צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני חודשיים. 8 בספטמבר 2024 בשעה 14:24

כשהשגרה רגילה ומשעממת

אני יכולה להסתדר 

בית עבודה מטלות,עסוקה בידיים ובראש

אבל כשיש ירידות כאלו

בשבת 

בשקט

כשאין מה לעשות וסתם בוהה בטלויזיה

זה תופס אותי בירידות האלה. 

הקושי והגעגוע.

המאבק בין הלב למוח.

ומי צודק?

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י