איה

זה להזכיר לעצמי שיש לי חברה שהתחתנה מוקדם מידיי, התגרשה (ברחה מהבית) עם ילדה קטנה. גידלה אותה כחד הורית 14 שנה. והיתה לבד. ואז היא פגשה את אהבת חייה. ושנה וחצי אחרי הוא נפטר מסרטן.  

אז מה זה עוד סדק בלב שלי? חף מצלקות זה רק מי שמעולם לא ניסה. 

יש הבדל בין לנסות ולא לפחד מהכאב 

ובין מסלול התרסקות ידוע מראש. 

אבל אני אוהבת את המאזו שלי. הדחיה. זה שרודף אחרי גם בחלומות. 

הדרך הכי טובה להבטיח מיטה רטובה היא להפרד ממנו תוך כדי הזיון, כשהזין שלו בתוכי. שום חבטה, או הצלפה לא תכאב לי ככה.  

עדין, טוטלי וטרגי. 

אני אוהבת את זה. אחרי שהפכתי והפכתי שוב את החיים שלי ואני כל הזמן דוחפת קדימה ומשנה. יש משהו עוטף בלקום כל בוקר ולהכין כריכים לילדים ולצאת לעבודה. בספה שמחכה בלילה עם הכירבולית. תה (שקנית במכולת המיוחדת כי רק כזה אני הכי אוהבת) בספל גדול (שהבאת לי בנסיעה האחרונה). ורוגע. הרבה רוגע.  

אבל אני הנוספת עדיין פה. רוצה את הסכין שנצמדת לגוף ומחסירה בי פעימה. 

ולפני שהסימנים מתחילים להופיע

לגוף שלי יש את הריח שלך

אגו וקריירה

לעומת חיים ועבודה 

משהו נוח היום, אבל כמה תרומה תיהיה לו לטווח הארוך?  

אתגר ועניין לעומת נוחות. אבל מי מבטיח איך זה באמת יהיה? הכל זה רק הנחה. 

הרבה התלבטויות.  

מה שכן, לא רע להיות במצב שכבר יש 2 הצעות ואני רק 24 שעות מחפשת עבודה חדשה. 

הוא. 

ואז מצאתי את החולצה הזו בארון שלו. 

איזה כיף לי, פגישה בשלושה. 

נמצא לנו קרקע נייטרלית, עם בר למטה (אפילו שאני לא שותה) וכשנרגיש בנוח נעלה לחדר (אני עברתי את שלב הצימר ב 200 שח לשעתיים). כן, יש סימני שאלה, כן, מעניין איך תיהיה הדינמיקה, למרות ששניכם מרגישים בנוח בנוכחות גברים אחרים. אבל הפעם זה אחרת. כי שניכם תובעים בעלות עלי. אני פותרת את עצמי מההתעסקות בזה, תמצאו אתם את הדרך. אני רוצה להיות עם עיניים קשורות ולהפקיר את עצמי לכם, מנסה לנחש מי הוא מה, עד שאשכח לחשוב ורק אתמכר למגע. סומכת על שניכם. ורוצה. מאד רוצה. 

חושבת על עצמי על הברכיים, אותך עומד מולי, הלשון שלי על הביצים שלך. 

באותה שניה זה לא נקלט לו.... הוא בעיקר היה עסוק בלהודות למזלו הטוב ליפול על אחת חובבת זין.

ואז... שעה אחרי הוא מעז לשאול

"באמת ביקשת שאשתין עליך?!" 

ובורח מהר לפני שהוא יברר עם עצמו איך הוא מרגיש עם התשובה 😆 

פיפי

מספיק כדי לבוא, לענג וללכת?