שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Yours

לפני 4 שנים. 24 ביולי 2020 בשעה 16:00

לפני 4 שנים. 17 ביולי 2020 בשעה 13:02

רוצה להרגיש שוב

שזה יחזור ויאיר ויעיר

שיתעופפו ויחייו אותי מחדש

לפני 4 שנים. 6 ביולי 2020 בשעה 13:40

לפני 4 שנים. 5 ביולי 2020 בשעה 9:31

כשאתה בא אני יודעת למה לצפות… 


יודעת לצפות לזה שתחלל ותפרק אותי ואת גופי פיסה אחרי פיסה… 


יודעת לצפות לזה שהגוף יבער מההצלפות שמפיחות בי חיים מחדש עד קצוות העצבים הקטנים ביותר, הגוף יצרח ויספוג עוד מהכאב שמחמם מבחוץ עד לכול הבפנים וירתיח לי את הנשמה עד חוסר נשימה שיעיר ויאיר את כול התרדמת שהייתי שרויה בה… 


מצפה לסבלנות העדינה שלך להרחיב לאט לאט את הכוס שיהיה מוכן לפיסט שקורע אותי מפנים, כאב עצום ומהמם שמשאיר אותי בלי יכולת לנשום יותר מידי או להוציא יותר מהברה לא ברורה מהפה, להתמסר לכאב הגדול הזה שמענג אותי לתחושה של הכי עמוק בפנים שיש, הכי מלא שיש והכי פתוח שיש שפשוט קורע אותי עד לריסוק טוטאלי… 


לצפות להתעללות ארוכה ואינטנסיבית של כמה שעות טובות עד שאני מחוץ לעצמי, הראש כבר לא חושב רק הגוף מרגיש, את תחושת הריחוף המעורבלת המדהימה שהגוף כבר לא מבין מה קורה לו ואין לו רגע לעכל רק להכיל ואוח זו תחושה מדהימה רק לספוג ללא התערבות המודע, ללא מציאות, ללא מחשבות, התמסרות לתחושות פשוט רק להרגיש ולחוש ולקבל ולאמץ את מה שמגיע...


לצפות לאורגזמות המטריפות שאתה גורם לי בכול נים בגוף, התפוצצות של אחרי שעות שהגוף מורעב והכוס מטפטף,להצליח להטריף לי את הצורה וללחוץ על כול הנקודות שרואה מהן כוכבים מסנוורים, לאורגזמות ששורפות אותי מהעונג… 


יודעת לצפות להיות מפושקת לפניך קשורה וגם כשאני לא, הכול גלוי ופתוח בשבילך בראש ובגוף, אתה מכיר אותי ואת הכול בגוף שלי, כול סנטימטר בו… את התגובות שלי, את המקומות שמתקשה ואיך להפוך אותי לגמרי לבובה ביד היוצר… 


לצפות לסימנים היפים שיעטרו את גופי ימים אחרי ולכאבים שילוו אותי בכול מקום בגוף… הם ימשיכו את הזמן איתך גם כשאהייה כבר רק עם עצמי… 


והכי יודעת לצפות לזה שרוב הסיכויים זה יתעלה על הציפיות…. 


תמיד יש לי את הרגע ששולחת לך הודעה שיודעת שחוזרת למקום איתך, למקום המוכר והאהוב… לזרועות שפתוחות לקבל אותי כמו שאני ועם מה שעבר ועובר עליי.. יודעת שתהייה שם בשביל לקחת אותי איך שאני ונכיל אחד את השנייה כי תמיד יש לנו את המקום הזה בין אם עבר שבוע, חודש או שנה. 


המקום הזה שתמיד חוזרת אליו.. 

הייתי צריכה אותו.. תודה💋. 

 

 

 

לפני 4 שנים. 10 ביוני 2020 בשעה 11:33

קשה לי עם השאלות האלו שבעיניי פשוט חסרות פואנטה.. 

מה את אוהבת בשליטה? איך את רואה את זה? איזה קשר את רוצה?  איך את רואה התמסרות? וכו וכו... 

קשה לי מאוד לענות על הדברים האלו איך אני יכולה להסביר שזה כול כך תלוי במי שאיתי? 

לאן שניקח  אותנו, לאן שנוביל אותנו, זה לא שאין לי אופי ואין דברים שאוהבת אבל המקום שלי ושלו כול כך משתנה בין קשר אחד לשני.. האינטראקציה, הלך הדברים בינינו, מה שמוריד ומרים אותנו כול כך שונה מאחד לשני, הרגעים הפרטיים והאינטימיים משתנים בכול קשר,המעמדות ומיקום כול אחד משתנה בדברים בהם הם תופסים מקום, כול כך הרבה דברים תלויים במי שאיתי ואיך היחסים בנינו ואיך התגובות שלנו אחד לשני… 


זה דברים שקשה לי להסביר למישהו שרק מכירה ובכלל קשה לי להסביר גם בפוסט הזה מרגישה שלא לגמרי הסברתי טוב... 

כמעט תמיד השאלות האלו מגיעות. 

לפעמים זה גורם לי להרגיש כאילו אני הלא בסדר שאין לי את התשובות לשאלות הללו. 

פשוט אצלי זה לא משהו עם מתכון בטוח, 

לא משהו מובנה שיש לי בראש, 

לא תמונה ברורה של איך רואה את הדברים, 

כמו שגם אין לי רשימת מכולת בגבר שרוצה, 

זה הכול תלוי חיבור מה שמרים ומוריד, יש כימיה וזרימה או לא, מה שמדליק אותנו ומה לא, שונה כול פעם כיחד חדש. 

לא, אין לי פנטזיה בראש מפורטת וכובלת, 

אלא רצון ללא יודעת מה יהיה,

כי תכלס תמיד זה שונה…

 


אז לא. 

לא יכולה עם השאלות האלו, סורי. 

ולא אין לי תשובות ולא יהיו גם. 

בעיניי בין שניים התשובות האלו נוצרות כול פעם מחדש. 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 22 במאי 2020 בשעה 11:42

כנראה שהתעוררתי.. 

אחרי כמעט שבוע של להתהפך במחבת יצוקה וכבדה על אש גבוהה, ימים של חוסר בהבנה איזה כיוון עוד לא צליתי, איזה כיוון עוד לא צרוב מספיק, אבל היום הבנתי שאני כבר מוכנה,

מוכנה להגשה על צלחת יפה של חג… 

אז קח סכין ומזלג או אפילו רק בידיים ותן בי ביס ועוד אחד עד שאהייה כולי בתוכך.

רואה שיש בך משהו כזה נינוח כשאתה אוכל אותי, זה מקסים אותי הניחוחות של ההנאה האיטית,ביס אחרי ביס, לעיסה איטית וענוגה בכול חתיכה ממני שנכנסת לך לפה.

ביסודיות פדנטית אתה מעכל אותי, 

חש את כול הטעמים שלי שמתערבבים אצלך…

מספיק קשה ללעוס אבל גם רכה ונחתכת כמו חמאה להתענג עליה כך שכול הטעמים נפתחים וניגרים ממנה בפה. 

תגלגל איתי גם יין אדום בכוס תערבל אותי ותסובב שאנשום ואז אוציא החוצה את כול  הריחות הנסתרים שרק שכשנושמים ממש עמוק מגלים. 

וזה הכול בא באורך רוח ובסבלנות מופתית..

ניחוחות כזאת של ג'אז רגוע בשעת שקיעה,של רוגע אחרי ארוחה טובה ובראש יין איכותי שתופס את מקומו. 


קינוח? 💕 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 10 במאי 2020 בשעה 10:30

להתקדם… 

זה מה שההסגר נתן לי ולא יכלתי לבקש יותר! 


ממשיכה לרדת במשקל זה כבר 23 קילו שזה פשוט נהדר!! הגוף והנפש אומרים תודה.. 


מתכננת להפסיק לעשן בקרוב, הפסקתי פעם אחרונה ל3 וחצי שנים וחזרתי לפני כמה חודשים…

חבל שחזרתי אבל המשבר הקשוח שעברתי אז דיי ניהל אותי לזמן מסויים, זה היה משבר נפשי קשה מאוד, המון עבודה עצמית ולקח לי לא מעט זמן לצאת ממנו, הרבה כוחות נפשיים ומלחמות קשות פנימיות שמתחוללות, שלא נותנות מנוח ומחרבות כול פיסה הגיונית בחיים… אבל עברתי את זה והבסתי את המשבר… 

המטרה של להפסיק מאוד שווה את המלחמה והקושי, צריך בחיים לדעת לבחור את המלחמות להילחם בהם. 


גולת הכותרת היא שהתחלתי פרוייקט מאוד משמעותי בחיי וכול כך שמחה וגאה בעצמי עליו, פרוייקט שמשלב יצירה וביטוי עצמי, דבר שרוב החיים התעסקתי בו כתחביב הפך ורקם גידים לסוג של עסק… דבר שכול החיים אמרו לי לעשות ונמנעתי מסיבות שונות. 

משקיעה המון כוחות ואנרגייה וגם משאבים כלכליים בפרוייקט הזה שהוא כול כך חשוב בשבילי. 

זה ממלא  אותי בתחושת הגשמה עצמית שאין תחושה העולה על זה וזה כול כך מספק… 


מבקרת את המשפחה יחסית הרבה אחרי שהיינו בריחוק של חודש וחצי  וזה כול כך נעים..מעבר להורים המדהימים והאהבה שמקבלת בבית שזאת בעיניי המתנה והמזל הכי גדולים שלי בחיים, הבית שלהם הוא גן עדן… טבע מדהים ביופיו שמעניק כול כך הרבה לנפש, מרגוע ואוויר שממלא את הכוחות והאנרגיות בגוף… ושקט, שקט ששמור רק לנופים ולטבע בצפון הירוק והיפה שפשוט כול כך הייתי צריכה…הגעגועים היו לא פשוטים. 

 

הלבד כרגע מחבק אותי...כרגע נותן לי זמן להתאושש מהכאב שהיה, זמן לארגן לעצמי קצת את המחשבות על מה צריכה ומה רוצה… 

מרגישה שכרגע זה מה שנכון לי וכמו שתמיד אומרת הכול זה תקופות בחיים והכול קורה בזמן הנכון לו… 

וכמובן שגם בזה… 

מקבלת ומחבקת, מבינה ונותנת מקום לכול תקופה ולכול שלב שעוברת זה רק עידכון נוסף לנפש שנבנת לאורך החיים… 


זמן זה מתנה שההסגר נתן לי…  זמן וחופש לפעול למען עצמי, לקדם אותי ולקדם דברים ששגרת החיים הרגילים לא נתנו לי את המקום והפנאי להתפתחות הזאת… שמחה כול כך שככה ניצלתי את הזמן שניתן לי במתנה… 

 


יצא קצת ארוך תודה אם הגעתם עד לכאן חחח💞💞💞

 

שיר מעולה של full trunk ששומעת אותם לא מעט לאחרונה פשוט מוכשרים ומעוררים...

 

 


חיבוקים💋

 

לפני 4 שנים. 8 באפריל 2020 בשעה 12:45

מרגיש לי כאילו אני היחידה שנהנת מהזמן הזה בבית… בעיניי זה חופש…

חופש לעשות את הדברים שאוהבת…

לקרוא הרבה ולהשאב לעולמות אחרים,לראות טלויזיה שבדרך כלל במשך השבוע אין לי הרבה זמן וראש לזה… זמן שההפרעות שינה לא מפריעות לי לתפקד..

וזמן פנוי פשוט זמן פנוי…

חופש מהעבודה שאת רוב האנשים שם לא סובלת ולהיות נחמדה לאנשים שלא שווים את זה ומשמרות סוחטות ושעות דפוקות…

בלי למהר ולהספיק ולהסתכל בשעון…

בלי נהיגה ועצבים על אנשים שמעדיפים לסכן אותי ואותם בשביל לחסוך דקה או שניים…

להתפנק עם החתולה ששמחה עד השמים שיש מישהו בבית..

אפילו התחלתי לעשות ספורט ואוכלת פחות, ירדתי 4 קילו בשבועיים האחרונים שזה ממש בא טוב, זה כבר 19 קילו ב4 חודשים האחרונים מזה ממש מרוצה וממשיכה..


הדבר היחיד שקשה לי זה הריחוק מהמשפחה אני רגילה לראות אותם פעם בשבוע או שבועיים… ולעשות חג לבד יצא לי רק פעם או פעמיים בחיים שזה מבאס אבל גם עם זה אפשר לחיות גם ככה נראה היום את כולם בזום זה גם משהו סבבה.

עם החברות דווקא יוצא לי יותר לדבר מבדרך כלל שזה נחמד…

לזיונים וסשנים וכו יש געגוע וחרמנות ורצון אבל יש עוד את כול החיים לזה אז מאוננת בנתיים… זה בקטנה.

 


מאחלת לכולם חג שמח 🍷🍷🍷

והכי חשוב תשמרו על עצמכם!

 

💞 💞 💞

 

קחו שיר אלוף עושה אחלה מצב רוח וביט מהמם.. 

 

לפני 4 שנים. 9 במרץ 2020 בשעה 16:38

השמים שלי מתחילים להתבהר והשמש קצת מחייכת היום...

החמימות נעימה על העור, מרגיעה ומרפאה לאט לאט... 

צועדת קדימה ועם כול צעד מרגישה ומריחה שלב חדש בחיים ותקופה חדשה נכנסת...

לפעמים זה בין הדברים הטובים בחיים שלא יודעים מה יביא יום וכן לפעמים בין הדברים המאוד גרועים...

מה שכן אני בביטחון מלא בי שאתמודד עם כול דבר שיגיע בין אם טוב ובין אם לא...

כול ניסיון בונה אותנו.. בין אם חוויה טובה או פחות. האישיות והאופי זה לא משהו שמפסיק להתעדכן לאורך השנים, עוד תוספת פה, עוד שידרוג, עוד מכה בצבע, קימור בפח, כיסוי חדש לכיסאות, החלפת שמנים, טיפול גדול וקטן, טסטים למיניהם, אנחנו רק ממשיכים להתעצב כול החיים עם כול קילומטר שנוסעים.. 

בעיניי מאוד חשוב לאורך הדרך לשמור על הדברים המקוריים הטובים בשילדה, יושרה, הגינות, סובלנות לעצמך ולעולם, להיות מחוייכת לעצמי ולסביבה,לשמור על האופטימיות להשתדל גם בימים הפחות טובים, להמשיך להרגיש ולא לבנות חומות ללא תקווה, להמשיך לצחוק עם החיים ועליהם,לפחות שיהיו קמטים של צחוק ולא של עצב אם כבר מתבגרים...

 

בקרוב גודלת בשנה ילדת אביב, זאת תמיד תקופה קצת מעורערת ומהורהרת בשבילי...זה מגיע איך שמריחה את סוף החורף זה באוויר סביבי מידי שנה בקודש... 

 

עידכנתי היום את הפרופיל זה עשה לי טוב לאוורר במחשבה ולכתוב קצת יותר נכון איפה אני מבחינת השליטה...עדיין חוקרת ומתנסה ומגלה, היה לי צורך לעוד ויותר כבר תקופה...נראה לי שהגיע  הזמן להמריא קצת לגלות עוד את העולם שמרגישה כאילו שרק נכנסתי אליו... 

 

טיול החיים ממשיך..

צועדת עם השביל לאן שיקח זה תמיד מסקרן מה אראה בדרך... 

 

💕💕💕

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 6 במרץ 2020 בשעה 8:49

שקרים תמיד פגעו בי…

זאת צלקת של לפני שנים בגלל מישהו מהעבר שהכתה שורשים עמוקים באדמה שלי.

זה משהו שלא מצליחה לעבור עליו הלאה.

לא משנה מי זה ומה הוא היה בשבילי.


כנות אמיתית זה דבר כזה יפה נדירות הפעמים שזה קורה אולי תמימה לחשוב שזה בכלל קיים אבל לא מיואשת, בכלליות כמעט תמיד אופטימית...


שקר זה משהו שאם קורה פעם אחת זה תמיד יקרה שוב זה באופי.. הייתי צריכה להפנים את זה עוד אז בראשון... וחבל שכבר אז לא הראתי לך שידעתי עליהם,זאת הבעיה שלי לא שלך שהרבה פעמים מעדיפה לא להגיב על הכול ורק לדעת שזה שם ולהתנהג בהתאם, חושבים שאני טיפשה בגלל זה, כי הרבה פעמים לא מעמידה על דברים, רואה הכול פשוט חושבת לפני אם להגיב ומה יצא מזה שאגיד… זה ככה בכול האינטראקציות שלי עם אנשים, לפעמים אין הרבה משמעות בלהגיד כול דבר כי זה לא באמת משהו שהיה משנה בך משהו או בכול אחד אחר או משנה את הסיטואציה כי שקרים זה אופי ואצל רוב האנשים אופי לא משתנה…


זה אולי הייתה רק עוד צורה שלי להיאחז במה שהדימיון שלי יצר ורצה להאמין בו ורצה שיהיה לו  ולפעמים במחיר לא קטן.


אהבתי.

הרגשתי.

כאבתי.

נפלתי וקמתי.

התרגשתי.

בכיתי.

שמחתי.

ושוב כאבתי.

חם קר.

נמצא ולא.

אכפת ולא אכפת.

שקר ועוד שקר וקצת אמת. 

ושוב אהבתי.

ושוב כאבתי.

פשוט רכבת הרים ארוכה מידי…

והגב בסוף נשבר מהקש.


אבל זהו נותנת לעצמי כאב אחרון.

שלמה ורגועה עם ההחלטה שלי ללכת ממך,

אולי זה היה צריך להיות ממזמן כבר בראשון אבל אפשר להגיד דברים כאלו רק בדיעבד .

 

הייתה הרבה כביסה מלוכלכת, אבל לא אוציא, אין בזה טעם לספר כי לרפא זה לא ירפא את הלב…

וישנה זה לא ישנה לא אותך ולא אותי..


זה פשוט לא אני.


הלב שלי נקי...ותמיד אשמור עליו ככה.

 


שיהיה לך טוב איכשהו בדרכים שאתה בוחר…


ויותר חשוב בהרבה מאחלת טוב, אמיתי,כנה, נקי,פתוח,  מלטף,חם, אוהב ועוטף לעצמי…


❤️


It's a new dawn

It's a new day

It's a new life

For me