איה

לא מצוברחת.

אלא רעה. 

בא לי להכאיב למישהו. 

לא בגוף. 

בבטן. 

במשך שעה על השעון. 

להדגים לו את ממה ששנים אני מפנטזת שיעשו לי, אבל שום גבר שפגשתי לא היה מסוגל. גם לא (אבל לא רק) כאלו שמטיילים פה באתר ומצרפים כל מיניי שמות תואר ליד שמם וברגע האמת הם לא דילברו*. הרבה יותר מידיי פקה פקה, ואני ואני, ופחות מידיי מעשים. 

אז אותו אחד ידע שבאותה שעה הוא לא רק מגשים לי את הפנטזיה של כאב והשפלה. הוא גם, במידה מסויימת, משלם את המחיר בשם המין הגברי המאכזב כולו.  

השעה הזו תיהיה מורכבת  בעיקר ממימוש פנטזיות שלי כנשלטת, על הגוף שלו. אבל, בכדי שתיהיה אפקטיבית, גם פנטזיות שלו. אין הרבה זמן בשעה. אז אולי אחת מהותית.   

אחרי זה ניקח בחשבון גם זמן התאוששות. כי סהכ אני לא באמת רעה. פשוט מנסיון, אני יודעת שאני יכולה לגרום לאנשים מבוגרים לבכות. 

* לדלבר, למי שלא מגיע מתחום ההייטק ולא מכיר, הוא אימוץ לעיברית של הפועל to deliver.