איה

האמת היא שתמיד. 

לפעמים אני פשוט שמה את החשש הזה בצד, לפעמים פחות. כתיבה בוטה גוררת איתה סוג תגובות שלא בא לי עליהם. 

למרות שאני יודעת שזו לא סיבה לא לכתוב. בעיקר כי אני כותבת למען הכתיבה. זה תרגיל תאורתי בלהזכר שיש לי כל מיניי צדדים. 

אבל אני נמנעת מלשתף.  

אני יודעת שגם אני יוצאת לכל מיניי מקומות, עם פוטנציאל להכיר אנשים, אני עם קוצים. ואולי גם משדרת משהו מסויים, כי בפוסט הכרות בקבוצה בפייסבוק, פנו אלי רק נשים 😄. 

אז כן, גם אני, האמיצה, עושה לפעמים צעדים קטנים.

ולפעמים נשארת במאורה.