אני צריכה להזכיר לעצמי, ש 8.5 שנים אחרי גירושים בהם ויתרתי תמורת החופש שלי על מאות אלפים, שכל זה יהיה רק שלי.
וגם, מי בא לעזור לי לסדר את חדר העבודה? נמאס לי לעבוד מהמטבח 😄
אני צריכה להזכיר לעצמי, ש 8.5 שנים אחרי גירושים בהם ויתרתי תמורת החופש שלי על מאות אלפים, שכל זה יהיה רק שלי.
וגם, מי בא לעזור לי לסדר את חדר העבודה? נמאס לי לעבוד מהמטבח 😄
אחרי האכזבה.
אנשים שהחיים (והמוות) גורמים להם בכח להבין שהם אנושיים. ואחרי שעוברים את שלב המשבר, את אובדן הזהות אפילו, בוחרים להגדיר מחדש מי הם ולהמשיך לעשות, עדיין מתוך כח גדול, אבל גם מתוך ענווה.
יש לי חיבה לדמויות האלו בסרטים, ויותר מזה, לאנשים כאלו בחיים האמיתיים.
יש לי כבר, קניתי לפני כמה שנים. גורמות לי לחייך כל פעם שאני נכנסת למיטה, גם אם אני לא רוקדת לעיתים דחופות כמו שהייתי רוצה.
בסוף אנחנו אחראיים לאושר של עצמנו.
היום פגשה אותי קולגה בכנס, שראתה אותי שכירה עם הטייטל הנכון ואומללה ואמרה לי שלהיות עצמאית הולם אותי. לפעמים אושר נמצא במקום אחר ממה שחשבנו.
גם זו דרך למצוא אושר במיטה 😄
שמי ששתל את כמויות הבן-חצב-יקינטוני לאורך כביש 6 עשה את זה במיוחד בשבילי.
❤
כמעט 25 שנים שאני "מכירה" מדיטציה (בטח שלא תירגלתי באדיקות ב 25 שנים האלו, אבל תירגלתי בכל הזדמנות שכן היתה). רק עכשיו, אחרי כל השנים, אני מתחילה להבין את הקונספט של שליטה המחשבות. שכל מחשבה, רעה או לא נעימה (מי רוצה לסלק את הטובות?) אפשר להגיד להן שלום, אבל לא חייבים להשאיר אותן לנצח.
מבינה את הרעיון, לא אמרתי שאני מצליחה ליישם 😄
אבל למען האמת בא לי לרקוד
היא לא מילת ביטחון.
ולכן כשאתה דוחף לי אצבעות עמוק אני יכולה לעצום את העיניים חזק, אני יכולה לנסות להתכווץ ואני יכולה להגיד "לא" כמה פעמים שאני רוצה.
שאתה רוצה בית
ומשפחה
וליידי בחוץ וזונה במיטה
וחיבוק
וסקס מטונף
וטיולים
ושקיעה
ותוכניות משותפות
וחברים
וגם מבט בעיניים כשאתה גומר בתוכי
נכתב לפני 5 שנים על אף אחד. המשרה עדיין פנויה.