצפרניים שלו על הגב שלי.

וזה בדיוק מה שאני צריכה.

נשכבת חצי גוף על המיטה והוא ממשיך לשרוט,לצבוט,ספנק שקט אחד ואני כבר מסוחררת.

משם הדרך לסקס קצרה.

צעצועים נשלפים ואני כבר בחלל.

הוא מזיין בכוח,לא מפנק,יודע שזה בדיוק מה שאני רוצה.

חייבת להרגיש את הכאב הזה והמגע החזק.

דמעות זולגות מהעינים ואני מבינה שקיבלתי בדיוק מה שהגוף שלי היה צריך.

לא שליטה- כי אם כאב,מתוך מזוכיזם טהור.

לפני 8 שנים. יום חמישי, 23 באוגוסט 2018 בשעה 10:37

מעניין נעלמו כל הסרטונים המצחיקים האלה של 'היום יום חמישי'?

מקשקשות בוואטסטפ כהרגלנו והנה אחת שואלת 

'אז את מי רואים בדקא?'

ידיים וירטואליות מתנופפות באויר ואני כבר מתרגשת לפגוש את כולן.

מגיעה מצוידת עם ה- BFF'S החוגגות שלי 

ועם הפלוגר בתיק.על כל מקרה.

אין לי תכנונים ואני אשמח לשחק.

בינתיים קשקשת רבתי על מה לובשות ולא בדרסקוד וכמה זה סקסי.

לא תמצאו אותי חושפת איברים באף מועדון,בטח לא איברים שלי.

אולי קצת מחשוף כי יש במה להתגאות כל עוד זה שלי .

 

הפעם נראה לי שאגיע עם מכנס

חגגתי מספיק עם שמלות אדומות החודש ....

 

לפני 8 שנים. יום רביעי, 22 באוגוסט 2018 בשעה 7:42

איזה כיף זה לקחת יום חופש מהעבודה ליום ההולדת גם אם אין תכנונים?

קמים בבוקר בלי לחץ של ארגונים

אוספים את עצמנו והולכים לבריכה

חוזרים לשנוץ כי חובה

ובערב שרים קריוקי.

אני מתה על קריוקי. הכנו פליליסט הכי מגוון שיש וצרחנו את נשמתנו.

אני אוהבת לשיר . תמיד כשנוהגת משמיעה מוזיקה בפול ווליום ושרה

זה ממש משפר את מצב הרוח

גם ככה מרגישה שהחיים שלי מלווים בפסקול מתמשך אחד ארוך.

 

לפני 8 שנים. יום שלישי, 21 באוגוסט 2018 בשעה 10:42

42

סוף סוף הגעתי לתשובה לשאלת היקום.

 

 

מי שגיק -יבין 😋