-אתה בא בכלל? אני כותבת לו ומקבלת תמונה מהחניה. אין מצב ! אני בשוק!
-בא לך לרדת ? הוא עונה
-לך או אלייך ? אני צוחקת וכבר ממהרת אל המעלית. במראה שם מחייכת לעצמי. נראה לי שיאהב מה שיראה. שמלת המיני והעקבים.
לא כל כך יפה ולא בת 16 ,אמרה ריטה ,אבל יודעת משהו על העולם הזה. נשיות היא מטבע עובר ואין לי שום בושה להשתמש בה היום.
מתקרבת אליו ונעלמת לתוך חיבוק עוטף ונשיקה שנמשכת נצח.
הוא כאן ,הוויצ'ר שלי .
הוא ישר מצחיק אותי עם איזו הודעה רשמית. לרכך את הבשורה שיצטרך לחזור מוקדם, אבל לי בכלל לא אכפת. אתה פאקינג פה,מה זה משנה לכמה זמן? גם אם זה לרגע,גם אם זה לשעה או שעתיים.
יש מצלמה במעלית ? שיהנו . איך שנסגרת הדלת הוא מצמיד אותי למראה,מנשק שוב בתובענות והאצבע שלו כבר בתוכי. מאשר את התגובות של הגוף שלי אליו.
מאוחר יותר ,לפני שיילך הביתה יעשה זאת שוב.
What is it about elevators?....(מי שיבין...)
אחרי מינגלינג וחיבוקים לאושים אני סוחבת אותו למרפסת החשוכה. לא יכולה להוריד ממנו את הידיים והוא אוחז בזרועות שלי ומנשק שוב. פאק אני כל כך רוצה אותו כאן ועכשו. יושבים יחד ואני מספרת לו על הפסטיבל . כמה שהכל היה מדויק שם .
הוא מניח יד סביב הצוואר שלי , יודע כמה שזה מדליק אותי ולרגע משהו עובר לי בגוף. חולף ונעלם.
אבל אורחים נוספים מתחילים להגיע והאוכל שאושה הכינה טעים טעים ( וכן היה מספיק !!!)
כיף לפגוש חברים חדשים וישנים. כיף לחבק אנשים אוהבים ואהובים.
אני מכירה לו את מי שרק אפשר. מנסה להצמד אליו כמה שיותר כדי שירגיש בנוח
אבל למעשה ,אני צריכה את המגע הזה שלו,את הנוכחות של הגוף שלו,את הרוגע שהוא משרה כשהוא בסביבה.
יושבים בסלון ,מדברים עם מי שמסביב. הקטנטונת אהובונת צריכה קצת צומי אישי אז אני הולכת אליה לחדר ומספרת לה סיפור . אחד מאלה שהייתי מספרת לבנות שלי ,כל כך אהבתי את זה.
חוזרת אליו בשמחה ואיזה חבר יושב וקצת חופר לי על דברים ואני על קוצים.
הולכת למטבח לדבר עם אוש ועם הבעל של מיו.יש משהו באנרגיה של שולטים. מרגישה בבית לידם. וויצ'ר מצטרף גם ואוש שואל אותו 'נתת לה אישור?' כשאמרתי שהייתי צריכה ללכת לשירותים.
אני מחייכת לעצמי.
It takes one to know one. עובר לי בראש.
'אני לא צריך לתת לה אישור,איטס א פרי קאנטרי' הוא עונה
ואני 'לאאאא,תפסיק להגיד את זה' ומתוודה שכמעט שלחתי לו הודעה באמצע הלילה בגלל זה.
הביטוי הזה עושה לי צמרמורת ולא בקטע טוב.
הזמן טס ,ככה זה כשנהנים.
במעלית בדרך למטה ,אנחנו דבוקים אחד לשני. וגם בדרך לאוטו מחזיקים ידיים.
ככה אפשר להפרד לשלום ?
אני מרגישה איך התשוקה עולה שלב וזה כבר לא עוד חיבוק פרידה ונשיקה. הוא הודף אותי אל הרכב ונצמד אליי ,מרים את השמלה ומסיט את התחתון ואצבע בתוכי ,מקרבת אותי אל השיא,כשהלשון שלו בפה שלי....
פאק יש פה אנשים !
האצבע שלו נוצצת מהמיצים שלי והוא מלקק אותה בהנאה ואני מנשקת אותו תוך כדי טועמת ממני וממנו.
עוד רגע ולא אוכל לשחרר אז ביי. עכשו. אני מסתובבת והולכת משם.
חוזרת אל המסיבה והאנשים האהובים שלי
ומרגישה את הגוף שלי טעון ומחושמל לגמרי.
שולחת לו תמונה של קרמבו. מממ ...ללקק בתאווה.
יש הבטחות שצריך לקיים.
בקרוב. ממש בקרוב.
