שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

איה

לפני 6 שנים. 29 באפריל 2018 בשעה 7:45

למה צריך להגיד הכל במפורש? למה צריך להמיר כל תשוקה למגע? תאוות בשרים מיוזעת, נוזלי גוף נמרחים ומשקל הגוף על הגוף. 

אני רוצה להיות מוזאון. 

הסתובב בתוכי כבתוך חללים לבנים, עצומים ודוממים. ברחשי כבוד והערכה. שמור על הדממה. התפעל, התמוגג, התענג בליבך. רק חיוך קטן בקצות העין מעיד. לא, אל תספר לי. אני שונאת להיות מונחת על כן כאלה. אני רוצה רק מבט. 

ושתיקה. 

האנשה עצמית​(אחר) - אחרי המבט חייב לבוא הטרף.
אם לא מולך.... במקום אחר, אבל אז מה זה שווה?
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י