זה המקום היחיד שלא עוצר
כל הזמן יש שם תנועה
של אמבולנסים,רופאים,רופאות,אחיות,אחים,אנשי צוות,אנשי בטחון,טכנאים,מבקרים וחולים.
את החיידקים או המחלות לא מעניין עניני מחאות
לא גלימות אדומות,לא חסימת כבישים
לא פוליטיקה עכשו
ולא פוליטיקה אחר כך.
זה המקום היחד שלא עוצר לעולם.
אחרי שהחניתי את הרכב (בכלל למצוא חניה קרובה זה בגדר נס ולא רפואי)
הסתכלתי לרגע וחשבתי לעצמי
שעד עכשו לא הבעתי דעה פוליטית כמעט
לא כתבתי פוסט
לא השתתפתי בהפגנה
לא בחנתי לעומק את המהפכה המשפטית
ולא מעניין אותי מפייק ניוז של אפ'חד.
שואלים אותי מה שלומי
ואני בכלל על אוטומט
מה כבר יש לי לספר -
בית ,בית חולים,עבודה,בית לא בסדר הזה בהכרח.
יש ימים שבא לי לצרוח
ויש ימים שבא לי להתכרבל ולא לקום מהמיטה
ועדיין צריכה לפעול באוטומט.
יש משפט כזה שאומר
'זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי'
אז אני נושמת.
פסח עוד שבועיים . בשנים קודמות כבר הבית היה בשיא הנקיונות והוואטסאפ המשפחתי היה מלא בויכוחים של מי מכין מה .
-יאללה לא צריך להגזים ,הפעם אנחנו מבשלים פחות- כן בסדר. כל שנה אותו סיפור. בישולים לגדוד.
הפסח הזה יהיה שונה.
באיזו צורה? אני עוד לא יודעת.
בינתיים
נושמת.