לביאה סגולה

4 שעות שינה בלילה. נו ,בקטנה. שינה זה לגמרי אוברייטד.

טלפונים מהבוקר,מי הולך  ומתי,מעדכנים לוח תורנויות ומתעדכנים.

אני . לא. מסוגלת. לזוז.

אני עייפה בטירוף אבל מלאת אנרגיות וחיוכים.

הופכת במחשבות דברים שקרו אמש ונעים לי.

בבטן וגם בלב.

היום מעלה קצת הילוך עם הנסיעה והטיפול.

הזמן טס מהר בבית חולים. 

קיצוניות לקיצוניות

אתמול רקדתי  במסיבה ועשיתי סקס של הלייף

והיום אני מסתובבת במחלקת טיפול נמרץ ,מטפלת במלכה האם.

איך שהמוח עושה את הסוויצ'ים האלו.

אולי כי אני עדיין מרגישה על ענן.

שיחה אינטנסיבית ומדאיגה בקבוצה של הבסטיות והמחשבות שלי מסתחררות .

לא רוצה להכנס לזה,לא רוצה לחשוב. רק להתפקס על המציאות שמולי. לטפל ,להביא, ללכת ,לעשות.

הנסיעה הביתה קצרה יותר. החיים זזים מהר כשאני בירידה

חוזרת אל השקט ,מוותרת על משלוח הסושי ומפנקת את עצמי בארוחת ערב אישית.

מתחברת לפרק 7 של last of us.מדהים !!

 אבל לא מראים שם מספיק את פסקל 

לא נורא ,נעבור למנדלוריאן.

הדוד מתחמם ואני מנסה לשכנע את עצמי לקום וללכת עד למקלחת. זה רחוק מאוד כשעייפים.

מדמיינת שהוא מגיע ואנחנו מתכרבלים. ממשיכים היכן שהפסקנו אתמול.

שאני מקשיבה לנשימות שלו והידיים שלו סביבי.

הגוף החם שלו נצמד והאנרגיה שלו שלווה ורגועה.

ובשניות ספורות ,הסביבה הופכת להיות בקתה מבודדת ביער . כמו שאני אוהבת.

ומה קשור איקאה-

יש ארונות שעדיין לא יצאנו מהם.