שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Yours

לפני 6 שנים. יום שישי, 24 ביולי 2020 בשעה 15:00

לפני 6 שנים. יום שישי, 17 ביולי 2020 בשעה 12:02

רוצה להרגיש שוב

שזה יחזור ויאיר ויעיר

שיתעופפו ויחייו אותי מחדש

לפני 6 שנים. יום שני, 6 ביולי 2020 בשעה 12:40

לפני 6 שנים. יום ראשון, 5 ביולי 2020 בשעה 8:31

כשאתה בא אני יודעת למה לצפות… 


יודעת לצפות לזה שתחלל ותפרק אותי ואת גופי פיסה אחרי פיסה… 


יודעת לצפות לזה שהגוף יבער מההצלפות שמפיחות בי חיים מחדש עד קצוות העצבים הקטנים ביותר, הגוף יצרח ויספוג עוד מהכאב שמחמם מבחוץ עד לכול הבפנים וירתיח לי את הנשמה עד חוסר נשימה שיעיר ויאיר את כול התרדמת שהייתי שרויה בה… 


מצפה לסבלנות העדינה שלך להרחיב לאט לאט את הכוס שיהיה מוכן לפיסט שקורע אותי מפנים, כאב עצום ומהמם שמשאיר אותי בלי יכולת לנשום יותר מידי או להוציא יותר מהברה לא ברורה מהפה, להתמסר לכאב הגדול הזה שמענג אותי לתחושה של הכי עמוק בפנים שיש, הכי מלא שיש והכי פתוח שיש שפשוט קורע אותי עד לריסוק טוטאלי… 


לצפות להתעללות ארוכה ואינטנסיבית של כמה שעות טובות עד שאני מחוץ לעצמי, הראש כבר לא חושב רק הגוף מרגיש, את תחושת הריחוף המעורבלת המדהימה שהגוף כבר לא מבין מה קורה לו ואין לו רגע לעכל רק להכיל ואוח זו תחושה מדהימה רק לספוג ללא התערבות המודע, ללא מציאות, ללא מחשבות, התמסרות לתחושות פשוט רק להרגיש ולחוש ולקבל ולאמץ את מה שמגיע...


לצפות לאורגזמות המטריפות שאתה גורם לי בכול נים בגוף, התפוצצות של אחרי שעות שהגוף מורעב והכוס מטפטף,להצליח להטריף לי את הצורה וללחוץ על כול הנקודות שרואה מהן כוכבים מסנוורים, לאורגזמות ששורפות אותי מהעונג… 


יודעת לצפות להיות מפושקת לפניך קשורה וגם כשאני לא, הכול גלוי ופתוח בשבילך בראש ובגוף, אתה מכיר אותי ואת הכול בגוף שלי, כול סנטימטר בו… את התגובות שלי, את המקומות שמתקשה ואיך להפוך אותי לגמרי לבובה ביד היוצר… 


לצפות לסימנים היפים שיעטרו את גופי ימים אחרי ולכאבים שילוו אותי בכול מקום בגוף… הם ימשיכו את הזמן איתך גם כשאהייה כבר רק עם עצמי… 


והכי יודעת לצפות לזה שרוב הסיכויים זה יתעלה על הציפיות…. 


תמיד יש לי את הרגע ששולחת לך הודעה שיודעת שחוזרת למקום איתך, למקום המוכר והאהוב… לזרועות שפתוחות לקבל אותי כמו שאני ועם מה שעבר ועובר עליי.. יודעת שתהייה שם בשביל לקחת אותי איך שאני ונכיל אחד את השנייה כי תמיד יש לנו את המקום הזה בין אם עבר שבוע, חודש או שנה. 


המקום הזה שתמיד חוזרת אליו.. 

הייתי צריכה אותו.. תודה💋. 

 

 

 

לפני 6 שנים. יום רביעי, 10 ביוני 2020 בשעה 10:33

קשה לי עם השאלות האלו שבעיניי פשוט חסרות פואנטה.. 

מה את אוהבת בשליטה? איך את רואה את זה? איזה קשר את רוצה?  איך את רואה התמסרות? וכו וכו... 

קשה לי מאוד לענות על הדברים האלו איך אני יכולה להסביר שזה כול כך תלוי במי שאיתי? 

לאן שניקח  אותנו, לאן שנוביל אותנו, זה לא שאין לי אופי ואין דברים שאוהבת אבל המקום שלי ושלו כול כך משתנה בין קשר אחד לשני.. האינטראקציה, הלך הדברים בינינו, מה שמוריד ומרים אותנו כול כך שונה מאחד לשני, הרגעים הפרטיים והאינטימיים משתנים בכול קשר,המעמדות ומיקום כול אחד משתנה בדברים בהם הם תופסים מקום, כול כך הרבה דברים תלויים במי שאיתי ואיך היחסים בנינו ואיך התגובות שלנו אחד לשני… 


זה דברים שקשה לי להסביר למישהו שרק מכירה ובכלל קשה לי להסביר גם בפוסט הזה מרגישה שלא לגמרי הסברתי טוב... 

כמעט תמיד השאלות האלו מגיעות. 

לפעמים זה גורם לי להרגיש כאילו אני הלא בסדר שאין לי את התשובות לשאלות הללו. 

פשוט אצלי זה לא משהו עם מתכון בטוח, 

לא משהו מובנה שיש לי בראש, 

לא תמונה ברורה של איך רואה את הדברים, 

כמו שגם אין לי רשימת מכולת בגבר שרוצה, 

זה הכול תלוי חיבור מה שמרים ומוריד, יש כימיה וזרימה או לא, מה שמדליק אותנו ומה לא, שונה כול פעם כיחד חדש. 

לא, אין לי פנטזיה בראש מפורטת וכובלת, 

אלא רצון ללא יודעת מה יהיה,

כי תכלס תמיד זה שונה…

 


אז לא. 

לא יכולה עם השאלות האלו, סורי. 

ולא אין לי תשובות ולא יהיו גם. 

בעיניי בין שניים התשובות האלו נוצרות כול פעם מחדש. 

 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. יום שישי, 22 במאי 2020 בשעה 10:42

כנראה שהתעוררתי.. 

אחרי כמעט שבוע של להתהפך במחבת יצוקה וכבדה על אש גבוהה, ימים של חוסר בהבנה איזה כיוון עוד לא צליתי, איזה כיוון עוד לא צרוב מספיק, אבל היום הבנתי שאני כבר מוכנה,

מוכנה להגשה על צלחת יפה של חג… 

אז קח סכין ומזלג או אפילו רק בידיים ותן בי ביס ועוד אחד עד שאהייה כולי בתוכך.

רואה שיש בך משהו כזה נינוח כשאתה אוכל אותי, זה מקסים אותי הניחוחות של ההנאה האיטית,ביס אחרי ביס, לעיסה איטית וענוגה בכול חתיכה ממני שנכנסת לך לפה.

ביסודיות פדנטית אתה מעכל אותי, 

חש את כול הטעמים שלי שמתערבבים אצלך…

מספיק קשה ללעוס אבל גם רכה ונחתכת כמו חמאה להתענג עליה כך שכול הטעמים נפתחים וניגרים ממנה בפה. 

תגלגל איתי גם יין אדום בכוס תערבל אותי ותסובב שאנשום ואז אוציא החוצה את כול  הריחות הנסתרים שרק שכשנושמים ממש עמוק מגלים. 

וזה הכול בא באורך רוח ובסבלנות מופתית..

ניחוחות כזאת של ג'אז רגוע בשעת שקיעה,של רוגע אחרי ארוחה טובה ובראש יין איכותי שתופס את מקומו. 


קינוח? 💕 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. יום שני, 9 במרץ 2020 בשעה 14:38

השמים שלי מתחילים להתבהר והשמש קצת מחייכת היום...

החמימות נעימה על העור, מרגיעה ומרפאה לאט לאט... 

צועדת קדימה ועם כול צעד מרגישה ומריחה שלב חדש בחיים ותקופה חדשה נכנסת...

לפעמים זה בין הדברים הטובים בחיים שלא יודעים מה יביא יום וכן לפעמים בין הדברים המאוד גרועים...

מה שכן אני בביטחון מלא בי שאתמודד עם כול דבר שיגיע בין אם טוב ובין אם לא...

כול ניסיון בונה אותנו.. בין אם חוויה טובה או פחות. האישיות והאופי זה לא משהו שמפסיק להתעדכן לאורך השנים, עוד תוספת פה, עוד שידרוג, עוד מכה בצבע, קימור בפח, כיסוי חדש לכיסאות, החלפת שמנים, טיפול גדול וקטן, טסטים למיניהם, אנחנו רק ממשיכים להתעצב כול החיים עם כול קילומטר שנוסעים.. 

בעיניי מאוד חשוב לאורך הדרך לשמור על הדברים המקוריים הטובים בשילדה, יושרה, הגינות, סובלנות לעצמך ולעולם, להיות מחוייכת לעצמי ולסביבה,לשמור על האופטימיות להשתדל גם בימים הפחות טובים, להמשיך להרגיש ולא לבנות חומות ללא תקווה, להמשיך לצחוק עם החיים ועליהם,לפחות שיהיו קמטים של צחוק ולא של עצב אם כבר מתבגרים...

 

בקרוב גודלת בשנה ילדת אביב, זאת תמיד תקופה קצת מעורערת ומהורהרת בשבילי...זה מגיע איך שמריחה את סוף החורף זה באוויר סביבי מידי שנה בקודש... 

 

עידכנתי היום את הפרופיל זה עשה לי טוב לאוורר במחשבה ולכתוב קצת יותר נכון איפה אני מבחינת השליטה...עדיין חוקרת ומתנסה ומגלה, היה לי צורך לעוד ויותר כבר תקופה...נראה לי שהגיע  הזמן להמריא קצת לגלות עוד את העולם שמרגישה כאילו שרק נכנסתי אליו... 

 

טיול החיים ממשיך..

צועדת עם השביל לאן שיקח זה תמיד מסקרן מה אראה בדרך... 

 

💕💕💕

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. יום שבת, 15 בפברואר 2020 בשעה 16:03

 

לפני 7 שנים. יום ראשון, 5 בינואר 2020 בשעה 14:04

חוויתי שתיים ביומיים האחרונים..


סבתא שלי ממדינה אחרת נפטרה שנים לא ראיתי אותה בעיקר כי אמא רצתה שנזכור אותה בטוב, זה היה סוג של הקלה לדעת שהיא לא סובלת יותר, היו לה שנים קשות שבהן הדמנציה לקחה אותה והעלימה אותה והגוף מזמן בגד עד שבסוף נכנע...לוויה לא יודעים אם תהייה כי כשעוד הייתה צלולה החליטה לתרום את גופה למדע זה דווקא עשה לי להרגיש גאווה בה.. הייתה לה היסטוריה ארוכה של קשיים שקיבלה ועברה וקשיים שעשתה והעבירה.. דור שני לניצולי שואה..לא חושבת שזה ממקומי לשפוט. 

ממש מקווה שתהייה לה קצת מנוחה עכשיו.


השנייה מהבחור,

החלטתי שעשיתי כול מה שיכלתי, התודעה נחתה שכבר אין לאן. למלחמות צריך שני צדדים גם בשלום צריך וצריך פשוט לדעת מתי לשחרר...

כואב כמו כול פרידה וזה כואב, אתן לעצמי להרגיש כמה זמן כי בעיניי הנפש עושה את שלה כדי להתגבר וצריך גם לכאב מקום כמו כול רגש אחר.

אתה אחלה בחור, מי שתהייה איתך תזכה פשוט השילוב בינינו כנראה פחות התאים. שני אנשים עם אופי גדול וכן גם מיוחד כול אחד בדרכו, זה לפעמים מתנגש ולפעמים מצליח קיוותי לזה בכול מקרה.

בטוחה שעוד יקרה שאסתכל אחורה ויש לי הרגשה שגם אתה ונחשוב מה אם…

אבל שלמה עם עצמי עשיתי כמה שיכלתי.

למדתי ממך המון ולמדתי גם המון על איפה שליטה תופסת אותי בחיים יותר יודעת מה כן צריכה ומה לא בשבילי.

אז תודה לך, על החוויה, הרגש,האהבה, הכאב ועל מה שלמדתי איתך וממך. 💕

 


רוצה להגיד שבכלליות אדם צריך לסמוך על עצמו לעבור ולהתגבר על הקשיים... על סמך ניסיון העבר תסתכלו אחורה על החיים תחשבו על מה שעברתם ואיפה אתם היום…ועזבו אותכם מחרטות זה ביזבוז זמן מוחלט. 

למדתי מכול הפעמים שנפלתי שמכול הפעמים גם קמתי… כאב יותר או כאב פחות, לקח יותר זמן או פחות, קשיים יותר גדולים או יותר קטנים, לרגשות מקום חשוב בחיים לדעת שהכול מקובל וטבעי אבל להבין, ממש להבין את זה שהחיים ממשיכים והזמן תמיד אבל תמיד עושה את שלו בין אם זה עובר לחלוטין ונשכח או בין אם זה מתעמם והתפישה לגבי זה משתנה ויורד יותר קל בגרון. יש רגעים שבא להישבר זה בסדר וזה בסדר לנוח לעשות הפסקה אם צריך אבל תמיד להאחז בידיעה ובאופטימיות שגם זה יעבור….

החיוך שלי כמעט תמיד על הפנים צחוק והומור תמיד יהיו מנת חלקי זה לגמרי עושה את היום יותר יפה...ממליצה.


זה ממני אליכם משהו שמנחה אותי בכול קושי שמגיע אולי זה יתן משהו גם לך, מי שקורא.


אהבה לכולם❤️

 

 


השיר תמיד יזכיר לי אותך… כנראה לנצח זה יזכיר לי אותך את הרגע הזה בצומת.

זה יהיה נעים להרגיש אותך בכול מיני רגעים במהלך החיים...💕

לפני 7 שנים. יום שבת, 21 בספטמבר 2019 בשעה 9:23

עשתי לעצמי ולך חשק ל 69..

חשק להתבלבל בין איפה אני עכשיו כשהכוס בפה החם שלך או הזין שלך עמוק בגרון אני מנסה לגנוח על הזין במעט אויר שיש לי..

מגלגלת עיניים כשאתה נושך לי את הדגדגן ועוצרת שנייה עם הפה כדי לספוג את הכאב במלואו..

מוצצת לך חזק עכשיו מרגישה אותך מתבלבל לי בכוס משתהה עם לשון שלא זזה עד שאתה מתעורר חזרה וממשיך ללקק אתה מוסיף שתי אצבעות לכוס ואני כבר מתחילה  לאבד את זה מוציאה את כול מה שהולך לי בגוף על הזין שלך… ממש מוטרפת..

עוברת עם הלשון לאורך ולאט מלקקת את הביצים מכניסה אותן לפה וממשיכה עוד עם היד עד שהפה שלי יחזור הרוק שלי מחליק את היד שלי  על הזין שלך... 

מרגישה אותך מרטיב לי את החור של התחת, מכין לי ומכניס לי אצבע אחת ואז מכניס עוד אחת זה מטריף אותי לחלוטין יחד אם מציצה חזקה של הדגדגן.

אני מכניסה את הזין שלך הכי עמוק שיכולה.. עולה לי הרפלקס אבל לא רוצה להוציא עדיין אז עוד קצת אני רוצה ומרגישה איך הכוס שלי כמו תמיד נוזל ומרטיב מזה הרבה יותר .. ואתה אוסף הכול עם הפה מוצץ את נוזלים שלי לתוך הפה שלך מגישה את הפנים שלך מחליקות לי בכוס מהרטיבות … מרגישה אותך עוצר הכול האצבעות עמוק בתחת שלי אבל לא זזות.. שומעת אותך גונח מבינה שאתה עוד שניה גומר אז מוצצת עמוק ומהר מרגישה אותך מתפוצץ לי בפה מרגישה את הזין שלך פועם ומוציא את כול הנוזל המתוק שלך עמוק בגרון ובולעת הכול..

אני לא מוציאה את הפה לעוד כמה דקות עד שאתה נרגע לחלוטין..

וקמה ממך…


אתה אומר לי שכבי לא סיימתי איתך ועם החורים שלך… אוח כן בבקשה…

מגורה עוד יותר מזה שזאת רק ההתחלה…