לביאה סגולה

תחושות הבטן שלי לא מטעות אותי

כשזה מגיע -משהו לא טוב יקרה

וקורה

וזה מכניס לפרופורציות

וזה מטלטל ומסיט את כל החיים ומשנה את הפוקוס.

לחץ בעבודה? אין זמן לכלום?באמת ?

היקום : 'איזה קטע ,בדיוק צריך לקחת ילדה למיון'

ואז עומדת מול המסך הזה שכתוב עליו משימות החיים וניהול זמן וכמו בסרט של טום קרוז -מרימה את הידיים מולי ,מזיזה מסכים, מורידה משימות,מעלה אחרות ,מפנה זמן ,מתקשרת לבטל,לדחות ,לעדכן.

כי באמצע יש את המשימה הכי חשובה ואותה לא דוחים ואותה לא מזיזים הצידה. אותה צריך לבצע ועכשו. עוברת למוד של 'יעילות' ולמוד של 'רוגע' בו זמנית.

יש הסחות ,

חלקן רצויות ביותר ,

חלקן גורמות לחיוך והרגעה ,

אחרות לשחרור כעסים.

והיום נשרך לו לאיטו. רגע אחר רגע. בדיקה פה ובדיקה שם.ממתינות פה ,ממתינות שם.

בלי לחץ ,בלי סטרס,כל המשימות עפו הצידה ומתרכזת רק באחת הזאת. 

כולי שם ברגע הזה.עבורה.

כי כשמדובר בבריאות של הילדות שלי ,

אין דבר יותר חשוב מזה .

אין דבר יותר חשוב מזה.

אין. דבר. יותר. חשוב. מזה.

אין.

העולם יחכה.