איה

2-3 טבילות של הראש עמוק באמבט מלא מיים ל 15 עד 20 שניות. 

אני כבר לא אגיד לא. 

בסוף את תמיד מכינה לגבר קפה. 

(סתם תרוץ)

ולא קוראת הודעות של חברה עד הסוף, את מוצאת כת עצמך הולכת לסרט לבד. כי לא ראית שהיא ביטלה. 

ז"א אני. 

אני לא ראיתי. 

ועכשיו אני במופע הקולנוע של רוקי לבד, עם עוד 100 זרים 😆

היה גבוה. 1.90+ וחתיך

הוא היה גבר מרשים.

עם בלורית שחורה, זקן ושפם. ומיקטרת (לפעמים סיגר). הוא היה מנכ"ל של חברה. הכיר ראשי מחלקות בכל בתי החולים בארץ. פרופסורים בכל באוניברסיטאות. בתקופה מסויימת, הוא היה ה go to man בכל מה שקשור לביולוגיה מולקולרית (תודו שלא ציפתם לזה). תמיד היו לו מכוניות גדולות. אירופאיות או אמריקאיות. היו לו משרדים ברמת החייל. הוא אהב מסעדות יקרות ודברים יפים. 

והוא היה השולט הראשון שלי.

הוא קבע לי מה ללבוש, מתי אוכל ואם אני רעבה, מתי לקום ומתי לישון. עם מי אני אתרועע. הוא בעיקר מצא אותי בלתי ראויה. המזל שלי שהייתי חכמה, זו היתה מעלה ראויה בעיניו והורשתי להפגין את זה. כל עוד כמובן זה לא הוביל אותי למחשבה חופשית מידיי. וכמובן, שהוא לא היה שם בשבילי כשהייתי צריכה. ברור שלא נפשית, אבל אפילו לא טכנית. 

גרתי איתו 20 שנים ו 11 חודשים. 

וגם אחרי שעזבתי הייתי מגיעה לעשות קניות בסופר ולעשות כביסה. וגם לגהץ. את כל החולצות המכופתרות שנרכשו בחו"ל. חליפות נוקו בניקוי יבש לשימחתי.  

ואני הכרתי את כל השקרים שלו. את כל הפחדים שלו שהאמת תצא לאור. אני ידעתי על הביקורים בבית של ההוצאה לפועל לעיקול של מטלטלין. אני ידעתי שאין לו את ההשכלה שהוא הציג שיש לו. שהיה לו נח לספר שבעבר הוא עבד במקום שהחשאיות חשובה. אני יודעת שהוא לו מי שהוא טוען שהיה. אני ידעתי שהאמריקאית הגדולה נרכשה במיליון תשלומים. אני זו שבאה הביתה עם מזומנים כשהחשבון הוקפא (יותר מפעם אחת). ואני זו שראיתי אותו רועד כל פעם מחשש לדחיה. מוכן לצמצם את עצמו, להעמיד פנים שלא צריך ורק לא להסתכן בלא. 

אז עכשיו, כשאתה יודע איך גדלתי, אתה באמת חושב שאתה יכול להתעלות על זה? שתתן לי משימות? תעצב לי את המחשבה? תתערב לי בבגדים? באוכל? תגיד לי לכתוב? ויותר מזה, אתה לא חושב שאני רואה את החולשות שלך? 

אני סאבית כי אני רוצה לתת. כי אני רוצה להרגיש עטופה ונאהבת. ולתת יותר מזה חזרה.  אנחנו אנושיים. בלתי מושלמים. מה שנשאר לנו זו אהבה. 

❤

פנטהאוס (סליחה, דירת גג) באזור השרון. 

ציינתי כבר שאני תותחית?  

ובא לי לשאול אותך אם אתה מרגיש את זה בזין בזמן שהזרמים עוברים דרכי.... נניח בתחת? ועד כמה צריך להעלות את העוצמה עד שגם לך זה ידגדג? מה יכאיב לי יותר? 

ובא לי לשים על מישהי, או מישהו. רק בשביל לראות את התגובה. קשור/ה למיטה. 

אין כרגע מועמדים/ות לשתי האופציות. אני סתם מדברת לעצמי. אבל כיף לי שהחרמנות חזרה. 

על מערכת יחסים היררכית. 

תסביר לי בבקשה

מה הופך אותך ליותר ממני? 

אני אתן לך קרדיט. כח פיסי (אולי). 

לגבי כל השאר, אני בספק. 

וזו לא אני התחלתי את התחרות הזו, אלא אתה. כשהצבת אותנו בעמדות פתיחה. אז בוא אני אסובב לך את התמונה שתראה את כולה. כמו בסצנה הזו בנוסע השמיני, כשרואים את המלכה. 

מתמסרת, למי שאוהבת (ובשאיפה אוהב אותי חזרה). 

לא פחותה ממך. 

שבא עוד. 

אני גרגרנית.  

ובא לי מי שיבוא איתי להופעה בפארק במוצ"ש. 

(תורם הזין לא פנוי, אז זו עדיין אופציה).  

מעל 1.80. לא בא לי לראות לך את הפדחת. 

או לפחות על הרתיעה. 

כבר שבועיים המכונית משמיעה רעשים מוזרים כשאני מאיצה. התעלמתי באלגנטיות, עד שהבנתי שזה כמו רופא שיניים. בסוף זה יגיע כמו סטירה והמחיר יהיה כבד יותר. 

אני מכונאית רכב, אז מה הרתיעה? פרט לזה שכשלמדתי מכונאות במכוניות עוד היו קרבורטורים ושייפו פלטינות.... אין מה לעשות, נשים לא מקבלות יחס מקצועי. זה תמיד סוג של "טוב מותק, תשאירי את המפתחות ותכיני כרטיס אשראי" (רוב הזמן אני לגמרי בסדר עם הגישה הזו. אני בעד אוט סורסינג).  

הצלחתי היום לגרום לו להתייחס אלי אחרת. עמדתי איתם מתחת לליפט בדיון על הבעיה. אפילו קיבלתי את הכבוד להוציא אותה החוצה (את היית מכונאית טנקים, מה את צריכה שאני אוציא לך את האוטו). 

המותק בסוף כבר נשמע אחרת. 

נשאר רק את העניין שאני עדיין צריכה להכין את כרטיסי האשראי. זו בעיה שטרם נפתרה. 

דיי. 

עבר יוצר מידיי זמן. כמה שבועות (חודשים). 

נכון, היו לי סיבות טובות (תרוצים). 

היו הצעות, חלקן טובות (ליחס אישי, ושלישיות ופליי פארטי. מה עבר לי בראש שאמרתי להכל לא? אולי קצת פוסט טראומה). 

אז מה אני מחפשת? זה באמת משנה שולט או נשלט? (לא ונילי, גם לי יש גבולות). 

בא לי עם הזין הזה מישהו שיגרום לי לחייך. 

קודם לחייך. 

ואז זין. 

ושיכאב (לי. אז אני מניחה שזה עונה לשאלה באיזה צד אני). 

בהצלחה לעצמי למצוא ❤