איה

למילים של גבר עם זיקפה. 

כי דיי, צריך גם משהו טוב. 

(אין בדסמ, דברו איתי עוד חצי שנה אולי) 

להיות חזקה זו טעות

להסתדר לבד זו טעות

להיות נחמדה זו טעות

להתפשר זו טעות  

***** מזל שכל המשברים חולפים ולפעמים גם מגיע משב של עידוד מהכיוון הכי לא צפוי *****

ברור. במקום לבכות אני אורזת. 

רבות דובר בשיבחה של פעולת סידור המיטה בבוקר. אבל אני רוצה לדבר בשיבחה של מיטה סתורה. 

בצילומי "האחריי" של אסונות (ולצערנו ראינו כאלו יותר מידיי לאחרונה) מצלמים את הכלים שנותרו בכיור, שאריות הארוחה על השולחן. עדות לזה שכאן, עד לא מזמן, היו אנשים. שחיו ואכלו ועשו ונשמו. 

המיטה שלי סתורה (המיתה שלי סטורה זה פוסט אחר) אז זה סימן שגם אני נוכחת. גם אני חיה. לא, לא היתה חייבת לקרות בה פעילות לילית סוערת. רק אני, ישנה. במקום שלי. במיטה. אני קיימת. 

מה אני רוצה? לא מחפשת, ממש לא 🙃 זה הרבה הרבה הרבה יותר מידיי מוקדם. 

אבל כשאני עוצרת להרהר בכל מנעד הרגשות שתוקף אותי במה חסר לי, מה הייתי רוצה

אני רוצה גבר. 

גע בי. גע בי בשתי הידיים שלך, בפה, בלשון, בשיניים, בכל הגוף שלך. גע בי, שרוט אותי, נשוך את כולי. אל תשאיר נשימה בתוכי. הפשט אותי באוויר קר, בחדר חשוך. עצום את עיניי, חסום את פי. קח. פרק. אחוז, לטף, הכאב, מצוץ, לוש, דוש, חוש, פסק, כופף, מתח, הגדר את גבולות גופי מחדש. חדור, שגל, בעל, זיין, מלא אותי בזין שלך ובזרע שלך, ברוק וזיעה. עד שלא תשאר טיפה של מחשבה בראשי. עד שאשכח מי אני ומה מטריד אותי ומה מכאיב לי ושורף לי. עד שיעלם כל העולם בחוץ ולא יוותרו אלא שתי גופותינו מוטלות מרוקנות מלופפות זו בזו אפופות בשתיקה ושיכחה.  

מקהים? מתמסרים? נושמים לתוכו? מכסים בעזרת כאב אחר? 

יודעים שגם זה יעבור? 

להשיב הרבה דברים למקומם. 

לא רוצה לחשוב. רוצה מוח כבוי. רוצה גוף רפוי. רוצה עיניים עצומות. רוצה פה חתום. רוצה זוג ידיים חזקות שירוקנו כל בדל מחשבה מראשי. גוף גברי שיחפור בי. רוצה ריח של זיעה באף. רוצה שקט. רוצה שפיך בפה (ובתחת ובכוס). רוצה חיבוק של אחרי. רוצה לישון, מותשת, מזויינת, עטופה.