לפני חודש. 5 בספטמבר 2024 בשעה 18:59
היא הולכת לאט
למרות בגדי הספורט
והנעליים שבכלל נועדו לרוץ
הרחוב ריק ומואר
מכונית עוברת אחת לכמה דקות
באזניים אין את הביט המוכר
זה שגורם לקפץ ולדהור קדימה
היום השירים עצובים
אז היא הולכת לאט
כשמולקולות העצב מתפשטות בגוף
הן מאבנות את הגפיים
גורמות לדם לעצור
ואז קשה...קשה להתקדם.
היא מתישבת על ספסל ברחוב
נותנת לעצב לעטוף
מערבבת אותו עם מים קרים
באזנים הזמר שר על כמה שהוא מתגעגע
והלב שלה מתכווץ-
כמה היא מתגעגעת.
עוצמת עינים ונזכרת בדברים טובים שקרו
בלילות ירח מלא
ובזריחות על הכנרת
על עינים נוצצות שמביטות בה באהבה.
ואת שלה היא פוקחת אל פנס הרחוב
נושמת עמוק וקמה
צריך לחזור הביתה
הרגליים זזות ,השיר מתחלף
והיא - הולכת לאט.