איה

כשאני מצליחה לעצבן אותו ככה, עד שהוא מחליט שאני זקוקה לקצת חינוך. עם חיוך הוא ניגש למדים הכחולים ואני יודעת שהוא הולך לחזור עם האזיקים. וונילי בתחת שלי! כשהוא נדלק מהצעקות שלי כשהחגורה שלו פוגשת את הישבן והירכיים שלי אני יודעת שהוא שלי. כשהקולר שלו חוזר לצוואר שלי אחרי חודשים שלא נפגשנו והוא מזכיר לי שכמה שאברח, אני שלו.
אני אוהבת לשבת בשקט על המיטה ולראות אותו לובש את המדים. לאט לאט שפת הגוף שלו משתנה. חיית הטרף שבו כבר לא מוסתרת תחת מעטה ההתנהגות המהוגנת שחיי היומיום כופים עלינו. אני יושבת על קצה המיטה ומתחרמנת. הוא יודע את זה. רק לפי קצב הנשימות שלי. פתאום אני שקטה. לא מפטפטת את עצמי לדעת.
ואז, לבוש לגמרי, מבט קשוח ובלי להוציא מילה, הוא ניגש לצד שלי של המיטה. יד אחת על הפה שלי, מהודקת, השניה חופרת בתחתונים מבלי להרפות דקות ארוכות. עד להתפרקות. עדיין בדממה הוא נותן לי נשיקה על המצח ויוצא למשמרת שלו.