לקנא במישהי אחרת.
על הבית שלה.
אלן דה בוטון, בספרו סטטוס, מדבר הרבה על קנאה. למה אנחנו מקנאים באנשים מסוימים ובאחרים לא. ובמה אנחנו חושקים ולמה.
וקנאה אפשר לתעל כמנוע לצמיחה.
אבל עכשיו מה שאני מרגישה זה ממש לא זה. וגם אם אני מבינה לגמרי מאיפה זה מגיע וברמה הראציונאלית אני יכולה לפרק ולנטרל הכל.
אבל עכשיו בבטן אני מרגישה את מפלצת הירוקה.
באתי לאסוף את האמצעית ממסיבת פיג'מות אצל ילדה חדשה בכיתה. כך שזו פעם ראשונה שאני שם. את האמא הכוסית כבר פגשתי, אפילו היינו נחמדות אחת לשניה. אבל עכשיו לעמוד אצלה בסלון המעוצב, באחת הדירות הגבוהות בבניינים החדשים אצלנו בשכונה.
כן. האקס שלה קנה לה ולבנות שלהם.
וזה מזכיר לי את כל מה שאיבדתי ואת מה שכנראה כבר לא יהיה לי. כי זה היה המחיר ששילמתי בשביל החופש שלי.
אז כן, אפשר להגיד הרבה דברים. גם על היתרונות של החופש. אבל כרגע אני פשוט מקנאה.
