Yours

המון זמן לא נפגשנו ועוד יותר הרבה זמן לא היה בנינו סשן ויש קסם בסשנים שלנו.. האנחנו שלנו הוא הכי רגוע ובאיזי ובהכי שלווה שיש, ההומור שלנו והפתיחות, וזה האנחנו שלנו שכול פעם משרה עליי הרגשה שאני בדיוק במקום הנכון, בנינו אין צורך במסיכות או לחשוב על מה ואיך להיות או להגיד או איך אני נראת... אלה פשוט להיות.

שחושבת על זה אנחנו מכירות עוד מעט 4 שנים ואוו❤️

כבר כמה זמן שהיא אומרת לי שיש לה משהו מיוחד שיושב לה בראש ורוצה לעשות איתי, וכמובן שבכול הזמן הזה כירסמה בי הסקרנות וההתרגשות ומתאפקת ממש לא לחקור אותההה, ופי כמה זה ככה כשהיא אמרה לי שמחכה כול פעם לדברים שיגיעו, פשוט ידעתי שיהיה משהו מדהים.

באתי כשכולי התרגשות ופרפרים רציניים שמערבלים לי את הבטן, נפגשנו ישר לתוך הנשיקה וחיבוק שכול כך חיכיתי לו❤️

נשכבתי, נשמתי, התכוננתי, הגוף שוצף ריגוש, הנשימה קצרה,המחשבות רצות לכול הכיוונים, אמרת לי שיהיה קשוח והרבה מחטים ועבות.. עוד לא ידעתי מה זה יהיה ואיך יראה...

התחלנו, המחט הראשונה נכנסת כאב עמוק ועוצמתי כאב שממלא אותי בכימיה המטריפה שהגוף יוצר, אדרנלין, סרוטנין, אוקסיטוצין כול הדברים המענגים במדיקל והספייס והקסם הזה קורה בשנייה הראשונה שהמחט נכנסת לגוף, זה קסם ופלא והתעלות התחושות האלו שקורות ממדיקל דבר שאין משהו שמשתווה אליו, ועוד מחט נכנסת, ואני נושמת אליי את הכאב, אלו מחטים עבות כמו של פירסינגים, וונפלונים למי שמכיר 16g נראה לי, 15 מכול צד, לא פעם ראשונה שלי עם כאלו אבל פעם ראשונה שכול כך הרבה וגם כול מחט היו שתי כניסות ויציאות, היה קשוח ועמוק ואינטנסיבי ומעיף, ועוד מחטים נכנסות, ואת לוחצת עליהן, מאירה ומעירה לי עוד יותר והגוף כולו חשמל ובוער, והאנחנו שלנו עוטף את הכול ואת איתי, הכי איתי שיש.

ואז שקט, שומעת שקית מרשרשת ואז אני רואה נוצה שחורה יפייפיה ואז הבנתי תכף יהיו לי כנפיים🥹

ואת מחדירה אותן בין הכניסות של כול מחט וזה הרגיש מדהים, אמרתי לך שהלוואי באמת היו לנו כנפיים כמה מדהים זה היה יכול להיות, צילמת לי וזה היה פשוט יפייפה, כנפיים שחורות מדהימות ובגלל שזה לא היה מקצוות המחט אלה ממש מתוכן זה היה ממש נראה כאילו הנוצות יוצאות לי הגוף,זה באמת היה פשוט מדהים, יפייפה וקסום. 

לאט לאט הסרת לי את המחטים, הגוף הפתיע והפעם ממש דימם, ואני מרגישה את הטיפות חמות נוזלות עליי, יש לי קטע רגיש עם דם גם מדברים בעבר וגם כי  זה הנוזל הכי משמעותי שיש לאדם, הדבר שמחייה אותנו, בזכותו הכול. 

אני אוהבת אותך ברמות אחרות, זאת חברות עמוקה והכי מיוחדת שיש❤️

 הייתה חוויה מדהימה,

אני כול פעם עפה ממך אהובתי,

לא משנה מה עושות יחד זה תמיד הכי מדהים, אני עטופה בך היום וכול כך אוהבת שאת עליי ומרגישה אותך בכול תנועה שלי...

היה סשן קשוח, מחטים עבות, כניסות כפולות, נשימות עמוקות וחדות, המחטים חודרות וקולות חזקים ומתענגים שיצאו ממני, כאב חזק שמחשמל לי את הגוף והנפש, אני מתעופפת אי שם גבוה בהיי מטורף, נושמת ממך ואותך, ואת שם מסביבי ואיתי ובתוכי כול הזמן, בועה משלנו ויפייפיה, אוהבת אותך בכול כך הרבה דברים ומובנים..

רק איתך באמת מרגישה שהכול נכון, שהכול מדוייק, שהזרימה באמת מדהימה, וחיבור כול כך נכון, את הכי נכונה לי,אין רגעים של נפילות רק של התעלות, את נותנת לי לצלול בדיוק שצריכה ומושכת אותי חזרה בדיוק כשצריכה, וההומור שלנו שכול פעם מעלה לי חיוך כשנזכרת ברגעים האלו, זאת ההכירות העמוקה שלנו שנותנת לנו ככה לעוף והכי גבוה. 

תמיד מרגישה איתך שלא משנה כמה שאנסה לכתוב או לספר אותנו אף פעם לא באמת אצליח לקלוע למה בדיוק את בשבילי😍

תודה על זה שאת בחיים שלי, קשר מיוחד לאורך שנים של אהבה לא תלויה בדבר... אוהבת אותך אין סוף❤️

מעבר למצב הקשוח במדינה, עוברת משהו מאוד מורכב שכולל שינויים טובים, תהליך מדהים, אבל גם לא קל פיזית ונפשית, יורדת לא מעט במשקל שזה מהמם אבל תהליך מורכב... לכן בחודשים האחרונים לא היה לי בדסמ בחיים, לא היה לי מקום פנוי בראש בשביל זה ובטח לא מוכנות נפשית להתמודדות או בכלל הכלה כלשהי, גם לחברים הקרובים.

וכבר איזה שבועיים-שלושה התחלתי לחשוב על הצורך בכאב, זה כבר מזמן לא סתם רצון אלא צורך, והצורך לאט לאט התעורר, חילחל, התעצם והתעבה והזדכך וכול יום שעבר נהייה נוכח יותר בתוכי.

דיברתי עם בחורה מיוחדת, שנפגשנו פעם אחת לפני והיה בנינו סשן מהמם, אז דיברנו ופיתחנו והפרנו ובישלנו יחד את הרצונות שלנו לרעיון אחד ומיוחד.

לשתינו הרגיש לא נכון לקרוא לזה סשן כי זה הרגיש אומנות ויצירה, שזה ממש כמו קנבס שנפגש עם אמן שיוצר עולם... 

זה היה אינטנסיבי, עוצמתי וארוך( 4שעות) וכשזה ככה ארוך זאת התמודדות בפני עצמה, סשנים ארוכים זה תמיד הלך רוח אחר, בכלליות סשנים ארוכים זה מיוחד, זה  יצא לי לחוות, אבל מתמשך במדיקל זאת פעם ראשונה שלי, ההתמודדות  היא אחרת כשזה עם כאב מתמשך, שבדרך יש עליות, ירידות, רגעים לנשום, רגעים אינטנסיביים,יש חלקים בגוף יותר כואבים ופחות,יש רגעים של עומס ורגעים של לשאוף בחדות אוויר פנימה, ורגעים של לנשום בעדינות את הכאב ולהפנים אותו, זאת חוויה מיוחדת,מדהימה, מאתגרת, שונה ומאוד עוצמתית, גם הייתה זרימה טובה בנינו וזה היה מיוחד.

158 מחטים. 

תודה לך יא קסם❤️נתת לי בדיוק בגודל הצורך שנוצר אצלי ונתת לי לשחרר אוויר מעצמי, ולנשום נשימה גדולה של אוויר נקי❤️

דפדפתי באלבום "המעניין" הבדסמי שלי חיפשתי תמונה ספציפית ונתקלתי בתמונה הזאת וזה כמו העלה לי חמימות כזאת כי זה היה הסשן מדיקל הראשון שלי..

שם זה התחיל סיפור האהבה שיש לי עם מדיקל ודם, מדבר שהיה אמור להיות התנסות בקטנה, הפך להיות דבר כזה משמעותי אצלי בחיים, דבר שיצר אצלי אהבה ופטיש נוכח כול כך, דבר עצום שיצאו ממנו חוויות מטריפות ומטורפות, כול פעם פסגה חדשה ומרגשת... התאהבות אמיתית ועמוקה בדם שזה דבר כזה אינטימי, מלא רגש, ואמביוולנטי, קשה ומדהים והכול מתעורר ממנו בו זמנית...הכאב ממדיקל הוא מיוחד זה כאב חד שנכנס וחודר לבפניכו... קסם. 

מעניין לפעמים להסתכל בדיעבד על נקודות ורגעים  בחיים קטנים ו/או גדולים שעוררו בנו אדוות שכול כך השפיעו עלינו וסחפו אותנו למקומות שלאו דווקא חשבנו שנגיע ונהייה בהם.... וכן על הרוב אני גם אומרת תודה. 

קולאז' של חלקים מהדרך 😈

הפוסט שכתבתי בזמנו על הסשן מדיקל הראשון

ואפשר לדפדף אחורה לקרוא על החוויות שמאחורי התמונות...

זה היה חתיכת מנטאלי עצבני, כמה ימים אחרי הסשן האחרון שלנו לפני בערך חודש וחצי אמרת שיש לך רעיון מיוחד… אמרתי לעצמי אם אחרי הסשן שתפרת לי את הכוס את אומרת מיוחד אז זה צריך להיות

מ י ו ח ד…

לאורך כול התקופה הזאת רק האכלת את מפלצת הסקרנות שלי וכול הזמן הזה אני מבקשת לדעת, רמז, משהו, כלשהווווו ובשבועיים האחרונים זה היה יותר ויותר קשוח רק מגדילה ומעצימה את ההתרגשות, החששות, הפחד הטוב הזהה, השבוע הזה כבר השתגעתי לחלוטין, חסרת סבלנות ברמות ליום רביעייייי, והזמן לא זז!!!  אני סופרת את הדקות כדי לצאת אליך… נפגשות קונות גלידה לבית ואומרת שאני אצטרך את זה😈 ואת ממשיכה להאכיל את הסקרנותתתת ולא מגלה אפילו לא חצי מילה ואני מבעבעת עד סף רתיחה, הגענו אליך הכנסנו את השולחן, נכנסתי לעשות מקלחת זריזה, שמת לי מסיכה עיניים עצומות ועולה על השולחן ועדיין את לא מספרתתתת, נשכבתי על השולחן ואני שומעת ריץ רץ שנפתח ונסגר ואת שואלת עכשיו את יודעת?! 

הראש מתחיל לרוץ ולהתלהב ולהתרגש, את מסדרת את המצלמה ומתחילה, בודקת שהכול במקום מכינה את הכלים ומחטאה אותם ואותי והכוס בוער מהאלכוהול ועוד יותר מהטירוף, ביקשתי שתגידי לי לפני כול תפר, המחט הראשונה נכנסת ובאותה השנייה הגוף מזריק לעצמו את הסם הממכר הזה, הכימיה הזאת שהגוף רוקח וממסטל אותי, החשמל הזה שמעיר ומאיר כול מילימטר בשניות וככול שעובר הזמן הטירוף שמתחולל בו רק עולה ועולה, זה המדיקל, זה מה שהוא עושה וזה למה אני מכורה, הכאב מזה מדהים, עוד תפר, וככול שיותר יורדים לכיוון החור ככה רמת הכאב עולה, ויותר רגיש ועוד תפר, ויותר רגיש ועוד אחד ומימין ומשמאל ועוד ערכת תפירה נפתחת והפסקת מים הפסקת נשימה, אני יותר ויותר מתמסטל ומתגרה ברמות אחרות ומרטיבה ועוד תפר ועוד, ומתקדמות ואנחנו כול אחת בספייס שלה ועפותתת ומתלהבות ומרוגשות ומדברות וצוחקות ומצלמות ואני מתכנסת בכאב ואת איתי שם, עוטפת, ועוד תפר ועוד תפר, הגענו לסוף עד הישבן, שכחנו לספור אבל היו אני מאמינה מעל 20 תפרים, והרגע הגיע, את לאט לאט סוגרת אותי עם הרוכסן ואני כמו נאטמת, מרגישה שנמתחת ונקרעת רק בשביל להיסגר, הרגשה פסיכיתתת, של סגור, של אין, של ריק, של אין נכנס ואין יוצא, של איבר סגור הרמטית וסגור בחומה התחושה הזאת יחד עם הכאב של המתיחה כול כך גירתה אותי וידעת והרגשת הבאת לי את הסטיספייר שלי ואני מאוננת ובטירוף, מתחרפנת לחלוטין ואת איתי נוגעת ומעיפה אותי עוד ויותר אל הקצה וזה היה פשוט הרגשה טירוף מוחלט, שמימית, חוץ גופית השילוב הזה של כאב, של סוטול, של חשמל, של גירוי וחרמנות, ואוננות ומגע זה היה פשוט התעלות אלוהית… אין לי איך לתאר את האקסטזה הזאת של כול החושים… 

את לוקחת סקלפל ומתחילה לפרום אותי תפר אחרי תפר, אני כמו מרגישה ניתוק, הרגשה של חוסר, הגוף משתולל מבפנים ואני חוזרת לאט לאט לנשום, ואני נוחתת לתוך החיבוק שלך ומתחפרת בך ושתינו בספייס יפייפה נוחתות לאט לאט ומוצפות בהיי הזה, שאני יודעת ששתינו כול אחת מהצד שלה פשוט מכורות… 

רק איתך אהובה שלי, רק איתך אנחנו מגיעות לכאלו פסגות, את מצליחה כול פעם מחדש להעיף אותי גבוה יותר ומאתגר יותר אני אוהבת אותך❤️❤️❤️

ישבנו כמה חברים ופשוט קרה 😈

בסשן הזה היה לי אתגר כפול, גם העיניין שזה היה כאב שמתמשך שזאת התמודדות אחרת שזה לאורך זמן וזה התחיל במחטים הדקות והסתיים בירוקות העבות, שחלק מהן היו של שתי כניסות במחט אחת, אז זה היה טיפוס דיי תלול מכאב רך, לכאב קשוח, שהגעתי מתנשפת לקו הסיום. 

ההתמודדות השנייה הייתה בכך שהיינו כמה אנשים בחדר, זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בסשן מדיקל פומבי וזה שונה ממש ממה שמכירה יותר קשה להתרכז בכאב ולהתכנס בתוכו אבל עצמתי עיניים ולאט לאט מתנתקת ונשאבת אל תוך קסם הזה ולסערה שהגוף מחולל וממסטל בסוטול הכי גבוה שיכול להיותת, זה באמת קסם עם המדיקל, בשנייה שהמחט הראשונה נכנסת זה כמו עירוי חשמל לווריד שזורם לכול מילימטר בגוף בעוצמה של מכת ברק ובמאית השנייה… עם כול מחט אני מטפסת קצת יותר מחוץ לרקיע ולשפיות, מחט ועוד מחט ועוד ועוד הגענו ל64 מחטים אמרו לי… זה התחיל במחטים הדקות ואני עוצמת עיניים נסגרת למה שקורה סביבי ולאט לאט נעלמת ומתכנסת בכאב והכאב מתגבר אל המחטים היותר רציניות ואני נשאבת לתוך עצמי ולהתמודדות שלי עם הכאב שאני כול כך מאוהבת בתחושות האלו ומרוגשת מהן… כול פעם פותחת עיניים ויש מציאות מסביב אבל יש כמו חוצץ ביני לבין מה שקורה שם… אופוריה של ספייס מקיפה אותי וזה היה פשוט מהמם.

תודה על החוויה זה היה אתגר חדש ומדהים❤️

ידיד שאל אותי למה לא כתבתי מה היה בסשן עצמו חשבתי על זה קצת והחלטתי לשתף… כן זה ארוך אבל הרבה פעמים זה מסקרן לדעת ולראות קצת את הבפנוכו.. גם אם זאת רק הצצה. 

אחרי חיבוקים ונישוקים ופטפוטים באיזי הזה שלנו נכנסנו לבית ואמרת יאללה, כמו נדלקתי במאפס למאה בשניה כי לא הייתי בטוחה אם יהיה סשן בכלל, בדקת אם נשאר וכמה ערכות תפירה יש וההתרגשות כבר התחילה לבעבע בי והתעוררו לי את הפרפרים שמערבלים את הבטן, יצאתי לעשן סיגרייה כאילו שזה יעזור🤣 נמצאה האבדה והיו 3 ערכות תפירה של 75 ס"מ, שמנו שולחן גדול בחדר ושמיכה ואמרה לי היום יש כמה כללים חשובים, אחת- אני לא אקשור אותך זה אז כמה שפחות תזוזה, שתיים- חייבת לשמור על שקט את תהיי תפורה ואם השכנים יזמינו משטרה את לא תוכלי לקוםםםםם ומי שמכיר יודע שאני בין הרעשניות אם לא ה!!, ואחרון- היא אמרה אני איתך אבל גם את תהיי קשובה במידה וזה יותר מידי להגיד!! 

שכבתי על השולחן ערומה עם רגליים מפושקות תחת קרוב לקצה… מנסה לגנוב אוויר אבל זה לא כזה עובד ההתרגשות ממלאת את המקום של הריאות לנשום, היא מעבירה לי אלכוהול לחיטוי על  הכוס שגם ככה בוער ורגיש מהריגוש שמציף אותי, שמה מספרי מלקחיים של פירסינג בשפה הפנימית שקרובה מאוד לחור ולנשים שבנינו יודעות שזה מקום מאוד רגיששש והן כואבות המספרים ררר ואז אני מכינה את עצמי נפשית לכאב הרציני, אני מתכנסת בעצמי ברגעים האלו וכול מגע כמו מקפיץ כי יודעת שזה תכף מגיע, מאמינה שאלו רגעים שכול נשלט/ת מכירים השנייה לפני… קשה לי לזכור ברגעים האלו כול מה ובדיוק מה שנאמר אבל היא כמו אמרה לי שזה מגיע וזה טוב שעשתה את זה זה נתן לי כמו רגע להיכנס לזה  לרגע המזוקק הזה של זה קורה ועכשיו. 

ואז המחט נכנסה הכאב היה חד וקשוח כאב ומאסיבי ומתמשך כי יש דקירה כואבת של נכנס יש כאב של עובר ויש כאב של יוצא ושנייה אחרי המחט עוברת לשפה השנייה ושוב הכאב שנכנס הכאב שעובר והכאב שיוצא ואני מחניקה את הגניחות והצעקות מנסה לבלוע אותן ונטרפת מהכאב המטורף והמטריף הזה שמערבל אותי וממסטל אותי, רגע שאני הכי ערה וחשמל ובו בזמן הכי בתוך עננת סוטול בועטת של ספייס מטורף היא מהדקת את השפתיים וקושרת אותן אחת לשנייה שזה כאב משני אבל טוב כזה ואני נושמת וצוללת לתוך הכאב שממסטל אותי,  ואז המספרים, המחט, וכניסה, יציאה, הכאב העצום הזה שאני בולעת אותו לתוכי מחניקה גניחות וצעקות בקושי והכאב חזק ונוכח ומאסיבי ומאתגר ומעיף וזאת התמודדות קשוחה ומדהימה שמטריפה אותייי, ועוד מספריים, מחט, כאב עצום, והגוף מרחף אי שם בזיקוקים ברקיע הכי גבוה שיש אני אני נכנסת ויוצאת מהמודע, לרגע מודעת לרגע מרחפת נכנסת ויוצאת מהשפיות… בתור אחת שלקחה טריפים זה טריפ אחר וגבוה יותר ומחשמל יותר ומעיף יותר זה טריפ שיוצר לך הכימיה של הגוף וזה פשוט שמימי… זה מה שכאב עושה  וזה קסם בעיניי ואין שני לתחושה הזאת ואין טהור יותר וטבעי יותר מהסוטול הזה שהגוף רוקח לך...

ואז שוב מספריים, מחט, כאב… ופתאום רגיעה, נשימה, שקט, ואני תפורה ב5 תפרים בשפתיים הפנימיות ו3 בשפתיים החיצוניות שעוטפות ואני מרחפת כמו רוח על פני תהום ואני איתה ברגע הזה אנחנו שם ושתינו מתעופפות כול אחת בספייס מהצד שלה והיא מצלמת לי ואני רואה את את התפרים והדם ואנחנו נטרפות  מהיופי של זה, כמו לראות בתמונות את הכאב ואת החוויה שרק הרגשתי ופתאום רואה את היצירה הזאת..

אני והיא כול אחת בהיי משלה דום ספייס וסאב ספייס שמתאחדות זה היי מטריף מטורף ופסיכי וזה כזה מיוחד הרגעים האלו ההרגשה שחולקות גם ללא המילים שמסבירות אבל יודעות שעטופות בה בריגוש הזה… ולאט לאט החוטים נגזרים ובעדינות ואני כמו נפתחת איתם ואני בכזאת מערבולת של עננה סוערת שעוטפת אותי  ואני מתחילה לנשום יותר ולחזור חזרה למודע וכזה ספייס וההרגשה הזאת, בדיוק זאת, זה הדבר הכי מדהים שיש זה כמו להיות ברגע השקט של עין הסערה זה שקט נפשי ורוגע ברמה אחרת ואני שוכבת שם מעכלת וצפה, כמו עם אדוות מים שלאט לאט נמוגות ואנחנו מדברות ואני פשוט במקום כזה טוב...בזכותך.

בשלב כלשהו אני קמה מהשולחן ישר לתוך הכירבול שלה לאנחנו הזה השלנו הזה… ❤️

אוהבת אותך💖

יודעת שיצא ארוך… אבל לא קל להסביר חוויה כזאת עמוקה וקשוחה ומדהימה בקצרה. 

לא מוסיפה תמונה… יש בפוסט הקודם😈

אני כול פעם מנסה קצת להעביר אותנו בכתיבה וזה אף פעם לא מרגיש לי שזה קולע, כי ממש ממש קשה לתאר את החיבור המיוחד שלנו בין אם זה היומיומי ובין אם זה כשנפגשות… את בין האנשים היחידים בעולם שלא צריכה לשים פילטר על המחשבות כשמדברת מולך, והרצונות, הפנטזיות, הדברים שמדליקים וכול דבר שעוברת וגם המקומות שקשה לי איתם, מרגישה תמיד שיכולה לפתוח מולך, איתך זה ככה ביומיום וכשניפגשות קורה כמו קסם של אני במקום הכי נכון, זה יותר מכול הגדרה של חברה טובה, של שולטת נשלטת, זה תדר ועומק ברמה שאי אפשר לשים בשם מסויים כי זה הרבה מעל לזה. 

איתך היו לי הכי הרבה פעמים ראשונות בדברים, אמרתי לך אתמול, שאני לא חושבת שאי פעם אמרתי לך לא על משהו, כי עליך אני באמת באמת סומכת ועל מלא וללא פחד או חשש ואוהבת כמה ששתינו מטורפות בזה והכי שותפות לפשעעע 😈😈

אתמול הייתה עוד פעם ראשונה. 

התפירה הייתה חוויה מדהימה, הכאב היה חד ועמוק ומאסיבי ונוכח מאוד, ההתמודדות הייתה קשוחה וטובה כזאת, והטירוף הכימי שהגוף מייצר במצבים האלו זה עונג שמימי, אלוהי ופסיכי. 

לקח לי זמן לקום כול כך נהנתי מהריחוף הזה, מהספייס, מהעננה שעוטפת. 

והנחיתה בכירבול איתך

כשאני עטופה בשלנו הזה ❤️

תודה לך המלכה דנה אוהבתותךךךך😘😘

הייתי כול כך צריכה את זה, אותה, את החיבוק הזה שלה, את האיזי שלנו ואת הכאב המדהים שהיא יודעת כול כך לתת לי אותו כול פעם, כמו בדיוק במידה שאני צריכה😍

חדירות צפופות ואינטנסיביות של מחט עבה שנכנסת ויוצאת ללא הפסקה או נשימה בין הדקירות ואז הכוס רוח שואבת אותי ואת הדם ממני והכאב מדהים ומאתגר ועוד חדירות צפופות, כניסות ויציאות ועוד כוס מצטרפת... "תעצמי עיניים" ומחט בפיטמה והכאב חד וחזק המחט יוצאת ונכנסת ועוד חדירה מכיוון שונה וכול דקירה כזאת אני נושמת בחדות עמוק את הכאב אליי, מפנימה אותו, מרגישה את הגוף מתפוצץ בטירוף משלו... העוררות הזאת, החשמל הזה, שעושה לי הכי טוב שיש ואני כזה מכורה אליו, אני כזה צריכה אותו כול פעם, שד שמתעורר ולא נרגע עד שמקבל את שלו, זה מרגיע אותי ובו בזמן מעיף אותי ישר לסערה מדהימה... 

הכוס יורדת ואני מרגישה את הדם מטפטף עליי, הוא חם ונוזל לי על הגב, שובל של חום וצבע וחיות, זה הגוף שלי שמגיב, זה הוא מבטא בדרך שלו מחצין את עצמו. 

אני כול כך בהיי היום, כואבת וכול כך באופוריה 😍

תודה מדהימה שלי.. אוהבתתתת אותךךךך💋💋

דובר לא מעט על כמה שאתה רוצה ללמוד מדיקל ומי תלמד אותך אם לא ה-סדיסטית של הדם וכאב🤣🤣

משבוע שעבר אני כבר במחשבות במיוחד ששניהם אמרו לי להתכונן זה הולך להיות אכזרי.. אכזרי שלהם זה כאב איכותי, קשוח ומאתגר😍

נפגשנו לקפה שנייה להתעדכן קצת והאמת ממש הייתי צריכה את הרגע בשביל להתנתק מהבוקר בעבודה.. ולהיכנס להתרגשות שלפני, ללחץ בבטן מהפרפרים שנשרפים אחד אחד שם.. 

הגענו ונכנסתי להתקלח, יצאתי, השולחן כבר היה באמצע החדר, כול המחטים והציוד לזה כבר היו מונחים ורק מחכים… כמובן שהריגוש עלה כבר פי כמה וכמה יודעת שבעוד כמה רגעים אני אהייה שם בשולחן כחומר ביד היוצרים ומיליון מחשבות רצות למלא כיוונים..

 נשכבתי על השולחן נושמת עמוק כמה שיכולה ומפנימה אליי את הרגע שלפני… 

התחלת להסביר לו וכמובן סיקרן אותי 🤣 מקשיבה לך להזהרות, לסוגי מחטים, הדקירות השונות, 

ואז אחת נכנסה, ועוד אחת ואת לאט לאט עולה בעובי מלמדת אותו והוא מתחיל מהצד השני עם הקטנים ובו זמנית את עם הגדולים והדואליות הזאת בין העדינות והרכות לבין הההרגשה הקשה והעמוקה של העבים הטריפה אותי, נושמת כול דקירה חזקה לתוכי וכמו נושפת עם כול עדינה מחט החוצה… ואחד אחד ובו זמנית ודק ועבה ובאותו המקום ומפוזר ותוך כדי את מסבירה ומלווה אותו  ונוגעת בי  וגם רגע מנשקת אותי ונותנת לי רגע את האיתך הזה… יצרתם לי אומנות בגב ואני כבר בתוך האופוריה שהכאב יוצר לי, התקדמתם למטה שמתם כמה בישבן ובכוכב ומפוזר וירדת עוד למטה לירך ששם הקמת יצירה של מחוך סגול יפייפה ומושלם😍

אחרי שהוצאתם אותם נשארתי שוכבת על הבטן קצת נושמת מרגישה את החשמל בגוף אתה מניח את הידיים עליי אמרת מוכנה ל10? והתחלת ב10 ספאנקים חזקים שעוררו אותי לחלוטין… שאלת  20? אני חייכתי והיא ישבה ממולי אני חוטפת ממך אגרסיביים וחזקים ואנחנו חולקות שם רגע, ואני בעוד מקבץ ומסתכלת עליה והיא שם איתי ואז היה שקט והיא אמרה זה היה 60.. אני אף פעם לא מצליחה לספור כי אני בפנים בכאב שלי והגיע עוד מקבץ ואני עדיין שם איתה בעיניים ובחיוך וסופגת את הכאב ממנו אליי ואז שקט.. היא אומרת  90.. הישבן בוער באותו הצד היו כול הספאנקים וזה הימם אותי לחלוטין.

התהפכתי על הגב האור סינוור אותי וביקשתי כיסוי עיניים שמתי ואני נושמת, נרגעת, בתוכי רגע,החושים האחרים תופסים מקום ועוצמה. 

מחטים נכנסו בכאב חד לשדיים, הייתי עם רגליים פשוקות, ידעתי שיהיה בכוס אבל לא ידעתי מתי,איך, כמה ואיפה ואז היה שקט אני ומתחילה להרגיש את כול הטירוף שמתרוצץ לי בגוף ומבעיר אותי…בשניה חדרה מחט בשפתיים בכוס זה היה ואוו, כאב חד ועמוק שהפתיע אותי ועפתי מזה ועוד אחת ואני רק עפה יותר ומתמסרת לכאב ומתכנסת בו וגונחת אותו החוצה ועוד מחט ועוד אחת ומרגישה כאב שהטריף אותי לחלוטין ומחטים יצאו ואז הגיעה דקירה אחרת קשה ועוצמתית שנכנסה משפה אחת ונכנסת אל הצד השנייה ואני מרגישה את הכוס סגור, אטום, זאת הרגשה שלא חוויתי, כמו נגד הטבע ואז עוד מחט וסוגרת עוד קצת ועוד אחת ועוד נסגרת והכאב הזה שיגע אותי לחלוטין והתגרתי מזה ברמות של טירוף ואני רק מרגישה, אני עם הכיסוי על העיניים וזה הדהים אותי זאת אופוריה עוצמתית ובעיניי סוג של שמימית משהו שלא יעזור זה נהפך לצורך ברגע שטועמים, סם טבעי שכול פעם יותר קשה להשיג והיא לוחצת קצת עם היד פתוחה עליהם ואני רק יותר נושמת וחווה את הכאב המטריף הזה לתוכי. 

לאט לאט המחטים יוצאות אני נכנסת לאופוריה ועננה אופפת אותי כולנו רגע נושמים נרגעים אני מרגישה את הגוף שלי הכי חי, הכי ער  ובו זמנית הכי רגוע בדואליות מדהימה וזאת פשוט הרגשה עילאית😍

אני נרגעת נושמת ואתם שם איתי, מרגישה אותכם סביבי עוטפים.. תמיד זה קסם איתך אהובה וכשאתה איתנו זה תמיד חוויה… תודה😘😘

התלבטתי המון על התמונות אבל כול כך רוצה לשתף😈

***הושמד**

,