חזרה למציאות

I will fall whenever
I will fall for
Share a piece of nothing with me
Hold the sun with magical white strings

Crawl into the house of the rabbit
He will show you the way
Beneath human kind you will crumble
Waving hello to there scared bare feet

And I know in the end you will long for home
And I know you are scared , from returning to point zero
Kill what you need , let the rest leave
The ones that will bleed are the ones that eventually- feel

Mother , open the gate
Mother, I don’t wanna go
There's people who talk here , they sound just like demons
There's demons around me that look just like you

Pray for the one who sits above you
Pray for the great all cynical one
Ask why the hell shall I bother
Of smiling and bowing in front of every one

And I know that I must be patient
And I know that the danger repose only in me
Kill every one , fuck that feels good
Walking among demons , smiling , being – a god

האם אתה זוכר
את טביעות רגלינו , בשלג המוקסם
האם אתה זוכר
איך התווכחנו על מהות ,על הנודע והלא קיים
איך יצרנו פרצופים לבנים
בשמיים כחולים , של מלאכים ושדים.

וכן אני זוכר
לילות של חיוכים
וכן אני חוזר
לאי בהירות , לתקופה של נדודים
אתה לצידי , ואני לצידך
זרענו זרעים , הצמחנו חיים

וכשבכינו , אז לעולם לא לבד
ציירנו דלתות ברכסי ההרים
מפתח לך , שתעבור כשתפחד
מפתח לי , כדי שפחדים אעלים

האם אתה זוכר
יהלומים מעופפים , דגים מדברים
האם אתה זוכר
חלומות נרקמים , לבבות חצויים

וכשבכינו -לעולם לא לבד

לעולם , לא לבד

לבקש סליחה ממך או מעצמי
על שנפלתי מהר מדי , עמוק מדי
לכוון את הרובה לרקה
לעצום עיניים , ולשתוק , לרגע?

אם אחפש אז לבטח גם אמצא
צלקות בעובי של מיתר חלוד
שלנצח קשור לאותה התמונה
שלך , מחייכת , לבד , בלעדיי

לקשור את רב החובל לתורן
להשליך אותו למים גועשים
לחפש בין כל הספרים והשירים
מילה אחת שאותך תקסים

אבקש ממך סליחה
על ששפכתי את דמי על רצפתך הנקייה
זה יתנקה אני מבטיח
דלת נסגרת מאחורי ילד שבור

אם אחפש אז לבטח אמצא
פירורים של כוכבים שיסמנו את שגיאותיי
על וו בודד תליתי את ליבי
משקל עודף , הוא לבטח יקרוס.

לקשור את רב החובל לתורן
חבוט , מדמם, צועק לרחמים
ממלמל מילה של קסם
בעודו טובע במעמקים

אני אמצא אדמה חדשה
שמיים עם שני ירחים
אני אטפח שם גינה
גידול ירקות ואיחוי השברים

אטייל בין הרים מושלגים
אקשור חבלים אל צוקי התקווה
אטפס כשעל גבי מונחת שלווה
לראשונה אני חש את משקלה

אסתובב בין פלאי העולם
ואסובב את העולם לאחור
אתייק זכרונות בתוך ספר שחור
למחוק אי אפשר, לכתוב – ולנצור

אני אמצא שמיים כחולים
מעל אדמה , חובקים שני ירחים
אני אטפח שם , אותך
סילוק צלקות , איחוי השברים

נטייל בעמקים מושלגים
אצלם את גופך , כאות השראה
תטפסי על גבי, נחרוש שדות מוזהבים
לראשונה אני חש את משקל ה...

אהבה נשלחת מעבר פלאי עולם
גולשת נוחתת בשיערך השחור
אתייק זכרונות בתוך ספר – לנצור
שדונת מוקסמת , שדונת של אור

תסתכלי עליי, יפייפיה
תסתכלי עליי ,מתמוגג
תראי אותי יפייפיה
מתבונן .

תסתכלי עליי מקסימה
לטפי את עורי בקרניי אורך
קירצי לעברי מקסימה
קריצה מיוחדת , קריצה משלי.

ואולי , תחייכי לעברי נסיכה?
רססי את גופי באבק כוכבים
צאי איתי לטיול על ירח
משם הכוכב הזה הרבה יותר מרשים

תסתכלי לעברי מקסימונת
תשרפי את כל זכרונות העבר
שילחי לי חיבוק יפייפיה
על גב עננים ,שאת דיוקנך מציירים

אורות כבויים , מנטרל חושים
מרחף אל תוך חלל שחור נטוש
ובמרחק אלפי פרפרים בקשת צבעים
מרחף בתוך חלל , שחור . נטוש.

אתמול בבוקר עמדת מעליי עם סכין חדה , ננעצת.
וחתכת תכריכים , אלו שכבלו אותי ,אשר הפכו אותי
לגולם נערץ.
נפנפת בסכין מעליי , נותנת לי אישור , לחוש בפעם הראשונה בגופי.
ויש לי רגליים , וידיים דלילות וכנפיים מקופלות.
הכל רדום ... ולקום , זה בלתי אפשרי.
חבל משי סביב מותניי , חבל משי סביב גרוני
מושכת באיטיות , מרימה אותי כלפיי מעלה.
חבל משי סביב מותניי , חבל משי סביב גרוני
נושם ,ולא בוחר לנשום.
ער , כי בחרת - להעיר.
מחייך , למענך - כי הרווחנו את זה , ביחד.
דומע , בזכותך - חוזר . להרגיש.

והאור נכבה שוב.
את שוכבת לידי.
רק תני לי ללטף שוב את גבך.
כן שם למעלה , הנקודה שמחברת בין גופך לראשך.
שם נמצאים כל חלומותייך , שבחרת להקרין אל עיניי.
שם מצאתי את שפתייך . כה אדומות , כל כך רכות.

מילים מבולבלות. מילים מיותרות!
תני לי רק
תתני לי
תני לי רק
לחבק.
לא לעזוב.
לחבק

לאחרונה העיניים בוהקות
מיישרות מבט עם קו האופק
אין מקום לכאב
אין מקום

הוא מסתכל לראשונה
מבעד ערפל אימו
אין מקום לחושך
אין מקום

ייאוש, חרטה , סימנים של...
התעוררות מאוחרת , התעוררת מבורכת
קבל אותי עכשיו
קבל אותי עכשיו

חיוך לא צפוי , מבט של נערה
התרגשות מיותרת , התרגשות מעוורת
קבלי אותי עכשיו
קבלי אותי אלייך

לאחרונה אני נרדם בזמן
ומתעורר כל בוקר לשמש חדשה
יש לך פה מקום
יש פה מקום

הוא מסתכל לראשונה
מבעד קיר הערפל
והוא רואה אותך
אני רואה אותך
מחייכת

הוא נוטה לדרמטיות
הוא נוטה ליפול כדי להרגיש
חורים , חורים בתוך הנפש

הוא נוטה לאפאטיות
או ככה הוא חושב
שמבפנים הכל רוחש , גועש – בעצב

הוא נאחז בענף
שם עוד רגל בין הסדקים
של העץ. אותו העץ
שלא טיפח מעולם

והוא נרדם והוא עף
יד ביד עם כוכבים שחורים
מנגן בחליל צד מאובק
שמעורך גילפת , כן מעורך גילפת

הוא נוטה לקיצוניות
אבל תמיד תקוע באמצע
לא שחור ולא לבן

בולע , בולע עוד כדור

הוא נוטה לסניליות
אני נוטה לסניליות
אני לא זוכר כבר כלום

נדמה שרק אתמול טיילנו יחד
על חופיו האדומים של מאדים
עם חוט זהב הנחת שרשרת של כוכבים
על צווארי המורכן קדימה

ונדמה שרק אתמול חפנת בידייך את כל התשובות
מבעד למסך עשן סימנת לי לבוא , להתקרב
להפוך צלקות בעור לשלל של ציורים
לקחת טלאי ועוד טלאי וביחד לתפור.

והנה כך היום , הפכת לאפר והמראת לשחקים
צהובה כמו השמש , צבע מושלם לעורך
והנה כך פתאום , נסקת מעליי במרחק נגיעה
צהובה כמו השמש , ששוכנת בעינייך

אני נמצא על צמרת העץ
כן , על צמרת העץ
ואני לא רוצה לרדת
ואני לא זוכר איך עפים

והנה עוד ענן , מרחף לידי
ואני מושיט לו יד, קח- קח אותי
והנה השלכתי מעליי את הלב הכבד
עם מקור חתום , עם גוף רועד

אני בוכה , מבפנים
אעצום שתי עיניים וכך ארגע
אשאיל- חיוך לפנים
חתומות , רועדות לא- מגולחות
אחתוך אצבעותיי
אדביק את עיניי
לשתוק ולא לראות

אני על עץ כה גבוה
למטה אין כלום , שמיים שחורים
אני על עץ מאד גבוה
מרחק נגיעה ודקירה מאלוהים

וכן בחרבי אערוף את ראשו
כי נולדתי על עץ כה גבוה
ובמקורי החתום אנקר בליבו
כי שם אותך מולי , על עץ כה גבוה