לביאה סגולה

מעבר לכל הסערות החיוביות האלו ,גם החיים עצמם קורים להם לאיטם.

המלכה האם שוב  בבית חולים ,להליך והשגחה .

וזה מקפיץ את האלרטים.

באופן אוטומטי אני מפנה את הזמן לגמרי ,דואגת להכל . 

אבל במהלך הסופש כשהכל קורה בפועל - מרגישה שמשהו השתנה. 

אני לא שוהה בבית החולים הרבה זמן . 

מחלקת את הזמן עם האחים ועם בית החולים עצמו .

מגיעה בשישי בערב עייפה ורעבה  ,חולמת למצוא מטבח מסודר ואוכל מוכן  אבל גיליתי שלא. 

אז לפני שמתיישבת אני כבר טורנדו במטבח כולל נקיון ובישולים.

הילדות נרדמות .סרט כבר לא נראה היום.

מקלחת רותחת תחכה למחר . האוכל המוכן נאסף למקרר ואני אספת למיטה לישון. 

המחשבות מתערבבות . על חברות ,חברויות ואכזבות  ,על גברים ,על שינויים 

עד שמגיע 8 לפנות בוקר . גיל מעבר - לא ישנים הרבה מסתבר ואז חיים בעייפות מתמדת. 

הזמן נמתח לפה ולשם ועד שאני מגיעה שוב לבית החולים אני לא מצליחה לשבת שם יותר משעתיים . 

יש לי קוצים בתחת. הוא חזר ואני רוצה להיות איתו.

פפראצי שולחת לי הודעה 'קומי עכשו ותסעי לשם,הכל בסדר ,שימי את עצמך במרכז'

ואני נוסעת אחרי שמוודאת שהכל בסדר והמלכה האם נכנסת למיטה לישון   וזה נראה לי מוזר כי רגילה לבלות שם שעות . 

ופתאום המון דברים עוברים בראש ,ההתמסרות שלי לטיפול שלה ,הויתור שלי על הכל ,המחירים ששילמתי.

זה מוזר לי לחשוב על עצמי עכשו ,לעשות מה שאני באמת רוצה וזה להיות איתו .

שוכחת להתקשר ,מגיעה והוא לא לבד ,מביך אותי ,מזל שטלפון מהילדה מסיט את תשומת הלב .

כמעט מתפתה לשאול אותו אם רוצה שאלך. יודעת שיכעס על זה.

מרגישה רעד בגוף ולא מהמקום הטוב . 

אבל יש לי מקום נכון ? אז מכינה לי קפה ומתישבת איתם. 

היא בוחרת ללכת ואני להשאר .מתנצלת שזה קרה. מחבקת אותו חזק מקבלת אל פי את הנשיפה של העשן . מממ... התגעגעתי לזה. 

אחכ נתכרבל על הספה ואני אקשיב לסיפורים מהסופש.

אבל זה כבר לפוסט אחר . 

יום העצמאות ,אני קמה מוקדם  עדיין עייפה מאתמול . משתרכת בבית ,מכינה דברים . הגוף קצת כואב מהריקודים והטנס מאתמול

הכל נארז ברכב ונוסעים לאחי . חשבתי לשבת שם קצת לנוח ולהנות מהאוכל אבל לא... כל המשפחה המורחבת בקרחנה של מוזיקה ריקודים ואוכל טעים ומפגש של פעם בשנה. 

זה ממלא לי את הלב כי אני אוהבת את המשפחה. מתבשרים גם על כמה חתונות קרובות. הצעירים המאוהבים האלה...

תוך כדי האירוע אנחנו מתכוונים והוא מורה לי להזכר באתמול ולהרגיש אותו. גם בלי ההוראה אני מרגישה אותו בגוף שלי והולכת הצידה לצלם ולשלוח לו סרטון. מה עובר לי בראש...לא מכירה את עצמי ככה. 

שותה קצת ומעשנת והראש מסתדר . לא יודעת איך זה באמת משפיע עליי. אולי זה קצת מרגיע . 

נפרדת מהמשפחה ונוסעת אליו .זורקת את הדברים ונשכבת על הספה לידו . אני עיפה פיזית ומנטלית. וזקוקה לו לקול שלו ולמגע שלו .שירגיע אותי ,שישתיק את המוח הזה.

הוא גורם לגוף שלי לרעוד תחת המגע שלו ,להתפרק ולהתפזר בחדר . 

מתקלחת ונשכבת בסלון עם המגבת . הוא מכסה אותי וסוגר את התריסים. לא יודעת אם נרדמתי באותו רגע או כמה דקות אחרי. שומעת שכנים ורעש ברקע. רךעל הספה ובתוך המגבת והשמיכה. כמו קן נעים.

מרגישה את הנוכחות שלו ופוקחת עינים. פוגשת בחיוך ובעינים טובות. רוצה להשאר ברגע הזה עוד קצת 

אבל כבר מאוחר וצריך ללכת.

לובשת שמלה סקסית ,סניקרס ואיפור . מבקשת ממנו שיתן לי משהו לקחת איתי ואנחנו מתנשקים עמוקות וזה מרגיש מוחשי כמו מתנה ,כמו נטמעת בגוף והולכת איתי הלאה . 

הוא נוהג ואני מצלמת אותו. אף גבר מעולם לא נהג ברכב שלי ואיתו זה מרגיש טבעי..

מגיעים לשם יחד וישר פוגשים חברים וחברות וחיבוקים וחיבוקות . 

זה תמיד מעלה לי אנרגיות של פאן ושמחה . 

עדיין מרגישה איזה מתח בקצוות. לא יודעת מה יהיה. כשהוויצ'ר יבוא. 

מכאן ,בראש שלי ,הערב היה באיזה סוג של כאוס מנטלי. 

קיבלתי הוראות לא להתקרב אליו או לגעת אבל ללכת לשחק . המגרש פתוח ויש לו גדרות. 

כשאני רואה את הוויצ'ר - אני שמחה ,אבל יש שם צל בקצה הרגש ואני בוחרת להתעלם מזה . 

מחבקת אותו חזק וגם הוא נדרך ובודק שהכל בסדר . מכיר אותי לחבר שלו שם ואני מדברת איתו קצת וממשיכה הלאה . כל כך שונה מהפעם הקודמת שהיינו שם יחד . צמודים וחבוקים .

אין לי סדר כרונולוגי לכאוס הזה.

יוצאת לעשן עם זאוס וחברים שלו . אני מתה עליהם . הם מצחיקים וזורמים וזאוס שוב דוחף אותי למשמש את אחד מהם שמישמשתי אתמול

הכל בהשגחה והכל מוחזק והאישור בעינים שלו אומר שזה בסדר.

חוזרת פנימה ,נצמדת לוויצ'ר ,שיפטינג באנרגיות. מחבק אותי חזק עוטף ממש וזה מוכר וחמים ואני מחבקת בחזרה  ,רוקדים ומתנשקים ושוב הצל הזה בקצוות ,שקצת מתחיל לעצבן אותי . 

זאוס מצטלם עם החברים שלו ואחכ גם איתי או שזה היה לפני.

אני הולכת לאושה שעומדת עם חבר ליד הבר וגם פפראצי  מצטרפת ויש המון צחוקים וקלילות.

אני נמרחת על החבר הזה. יודעת שהוא מת עליי ונבוך מזה .

זאוס לוחש לי באוזן 'תגרמי לו להזיע' וזה מדליק אותי להצמד יותר. 

כן יודעת שיש מישהי שדלוקה עליו אבל באותו רגע שמתי זין על כולם . כי רק זאוס היה חשוב . 

מרימים צ'ייסר ועוד אחד גם איתו .

ואני יוצאת החוצה עם המרשמלו ועוד חברים וליד האוטו עומדים וצוחקים שולחים הודעה קולית לבן הזוג שלה .וויצ'ר גם יוצא החוצה ומקשקש איתנו ואני קצת מתנשקת ןמתחבקת איתו .

ואז נכנסת שוב  ואז מרגישה שקשה לי. 

נגשת לזאוס או שהוא אליי והוא מורה לי להפסיק לגעת באחרים. 

אבל גם לא מרשה לי לגעת בו והכאוס בראש שלי מתגבר ונכנס ללופ לא טוב כי קשה לי הריחוק והחוסר הזה שלו. 

איפקטד ברקע ,וויצ'ר ואני מחליפים מבטים ,זה השיר שלנו  ופאק אסור לי להתקרב אליו יותר ,אז אני נדה בראש והולכת לרקוד עם חברה..

אחכ מבקשת רשות ללכת ללוות אותו ולהפרד לשלום. 

יוצאים מהבר לרחוב ליד. ליד הרכב מתחבקים והוא שוב שואל אם הכל בסדר איתו ,איתי ,עם זאוס.אומרת שכן אבל הכאוס בראש שלי אומר 'לא!' . מה קרה עכשו ? מה זה ? זו הסטלה ? זה האלכוהול?  WTF ...

חוזרת פנימה ורואה אותו מתחבק עם מישהי שממש מטרגרת אותי . יודעת שהוא עושה בכוונה וזה כואב לי ומעליב אותי.אני לא אוהבת את זה  . אני נבוכה . לוקחת את המקום שלי ונותנת לו דחיפה עם התחת ואז מסובבת את הגב וממשיכה לרקוד .

לא מוצאת את עצמי. מרגישה אבודה. קצת מובסת . 

 בן הזוג של מרשמלו מגיע וכולם הולכים להגיד לו שלום . אני לא מתקרבת ,עומדת רחוק ומסתכלת . לא מתוך קטע של להתרחק כי אין לי מקום אלר מתוך לקיח. המקום שהוא יבוא אליי.

הוא ניגש אליי בהתרגשות ומחבק ומנשק ואני אוהבת לראות את המבט המעריץ שלו. 

זאוס ואני בדרך לאוטו והוא מחבק אותי .אני נצמדת אליו כי ככ צריכה את זה. 

הריח שלו ככ נעים לי . 

בבית נשכבים על הספה ,הוא חולץ את הנעליים שלי ומשעין אותי על הכריות והוא מניח ראש בין רגליי מלטף,מגרה ומתגרה.

כותבת את הפוסט הזה ועכשו ברדיו מתנגן השיר של 50 גוונים - love me like you do...

קמה להתקלח ומחכה לו במיטה . רוצה להרגיש אותו יותר עמוק בתוכי ,הוא מתפשט ושוב צולל בין רגליי. קצה הלשון שלו מלטפת והזרמים עוברים לי בכל הגוף .ככל שמעמיק העונג מהפה שלו אני רועדת לגמרי. הרטט של הקול שלו... פאק הוא יודע בדיוק מה הוא עושה . 

I'll let you set the pace cause I'm not thinking straight....בדיוק המשפט הזה עכשו .

הראש שלי במקום אחר ויחד עם זאת בכאן ועכשו . העינים שלי עליו ,על הגבר הסקסי הזה 

הוא שוכב על הגב ואני מעליו . מביטה בו ,ריסים כהים שעוטפים מבט כחול אפור . הפה שלו פתוח מעט ,נאנק בתשוקה .

מכרבל אותי לתוך הגוף שלו והשינה זורקת אותנו מהמציאות הזאת. 

בוקר .בוקר ? יונה מעצבנת מקשקשת בחלון. אני מלטפת אותו והוא מהמהם ולפני שאני מצליחה לחבר מחשבה ,הוא מתגלגל אליי וחודר לתוכי 

נע בי ואני מחבקת אותו חזק. מזיעים את החום הזה החוצה , גונחים ונאנקים בפורקן .פאאאק!  

הוא שוכב מעליי והכל מתכווץ בתוכי שוב ושוב כשמרגישה אותו ממלא אותי. 

אפשר להשאר ככה עוד קצת ?

דקה שתיים ,שעה ,שבוע ? 

מסיבת עצמאות קהילתית בחצר . מוזיקה ,שולחן חברתי ושתיה וממתקים. 

ג'ינס חדש וחולצה לבנה ,לא הפורטה שלי אבל נחמד לי במראה הזה.

מגיעה יחסית מוקדם ,המקום קצת ריק . 

כמה אנשים מוכרים לקשקש ולהגיד שלום. 

אני מחכה לו,לזאוס. מתקשרת לבדוק מה קורה . הוא בענינים שלו ,קצת בלי מצב רוח

והלב שלי מחסיר פעימה לרגע .

מצד אחד ככ רוצה שיבוא ,מצד שני ,אני לא לוחצת. לא בא לי שיבוא ויתבאס בגללי. 

אז קובעת להתקשר עוד חצי שעה ובינתיים המקום מתמלא ועוד מכרים ועוד חברים מגיעים.

מתקשרת אליו ונושמת בהקלה כשהוא עונה לי מהנסיעה. הלב שלי מפרפר רק מהמחשבה לראות אותו עוד כמה דקות והחברות שמות לב שהחיוך שלי השתנה .

הוא עומד בכניסה ,מסתכל רגע לצדדים .אני ניגשת אליו והחיבוק הזה והנשיקה שלו עושים לי בלגן בגוף.

הוא הולך להגיד שלום לחברים ואני חוזרת לחברות לרקוד ,לשתות.

פוגשת שם מכרה ותיקה ואנחנו מתחבקות חזק וצוחקות על זה שנפגשנו פה ,בהמשך עוד נשב לדבר שיחה צפופה וקצרה על החיים. מסתבר שיש לנו המון מכרים משותפים.

בדרך מפה  לשם אני ניגשת אליו ומכירה את אחד החברים שלו. 

יש לי מקום נכון ? אז אני לוקחת אותו. בכל פעם שעולה לי המחשבה של 'אני אתרחק ,אני מפריעה,לא רוצה לנג'ז'... אני לוקחת צעד קדימה. 

ממשיכים לרקוד ואחרי זמן מה הוא מגיע אליי ,מבט משועשע ,משחקי שכזה. לוחש לי באוזן שהוא לא מרשה לגעת בו אבל שארגיש אותו. 

האנרגיות עוברות ממני אליו וחזרה ועם המוזיקה זה שוב מתעצם. מילים של שירים ,קצב של מנגינה,

להסתכל לו בעינים ואז כל היתר נעלם.

רעש של אנשים 

מבטים של אנשים

עוברים וחוזרים.

"איזו יפה שאת" הוא לוחש לי באוזן . הלב שלי מתפוצץ....לשמוע מחמאה כזאת זה לא מובן מאליו. 

ולא אכפת לי מכלום מסביב כי הרטט עובר בגוף והוא זז לידי וזה קשה ממש כי אני רוצה ,ככ רוצה להרגיש אותו פיזית ,לחבק ,להצמד ,להתנשק . 

והוא מרחיק ומסשן לי את המיינד באדג'ינג מטורף. אני קצת בראטית ,קצת לא ממושמעת,אבל לא אומרת כלום . הוא קורא את הכתוביות על המצח שלי .

אני זזה עם המוזיקה בהוראות שלו ובפיקים מסויימים ממש גומרת ועפה  ורועדת בין כל האנשים ואף אחד לא יודע מה קורה מלבד שנינו וזה כל כך קסום.

הוא מתיר לי לחבק אותו. 10 שניות לא יותר ואני נצמדת אליו . ראש על החזה שלו ורק הדופק שלי ושלו באזניים. כמו בסרט כשהכל משתתק ושומעים רק  פעימות

בו-בום ,בו -בום, בו-בום .... איזו שליטה שיש לו עליי,במבט ,במגע ,באנרגיה .

ואז מתרחקים ןהמוזיקה חוזרת לאזנים.

עייפים ומתקפלים ליד הרכב . אני ממש ממש מתאפקת לא לנסוע אליו וכואב לי . הוא עומד מחוץ לרכב רוכן אליי,מחייך ,העיניים שלו...

מזכירה לעצמי את המטלות בבית... הפאקינג מציאות שקשוחה לי. 

הוא מורה לי לקרב אליו את השפתיים. לא לזוז .

והוא מנשק אותי. השפתים שלו רכות ,מתוקות,מזמינות ומפתות.

הלשון רטובה וחמימה מלקקת את דרכה.

והכיווץ הזה בין הרגליים 

הכלנגמר מהר מדי.

מדברים בטלפון בדרך הביתה ואחכ בוידאו בבית. 

סף הגירוי עולה ועולה והוא לא מרשה לי לגמור. 

להתאפק ,על הקצה...

לילה טוב .

השתתפתי בשני מקדשים לאחרונה.

למי שלא מכיר ,מדובר בסדנה על תקשורת וגבולות ומגע.

לא. זה לא בעירום

לא. זו לא אורגיה.

לא,זה לא  חרבו דרבו 

זה כן מרחב מוחזק 

זה כן מרחב הדרגתי 

זה כן מודרך ונעים וזורם.

אבל איזה שוני בין הראשון לשני מבחינת החוויה האישית שלי.

לראשון באתי בסולו ,עם חברות.,לא ממש יודעת מה יקרה ,קצת חוששת ,קצת משחררת

לשני -באתי איתו,ללא החברות סביב ,מעוגנת,מקורקעת עם חופש לעוף , עם חיבוק כשצריך ,עם הסכמים ששומרים עליי. 

לראשון - עשיתי מה שצריך ,גם כשזה פחות התאים ,לא שמרתי על גבולות ,התפזרתי ויחד עם זאת כשהוצעה עזרה ,גם ממנו ,לא לקחתי אותה. העדפתי לנסות להתקרקע לבד. 

בשני- עשיתי רק מה שרציתי והתאים לי באמת. ידעתי שיותר מתאים לי לגעת מאשר ינגעו בי ,קיבלתי מגע ושיח רק מגברים שהיה לי נעים איתם,התקרבתי לנשים .

בראשון - יצאתי מטורגרת ,רועדת ,חוויתי דחייה, הרגשתי לבד ,לחוץ ,הכל כואב מכווץ ,צועק לעזרה ,רוצה להתרחק ,סרטים רעים בראש ,דאגתי לחברות שלי ,האנרגיות ירדו ובעיקר העיקר- עלתה בי המחשבה הכי כואבת שמנהלת אותי שנים - 

*אין*

*לי*

*מקום * 

*בעולם*

זו אמונה מאוד קשה להתנהל איתה בעולם. היא גורמת לי להתפשר ,להסתגל ,לוותר ,להתרחק, לא להלחם על שלי , לא להיות בפרונט ,כי מי אני בכלל ,כל כך לא חשובה , לא באמת רוצים וצריכים אותי.

ולא יכולתי להבין את כל זה ולבטא את זה בלעדיו. הגבר הזה ,שבשניות יכל להגיד לי 'וואלה לא מתאים לי' ,כמו שאמרו אחרים,וללכת ,אבל נשאר.

הגבר הזה שיכל להגיד לי 'את דפוקה לגמרי ,תטפלי בעצמך' ,כמו שאמרו אחרים  ,אבל לא אמר.

הגבר הזה שיכל להתעלם ממני עד שארגע ואעבור את כל זה לבד ,כמו שעשו אחרים,אבל לא עשה את זה.  במקום זאת , ראה שאני בטירגור ואמר לי לבוא אליו ,אבל סירבתי. הייתי לגמרי ב flight או יותר נכון run for your life .

אבל הוא לא ויתר לי ועליי.

הוא התקשר והחזיק אותי שעתיים בטלפון ועיבד איתי את החוויה הזאת,לא נתן לי לסגת .שיח מכיל אמפתי ,מבין ,מקבל ,מטפל,מחבק. הבין והרגיע את הסרטים שהיו לי בראש ,שהיו ככ רחוקים מהמציאות . גרם לי לראות שאני בטירגור ,בצונאמי אבל לתת לזה שם ,מסגרת, להבין שהדבר הזה מנהל אותי בכל מקום. שלא עזב את השיחה עד שלא נרגעתי ,עד שלא הרגיש שאני בסדר ורגועה ויכולה לישון בשקט . 

במקדש השני - יצאתי באורות ,עם הגבר הזה,מחייכים ,צוחקים ומביטים זה בזה כמו שני חתולים ששחו בדלי של שמנת. הרגשתי כל כך שונה 

 כל כך שיש לי מקום וכשלא היה - לקחתי אותו. פעם אחת ויתרתי ונסוגתי ופעם שניה התעקשתי למרות שהתפרצפו אליי. 

באחד התרגילים שהיינו צריכים לרקוד במגע עם היד בלבד ,הרגשתי שבא לי יותר ולא עצרתי אז החזקנו שתי ידיים והתקרבנו ונצמדנו .הגבר שמולי היה לגמרי בענין ורקד איתי צמוד וחושני ,האנרגיה הסקסית שלנו התחברה והיה נעים. 

במרחב החופשי ,התחלתי עם מישהו והוא היה במצב פסיבי,אמרתי לעצמי פאק-איט ,אני רוצה להיות מנושקת ומחובקת . לא מול גבר שרק ישכב ואלטף אותו. הוא לא זכה בזה . הודיתי לו בנימוס וחזרתי אל הגבר שלי שליטף אישה.

שאלתי אם אפשר להצטרף ונעניתי בחיוב ובהזמנה.התלטפתי והתנשקתי עם האישה ההיא וגם איתו. מרגישה את הנוכחות והמגע שלו לידי . זז איתנו בריקוד ,בתנועה. נשיקות ,ליטופים ,חיבוק לה ולו. אני אוהבת גם נשים . את הרוך שלהן ,העור החלק והנעים ,החיוך המבויש והמתוק הזה,ללטף שיער ולחי ושדיים .

המוזיקה היתה מדויקת ונכנסה לי מהאזנים לגוף.

 Justify My love מדונה שרה בפיתוי והשיר הזה עושה לי בלגן במיינד ובגוף . אני נצמדת אליו והוא יודע למה. זה כמו מילת קוד לסשן מנטלי עבורי. זכרון שהחזיק בי ואמר לי להקשיב ולשיר  וזה מרטיט לי את הגוף. 

היא נוטשת אותנו עם הגבר שלה ואני נשארת עם שלי ,הוא צופה בסביבה ואני מלטפת אותו . הוא בהחלט זכה בזה ואני מעניקה באהבה וברצון. 

על הברכיים מאחוריו ,מנשקת ומלטפת . 

מתקרבת אלינו אישה נוספת שקלטה את האנרגיות שלנו ,שמכירה אותו ,אבל היא מביטה בי ומחייכת ושואלת ומתקבלת בברכה 

האנרגיות עושות שיפטינג מזוג לשלושה. מסתובבות ביננו , שלושתנו מתנשקים ,מלטפים ,מלקקים שדיים ופטמות,מעבירים ידים על גופים נעימים ,לוחשים פיתוי באוזנים . 

ואני מרגישה שיש לי מקום בתוך כל זה . לעיתים אני מקבלת מהם מגע ולעיתים זאת שמעניקה אבל זה הרגיש מאוד מחובר . הסתכלתי בשניהם ,מביטים זה בזו בתשוקה ואמרתי לה 'תתנשקו' והם קירבו שפתיים ואני החזקתי בפניהם והבטתי בשניהם וזה כל כך גירה אותי  לראות אותו בתשוקה ,בחופש ,בפירגון ולא בפחד

הצטרפתי לנשיקה שלהם וזה היה קסום . 

גם כשהמרחב הוריד ווליום ונרגע ,נשארנו שלושתנו יחד ,נשענים אחד על השניה ,מתלטפים ונרגעים. היא אומרת שרוצה להפגש עם שנינו שוב ,עונה לה שברצון ואני אשמח.

יודעת שהיא גם תרצה להפגש איתו לבד וזה בסדר מבחינתי . מפרגנת לשניהם לעוף ביחד וזה רק גורם לי להיות יותר גאה בו . 

כן ,שיעופו עליו ,למה לא ,מגיע לו . 

אנחנו צוחקים ביננו שהוא מתנת האל לאנושות.

פאקינג זאוס.

ואני זו שחוזרת איתו הביתה. להתכרבל על הספה ,היד שלו בתחתונים שלי . הזין שלו בפה שלי.

ואחכ במיטה ,ישנים גמורים .

עד הבוקר שהוא מחליק לתוכי ,רטובה ככ לקראתו.

והסקס נעים ומעיף ותשוקתי וחייתי.

מקדש.

ביננו. 

תמיד היה קשה לי עם מעברים

למרות שהיו לי המון כאלה בחיים

אבל למדתי להסתגל,

כאילו שיש ברירה ?...

אבל המעברים האלו של להיות איתו ובלעדיו - קשים לי 

לעבור איתו לילה או סופש או מסיבה או מקדש 

להרגיש את החיבור הזה בלב ובגוף 

את החום והחיבוק והנשיקה והעינים הטובות.

את הניתוק הזה מהבית ,מחיי היומיום.

היכן שמנגנון ההשרדות שלי עובר למצב טיסה.

היכן שאני מרגישה בטוחה ורגועה ומוחזקת.

וכשהדלת נסגרת וכבר עולה הגעגוע.

מתישבת ברכב ,עוד לא מתניעה . חושבת על הפעם הבאה שנתראה וזה רחוק וזה הרבה.

קוראת קצת הודעות ויוצאת לדרך.

מקשיבה לפודקאסטים של החברות

ומעדכנת את החוויה שלי . 

חונה בבית . נושמת רגע. תיכף אעלה . עוד חמש דקות

לאסוף את עצמי ,להרים הגנות,

להעביר את המערכת למצב הפעלה בפול ווליום.

זה קשה

זה קשוח

כי בא לי עוד קצת להשאר שם על הספה הרכה ,להניח עליו את הראש 

ולעצום עינים .

אוף אני כזאת חזרת בטחון לפעמים.

צוחקת איתו שכבר יש לו כבר מאגר של שאלות שאני שואלת אותו סתם. 

כי עבורי- צריך אישור לחרדה ,לא לעשות טעויות ,לא לבאס ,לא לטעות ,כדי לא לחטוף איזו תגובה פוגעת. כי זה מה שאני רגילה.

ופתאום צריך להתרגל אחרת. 

- רוצה לצאת הערב ?

-כן

-סטנדאפ? 

-כן 

ומכאן סדרת שאלות שמוציאות אותו מדעתו . והוא לא מבין למה אני שואלת בכלל. 

כי לא רגילה להחליט. 

הוא במצב רוח קצת מוזר ואני חוששת לא לבאס . 

אבל בסוף קונה ואנחנו מתארגנים והולכים. תל אביב  עדיין ריקה . מלחמה וזה. 

יורדים אל המועדון ומתיישבים .מזמינים שתיה ונישנוש. הרגשת נינוחות שכזו . 

הסטנדאפיסטים מוכרים ומצחיקים ובסך הכל עובר ערב מפתיע . במהלך הערב יושבים צמוד ,אני מגניבה מבט הצידה ,נהנית בעצמי מהמופע ומזה שהוא נהנה ומשועשע.

הידיים והאצבעות משתלבות זו בזו ופתאום זה מרגיש הכי טבעי ונוח ומחבר .

אני קולטת שזו פעם ראשונה שיצאנו רק שנינו לבד. בלי חברים ,בלי מסיבות ,בלי מפגשים גדולים.

אני והוא נטו.

ממלאים את החלל בצחוק ,בחפירות וגם בשתיקה ,במוזיקה ברקע. 

מ

חוזרים הביתה נמרחים על הספה . אני מעסה לו את הצוואר התפוס והכתפיים. 

נהנית ששוכב לפניי ומתמסר למגע. נהנית לפנק אותו ,להעניק ולא במעט עבור כל מה שהוא נותן בתמורה .כי הוא נותן לי המון . 

אז הוא שוכב שם ומדברים בשקט .

עד ש...

עד ש...

עד ש- הוא מתחיל לשלוח ידיים אחורה ומתחיל ללטף ולגרות ולצבוט

והלך המסג' והלך הנעים וכל הגוף שלי עובר למוד אחד - סקס. ועכשו . 

אני יודעת שהוא בנסיעה חזרה הביתה

וצריך לפרוק ולשתף 

את החיבוק שלי מרחוק

אחרי יממה שדיברנו קצת והוא התעופף לו אל עוד אחת. 

מספר לי שכבד לו ,שלא שמר על הגבולות,מנטלית מותש ,למרות שהיה גם עם חברים ונהנה.

אבל אני מבינה שהוא צריך אותי אחרי כל זה.

אני המקום השקט שלו בזמנים האלה. איתי השיחה חומלת ,רגועה ,עוטפת.הוא רוצה ואוהב לשתף אותי . אני מבינה אותו גם בלי יותר מדי הסברים.

השיחה עוברת בין רצינות לקלילות . מצחוקים לשיתופים ותובנות.

לפעמים אני מרגישה שאנחנו בקצוות המערבולת. כמו שתי ספינות שסובבות. מחזיקות חזק לא ליפול למרכז ,לסחרור הזה.

שנינו שבורים ,פגועים ,טראומטיים.

גם הוא מפחד לאבד . 

גם אני 

ועדיין אוחזים במקום הבטוח .בזה שנסחף פיזית אבל לא רגשית.

לשנינו זה חסר ויחד עם זאת שומרים על החוסר הזה.

מחפשים במקומות אחרים.

וזה לא מדויק .

זה לעולם לא יהיה וזה מתיש.

חושבת שאני זו שבאמת 

שם בשבילו 

ועדיין לא מאמינה שהוא שם בשבילי.

מי ישחרר ראשון ואת מה או מי ? 

סדום.מלחמה. טילים. תל אביב. כמה סיכונים עוד אפשר לקחת. 

פגסוס לא במצב רוח טוב ,אפילו קצת התבאס שהבין שאני לא מגיע אליו אלא ישירות לשם.אני עייפה ,אני בדרופ ,אני עובדת וגם.. מארחת כי נוחתים עליי בני משפחה.

מנסה למצוא פתרון בין לבין . אפילו לא מספיקה לנוח.

מקלחת , מתמרחת בקרמים נעימים שקיבלתי במתנה  וחושבת מה ללבוש . 

קודם כל גרביון רשת.זה הבסיס. 

תחתון ? בגד גוף ? חזיה? מצאתי משהו שמשלב הכל. איזה סקסית ,אני עפה על עצמי.כמובן שכל כל זה גופיה וגם שמלה ארוכה. 

נוסעת למרכז של המרכז . משקשקת קצת וממהרת לחניון כי שם בטוח. עוד לא מכבה את הרכב והוא כבר שם עם האושים. 

אני מתארגנת וצועקת לו לבוא לתת לי נשיקה. 

אוחחח החיבוק הזה,מתרגשת לגמרי. 

המרשמלו המתוקה גם איתנו,חיבוקים ארוכיםםםם וכל החבורה

הרעשנית הזאת עולה למעלה . האושין קונים בירה ואנחנו יושבים לחכות למרשמל - בן הזוג של מרשמלו המתוקה. 

צילומים ,חיבוקים ועוד חברים מצטרפים. 

בסוף גם יורדים אל המועדון כי הרי לשם כך התכנסנו . 

הוא לוקח אותי לפתוח את הערב בשוט מתוק וטעים. ועוד חיבוקים לחברים ותיקים.

פתאום אושה ממהרת אליי ומחבקת אותי חזק חזק . "הוא פה" היא אומרת ואני יודעת שזה קונדסון. 

הוא עובר לידי ,מדבר עם חברים ואז מסתובב אליי. אני מחייכת והוא מקבל את זה כאישור להגיד שלום. חיבוק חזק וארוך והוא אומר לי שאני נראית מדהים.  אני מרגישה בטוב איתו.

כשהסשן על הבמה מתחיל ,אני חסרת מנוחה. רוצה גם אבל האושים עסוקים רחוק מדי . 

שיחה קצרה ומרשמל אומר שרוצה להתנסות בסשן במיוחד איתי. 

איזה מרגש ! 

אני מפשיטה אותו ותוך כדי מסבירה ומקשיבה לגבולות .

יש לו גוף יפה ואני עוברת עליו על הצפרנים . זה כשלעצמו מעיף אותו עוד לפני הספנק הראשון. 

אני מתפזרת קצת ליד התיק עם הכלים ..פגסוס עומד לידי ואומר לי 'תעצרי,לאט לאט' וזה מקרקע אותי. נשימה עמוקה . 

אני מתחילה את הסשן עם גלגל כאב ועוברת לספאנקים ולספנקרים. 

מרשמל בתעופה ,מכוון את העוצמות ואני מתאפקת. 

מאחורי פגסוס מסשן אותי בדרכו. מכאיב לתחת שלי עם מה שבא לו . זה מגרה אותי וכואב לי והחושים בעומס. 

באיזה שלב אני מאבדת ריכוז בסשן שלי והוא מניח לי והולך. 

אחרי שמרשמל חוטף עוד קצת ,אני מסיימת את הסשן ויחד עם זוגתו אנחנו מחבקות אותו באפטרקייר. 

החיוך לא מש מפניו ואני יודעת שהוא מרוגש מהכל.

יום למחרת הוא יכתוב לי במילותיו היפות שהוא נהנה מאוד . דייק לעצמו מה כן ומה לא ובעיקר -האמין בי ונתן לי את השליטה ברצון. ביום יום הוא אדם קשוח ודומיננטי .זה מרגש אותי יותר. 

אני הולכת לפגסוס שעומד ברחבה ,עוד שוט מתוק ונשיקה עמוקה לערבב טעמים . הוא מעולם לא היה במבוך ואנחנו יורדים לשם . עושים סיבוב ונכנסים לאחד הכוכים . האנרגיה הדומיננטית שגאתה בי מחפשת פורקן .הוא מסובב אותי אל הקיר ומספינק לי את התחת.

זה כואב לי אבל אני רוצה יותר.

מעביר אותי אל השולחן ליד ,מרים את החצאית שלי והידיים שלו נוחתות שוב ושוב . המוזיקה באזנים - 50 גוונים.  Worth it.  יכול להיות יותר טוב מזה. אני צוחקת וחוטפת כואב יותר .

אחכ הוא מושיב אותי על השולחן ומתעלל לי בציצים . אני מושכת אותו בין רגליי ומנשקת אותו חזק . כל  נשיקה כזאת ,כל חדירה של הלשון שלו ,מרגישה לי הכי עמוק בין הרגליים ואני רוטטת.

עוברים במבוך כמו במתקני לונה פארק. על המיטה אני יושבת והוא בעמידה מולי ,מענגת אותו ,שומעת עוד זוג בעניניהם. פעם הייתי נבוכה מהקולות האלה . היום זה מגרה ממש .

עוברים לעוד מקום ושם כבר לא מתאפקים . שנינו עפים אחד על השניה ,מרגישה אותו בתוכי ובמוזיקה סביבי . במקום הזה ,שמגרה ומטריף ופומבי ולא אכפת לי בכלל שיראו אותנו.

עד שהשוטים עולים לי ואני מסתחררת קצת.

עושים עוד סיבוב ועולים למעלה  המקום מתרוקן . נשארים לעשן ולרקוד עם הפלאפים המתוקים . 

אני מגרה אותו והוא מחייך כמו חתול שאכל דלי שמנת . יאללה בוא הביתה כבר. 

בדרך חזרה ,הוא מדבר  ואני מקשיבה. יותר מרוכזת ביד שלו שבין רגליי מאשר בשיחה. 

בבית ,במיטה ,הכי קרוב שיש. מחוברים זה לזו ,עם כל האדרנלין של הערב, עונג ותשוקה מתערבבים ואני מתגרה ונהנית כל כך. .

עד שמרגישה שצריכה פשוט חיבוק. הוא קשוב ומבין . הוא עוצר הכל ומושך אותי אליו. רגע עוד רגע ועוד כמה רגעים ,עטופים ונושמים .

אבל זה עוד לא הסוף. לא רוצה. 

מחליק לתוכי ושוב זה מתחיל . מקשיבה לקול שלו ,לאנקות ... עד הסוף המתוק שמעיף אותי מעבר . 

מתכרבלת לתוך הגוף שלו ושוקעת בשינה מתוקה. 

לא להרבה זמן,הגוף מתחיל לכאוב . מסתובבת לכאן או לכאן. 

בבוקר שבא מהר מדי . תהיה אזעקה ועוד אחת

מקלחת חמה ומתארגנת ללכת. 

מחבקת אותו ומנשקת .נחה ככה. ברוגע הזה  . מלטפת  את העור הבהיר והקטיפתי שלו.

מעבירה צפרניים בשיער הסילבר-פוקס שלו,על השרירים בידיים,בבטן . אני שואלת מתי נתראה שוב

והוא ענה -מתי את רוצה לראות אותי.

אני עונה-תמיד.

מבינה שזה לא לקבוע סתם עוד פגישה . אני באמת רוצה לראות אותו עוד ועוד וכמה שיותר. לראות אותו בחיי. 

אז שנינו נדלקים והמכנסים שלי עפות וגם התחתונים 

ושוב הוא בתוכי ואני מביטה בו באור הבוקר. מרוכז בעונג ,עוצם עינים ולעיתים מסתכל במבט חודר.

הגוף שלי סוחט כל טיפת אורגזמה ממנו . 

***

בדרך הביתה אני אספר לפפראצי הכל . 

גם על החיבוק והנשיקה העמוקה ליד הדלת.

על כך שלא אראה אותו מספר ימים אך כל כך מלאה בו.

על חוסר הודאות ,על האתגרים ,על התלבטויות,על המגע והחיבור.

על מה שמסתובב

ועל מה שגם עדיין לא מדובר.

אני רוצה להשאר אצלו עוד קצת . לא מספיק לי כל זה. לא שובעת ממנו.

קמים עפוצים לגמרי ,בקושי זזים לשתות קפה ,לאכול. 

היום עובר מול הטלויזיה בנמנום עד שצריך לקום להתארגן. 

מסיבה ונילית בדאנג'ן. רק אנחנו בדרסקוד אבל רגע לפני. מזל שזרקתי איזו שמלה שחורה וסקסית לתיק ,גרביונים כבר אאסוף מאושה.

אחרי שמתארגנת אני מסתכלת עליו מתלבש בשחור . פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה וזה מדליק אותי בטירוף. עושה לו פפראצי וצוחקת . איזה חתיך ודומיננטי הוא נראה . גבר גבר. 

נוסעים לתל אביב הריקה והשוממת. אפילו החניון דיי ריק .אני לובשת את הגרביונים . לא מתביישת מהפומביות של זה - רגילה כבר .

נכנסים למקום וזה כל כך שונה.מוזיקת מיינסטרים ,אנשים כבר רוקדים ,קליקות וחבורות.

העינים שלי ישר נחות על המתקנים ,נזכרות בערבים הקודמים שהייתי שם. ונילי זה לא היה. 

משעשע אותי לראות אנשים מתלהבים פה ושם מבלי להבין מה מהות המתקנים. ביום שני יהיה בהם שימוש יותר... סביר. 

אנחנו רוקדים ושותים ,לרגע אני נסחפת עם המוזיקה ונוגעת בו . יודעת שהוא לא מאלה שמתחרמנים על הרחבה אבל זה נחמד לו . אני מתרחקת וממשיכה לרקוד . הדיג'יי דיי חרבנה ועושה לי סלט בראש . לקראת חצות אנחנו יוצאים החוצה לחפש משהו לאכול אבל מסתבר שהכל סגור ותיכף מוציאים את כולם גם ככה.

נחכה ליום שני למסיבת סדום אז מחליטים לחזור הביתה .

בבית - אני לגמרי דלוקה מהריקודים וממנו. מתחילה לחבק ולנשק אותו . הוא מפשיט אותי ולוקח אותי למיטה . אני נשארת עם הגרביונים הסקסיים ועומדת על הברכיים לרגע משתטחת בתנוחת חתול על המיטה והוא מגיע לפניי ונותן לי כמה ספאנקים בתחת. 

אני מופתעת מעצמי שעומדת בזה . כנראה שהטולרנטיות שלי לכאב משתנה.

הוא מתפשט ונעמד מולי גם על הברכיים ,מוריד לי את הראש אל הזין שלו ואני מלקקת בהנאה . לאחר מכן מנשקת את הגוף שלו ואותו והוא פוקד עלי להסתובב.

דוגי לא תמיד היתה תנוחה מועדפת עליי אבל איתו הכל אחרת. התחושות מועצמות פיזית ,רגשית,מנטלית.הוא לא צריך להתאמץ להיות דומיננטי ,הוא פשוט כזה וזה נעים לי. במקום להלחיץ אותי ,זה מרגיע ..

הוא נע בתוכי וכולי נוטפת עד שקורסת לשכיבה והוא מעליי ,כובד גופו מועך אותי והידיים שלו מטיילות. מבקשת ממנו להניח את היד על הכוס שלי והוא נשכב לידי ומענג אותי ככה . הראש שלי קצת שמוט מעבר למיטה והידיים על הרצפה ,הגוף רוטט מאורגזמה אחת ועוד אחת ועוד אחת. 

אני רוצה אותך בפה שלי אני אומרת לו והוא נשכב על הגב ונותן לי לענג אותו שוב .

לאחר מכן הוא שוב מעליי ובתוכי . אני מרגישה שאני עוד שניה מתעלפת מהעונג. העיניים שלי מאבדות פוקוס ,כל הגוף בעומס תחושתי,כאילו הגמירה היא מכל הגוף ,דמעות בקצוות של העין 

והוא נע מעליי או שאני מתחתיו או שנינו ביחד .מחובקים חזק ,אני מצמידה אותו אליי. הוא נאנק באוזן שלי ואני עפה מעבר לקצה ברעידות והתכווצויות סביבו בלי שליטה,בלי הפסקה. 

מתנשפים ביחד ,מחובקים ,שנינו בסטלה טוטלית מהדבר הזה.

השינה עוטפת אותנו כמו החיבוק שלנו.

החג הזה לא בא בטוב בכלל.

ימים קשוחים לפני מביאים אותי לקצה של הקצה ואני מתפוצצת על איזו שטות שמשאירה טעם לא טוב בפה . מגיעה תשושה לערב החג שעובר בסדר ,בקטנה ,במצומצם. 

בלי יותר מדי קרחנות. כל אחד בביתו.

למחרת התכנון היה ללכת להתארח אצל אחי אבל המלכה האם חולה אז תוכניות משתבשות.

אני מארגנת מפגש חברתי אצל פגסוס ונוסעת אליו. מגיעה אליו מוקדם יותר ,חוששת קצת מהריב שהיה אבל הוא מקבל אותי בחיבוק. מערכות ההגנה שלי נרגעות עוד יותר כשאנחנו מתנשקים ומתחבקים ונוגעים .

אני מענגת אותו כאשר אני יושבת על ההדום והוא מולי ואז הוא תופס לי את הפנים. רוכן אליי ומנשק עמוק וזה גורם לי לגמור ,ככה בלי מגע ,רק בנשיקה ,אני רועדת והוא מחייך . 

יתר הערב עובר עם יין ונשנושים והיטסטר תחרותי ומצחיק .

אני לרגע צופה בנו ,בכולם. ארבע זוגות . נהפכנו ל'חבורה' ? הכל נינוח וטבעי וזורם. כאן הוא לגמרי בן הזוג שלי. אני שמחה על זה. 

קובעת עם אושה לשופינג למחרת 

וכשכולם הולכים אנחנו הולכים למיטה ,מתפשטים ומתחבקים . תוך כדי נשיקה ,הוא חודר אליי באחת ,לא מבזבז זמן וזה כבר מכווץ אותי סביבו . 

זה קטע ככ שונה להרגיש . בדרכ אני רגילה שמתענגים ונהנים ונוגעים והחדירה כביכול היא דיי בסוף 

פה זה הפוך - היא חלק מההתחלה .

הלילות איתו  מתערבבים לי  מרוב עונג .

להרגיש את הגוף שלו צמוד אליי ,להרגיש את הגוף שלי מגיב אליו כך . אני זזה אחרת ,אני נושמת אחרת ,אני גומרת אחרת,גונחת אחרת. אני לא מתאמצת ,לא חושבת ,הראש שלי מנותק מהכל ויחד עם זאת מרוכז לגמרי בתחושות ,בו ,במגע של העור שלו ,בריח שלו ,בקולות שלו.

נרדמים עטופים זו בזו רק כדי לקום אחרי כמה דקות לאזעקה. מציאות מפגרת.

אחרי זה ננסה לראות איזה סרט אבל אנחנו מנמנמים תוך כדי . 

הציפורים מחוץ לחלון בשיא המקהלה ,מציצה בשעון -11:00

שופינג כבר לא יהיה היום.