איה

כשאת מכינה לבד את השקשוקה והטחינה לבראנץ' של שבת בבוקר. 

משבר גיל 40 (שהתחיל אצלי בגיל 36) למדתי שלא חייבים לסבול ולא חייבים לפחד. 

מה אני לומדת לקראת גיל 50? במידה מסויימת אפילו קשה לי להגיד את זה. למדתי שמותר לי להיות מאושרת. 

אבל בהתחשב בזה שאני חוזרת להיות אמא במשרה מלאה ל 10 ימים הקרובים, מי יודע מתי משהו יקרה לי 😆

הנה, רשמתי את זה. 

ולא, אני לא מקטרת. 

מקווה מאד שלא. מקווה גם בגיל 70 לשלוח הודעות זימה 😄 

(ולממש אותן). 

אולי בגיל 70 "שב לי על הפנים" יתבצע קצת אחרת אבל אני מקווה שאף פעם לא אוותר על התשוקה להרגיש את התחושה של זין זקור מתחכך בלחי שלי. 

דמעות לא משנות מצב קיים שמחוץ לשליטה שלי. 

אני בן אדם פרקטי מידיי מכדי לבכות. 

במקום זה אני עובדת. 

אמרה חברה בתגובה למיגרנה של אתמול. 

אז באתי.

והיא אכן דאגה לי. לטירונות! 

השקמה עם תה למיטה, רק שזה היה ב 7 בבוקר! 

ואז יאללה, 5.5 קמ שח הליכה בים ולקינוח תרגילי בטן לפדלאה כמוני. 

לאכול הרשו לי רק מלא סלט וחלבון בריא ומעט פחמימה ובלי שום ממתקים מכל משלוחי המנות של פורים. 

בקיצור, אני אמביוולנטית לגבי כזו דאגה 😆

1. כלום

2. מקלחת בחושך

3. לקחת קוקטייל של מיליון כדורים ו tough it up. 

4. להבין מה המקור

כל האופציות טובות, לכל אחת יתרונות וחסרונות ואפשר לשלב. מקלחת בחושך זו פעולה אהובה עלי תמיד, בעיקר כשהבית ריק. כשלא מתרכזים במה שרואים קל יותר לחוש. 

זו גם הזדמנות לחשוב על הכאב האמיתי שאני מאלחשת בעזרת חוויות טובות. רק תנו לי טיול, סרט, מסיבה, ארוחה עם חברים או פריט אסתטי שמרחיב את הנשמה. 

בדידות זה מצב שקשה לאחרים לקבל, אז הם נוטים להמעיט בבדידותם של אחרים.

"לא, אבל יש לה..." 

זהו, שאין. 

אני יודעת את זה כי גם אני לפעמים ממעיטה, גם אני פותרת במחשבה של "לא, אבל...". 

צריך לבחור בחיים. אם לא בוחרים בחיים נשארת רק האופציה השניה, ובה לא צריך לבחור, היא כבר תבוא לבד גם ככה, אז אני לא רואה טעם להחיש אותה. אבל זה יותר מזה, זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי וכו' אז באילו חיים מדובר? לא מספיק לחיות, צריך לצקת בהם טוב (עם שורוק, TOOV). מה שמחזיר אותי למרדף אחרי חוויות חיוביות.  

אנחנו לא בוחרים את החיים, רק מה אנחנו עושים איתם, וגם אז יש לנו מעט השפעה על התוצאה.  

ככה זה מרגיש 

(ורק לזקנים יש פייסבוק)

https://www.facebook.com/reel/1137240800791549/?mibextid=rS40aB7S9Ucbxw6v

אני צריכה להזכיר לעצמי, ש 8.5 שנים אחרי גירושים בהם ויתרתי תמורת החופש שלי על מאות אלפים, שכל זה יהיה רק שלי. 

וגם, מי בא לעזור לי לסדר את חדר העבודה? נמאס לי לעבוד מהמטבח 😄