לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 19:01
היא ישבה על שפת הים, בקו שבו המים פגשו את החול לאחרונה. מסביבה אנשים - משוטטים, רצים, משחקים.
מבטה ישר, לפחות כפי שיכולתי לראות, והיא מלטפת את החול הלח בקצות אצבעותיה. החוויה החושית הזו חיברה אותה אל האדמה, והנפש שלה ריחפה מעל הגלים הקטנים שהתקרבו אל החוף.
התקרבתי אליה והיא בשלה. התיישבתי לידה וניסיתי לשחזר את תנועותיה - מבטי היישר והאצבעות מטיילות על החול, אבל אני לא חושב שהנפש שלי הצליחה להשתחרר.
עינייה הבריקו בהשתקפות המים, והיא לפתע חזרה לחיים.
היא סובבה אליי את הראש, חייכה וקמה תוך שהיא מנערת מעצמה את החול שנדבק לישבנה.
היא החלה לחזור לכיוון הרכב ואני רק הבטתי בה. נערתי הקסומה, בת אצולה, ילדת החוף והגלים.