Yours

המון זמן לא נפגשנו ועוד יותר הרבה זמן לא היה בנינו סשן ויש קסם בסשנים שלנו.. האנחנו שלנו הוא הכי רגוע ובאיזי ובהכי שלווה שיש, ההומור שלנו והפתיחות, וזה האנחנו שלנו שכול פעם משרה עליי הרגשה שאני בדיוק במקום הנכון, בנינו אין צורך במסיכות או לחשוב על מה ואיך להיות או להגיד או איך אני נראת... אלה פשוט להיות.

שחושבת על זה אנחנו מכירות עוד מעט 4 שנים ואוו❤️

כבר כמה זמן שהיא אומרת לי שיש לה משהו מיוחד שיושב לה בראש ורוצה לעשות איתי, וכמובן שבכול הזמן הזה כירסמה בי הסקרנות וההתרגשות ומתאפקת ממש לא לחקור אותההה, ופי כמה זה ככה כשהיא אמרה לי שמחכה כול פעם לדברים שיגיעו, פשוט ידעתי שיהיה משהו מדהים.

באתי כשכולי התרגשות ופרפרים רציניים שמערבלים לי את הבטן, נפגשנו ישר לתוך הנשיקה וחיבוק שכול כך חיכיתי לו❤️

נשכבתי, נשמתי, התכוננתי, הגוף שוצף ריגוש, הנשימה קצרה,המחשבות רצות לכול הכיוונים, אמרת לי שיהיה קשוח והרבה מחטים ועבות.. עוד לא ידעתי מה זה יהיה ואיך יראה...

התחלנו, המחט הראשונה נכנסת כאב עמוק ועוצמתי כאב שממלא אותי בכימיה המטריפה שהגוף יוצר, אדרנלין, סרוטנין, אוקסיטוצין כול הדברים המענגים במדיקל והספייס והקסם הזה קורה בשנייה הראשונה שהמחט נכנסת לגוף, זה קסם ופלא והתעלות התחושות האלו שקורות ממדיקל דבר שאין משהו שמשתווה אליו, ועוד מחט נכנסת, ואני נושמת אליי את הכאב, אלו מחטים עבות כמו של פירסינגים, וונפלונים למי שמכיר 16g נראה לי, 15 מכול צד, לא פעם ראשונה שלי עם כאלו אבל פעם ראשונה שכול כך הרבה וגם כול מחט היו שתי כניסות ויציאות, היה קשוח ועמוק ואינטנסיבי ומעיף, ועוד מחטים נכנסות, ואת לוחצת עליהן, מאירה ומעירה לי עוד יותר והגוף כולו חשמל ובוער, והאנחנו שלנו עוטף את הכול ואת איתי, הכי איתי שיש.

ואז שקט, שומעת שקית מרשרשת ואז אני רואה נוצה שחורה יפייפיה ואז הבנתי תכף יהיו לי כנפיים🥹

ואת מחדירה אותן בין הכניסות של כול מחט וזה הרגיש מדהים, אמרתי לך שהלוואי באמת היו לנו כנפיים כמה מדהים זה היה יכול להיות, צילמת לי וזה היה פשוט יפייפה, כנפיים שחורות מדהימות ובגלל שזה לא היה מקצוות המחט אלה ממש מתוכן זה היה ממש נראה כאילו הנוצות יוצאות לי הגוף,זה באמת היה פשוט מדהים, יפייפה וקסום. 

לאט לאט הסרת לי את המחטים, הגוף הפתיע והפעם ממש דימם, ואני מרגישה את הטיפות חמות נוזלות עליי, יש לי קטע רגיש עם דם גם מדברים בעבר וגם כי  זה הנוזל הכי משמעותי שיש לאדם, הדבר שמחייה אותנו, בזכותו הכול. 

אני אוהבת אותך ברמות אחרות, זאת חברות עמוקה והכי מיוחדת שיש❤️

יום שלישי יום הולדת, כן כבר מתבגרת ואהייה בת 39...כבר מתכננת את טיול גיל 40 במזרח ואולי עד אז אמצא עוד משהו להוסיף שיהיה משבר איכותי כזה😝

ימי הולדת תמיד ימים פחות טובים אצלי ולרוב לא חוגגת יותר מידי... גם איכשהו תמיד מגיע חשבון נפש קטן וירידה במצב רוח. 

אני גאה בעצמי ועברתי המון שינויים רציניים בשנה האחרונה, כולל ירידה רצינית במשקל של 31 קג בנתיים וממשיכה לרדת, מתאמנת כבר כמה חודשים טובים ומתקדמת בדרך הזאת ומתמידה,מעבר דירה ועיר, שינוי מקום עבודה וממש שמחה במה שעובדת בו כרגע, וגאה בעצמי שבשנים האחרונות פועלת ולא מפחדת לשנות דברים שמפריעים לי, כולל גם להוציא אנשים מחיי שלא עושים לי טוב.

אני שנים עובדת על עצמי ומחזקת בעצמי את הביטחון לקום ולשנות כשמשהו לא מתיישב לי ונכון לי ושואבת את הכוח לזה מזה שבדיעבד שנים אחורה כול מה שעשיתי ושיניתי היה לטובה ומכול הקשיים קמתי והיו גם קשיים רציניים פיזית ונפשית... אני גאה בעצמי ממש על זה, על הביטחון  שיצרתי לעצמי בכוחות הנפשיים שלי, לנטרל ולגמד פחדים שעוצרים מלהתפתח או לחוות דברים...זה דורש עבודה ואני כבר שנים עובדת על זה ומחזקת את עצמי וזה פשוט כול כך שווה את זה. 

זאת תקופה טובה סך הכול, מטיילת הרבה, רואה מקומות מדהימים, חווה הרבה בדסמ,מבלה, אבל חסר לי קשר זוגי, קשר שאוכל להתכרבל בתוכו, להיות מוכלת, לתת חופש לרגשות עמוקים ולאהוב ועד הסוף,להיות עטופה, לדעת ויותר חשוב הלהרגיש שיש שם מישהו, אני בחורה שלא מפחדת מרגשות ותמיד אומרת שאעדיף לאהוב עד הסוף ואולי להיפגע מאשר לא להרגיש בכלל ולפחד ממה יקרה... 

הייתי שבוע שעבר בגאורגיה עם חברה מדהימה שלי, היה פשוט טיול מהמם, עם נופים מרהיבים, טיול ג'יפים, הרים מושלגים, מסאז מפנק של שעה וחצי  שיצאנו ממנו על ענן, אוכל מעולה והכי כיף שזה היה איתה❤️❤️

יצא כול כך טוב הטיול הזה פשוט נהנתי איתך ברמות😍

אוהבת אותךךךךךך עד אינסוףףף❤️❤️❤️

חווה גם לא מעט סשנים לאחרונה מדהימים, כואבים, יצירתיים ומגוונים, ממש נהנת לאחרונה מבחינה בדסמית וזה פשוט מחדיר לי אנרגיה טובה כזה וגוון נעים לכול החיים שמסביב.

יצא לי להיות תלויה בשיבארי, אבל מה שהיה בזמנו לא דומה למה שחווה לאחרונה הניסיון והוותק מורגשים ההבנה במה מניע ומכאיב ומה יותר נוח ובטיחותי וזה מעיף אותי, בסשן הזה הוא תלה אותי והכול היה כול כך שונה, הכאב שיש מהחבלים, ההרגשה שהגוף והעור  נמתחים, הפוזיציות הקשות, המגע והליטוף שלו תוך כדי, הסטירות, המגע בכוס כשקשורה ומפושקת, הלתפוס בחוזק ולהכאיב ביריכיים ליד החבלים  וכול השילוב הזה פשוט גרם לי לספייס מדהים ואני מתאהבת בחבלים ומה שזה שעושה בי יותר ויותר❤️‍🔥

והוא כמו שהוא, אוהב לקחת עוד ויותר למעלה ולגרום לטירוף ואופוריה מוחלטת, אז לאחר מכן הושיב אותי בכיסא, קשר לי את העיניים והתעלל עד הסוף ומכול הלבבבבב😈

התחיל לשים מחטים בציצי ועוד ועוד, ואז בבטן העליונה וזאת הייתה הפעם הראשונה שחווה מחטים בבטן זה היה קשה, כאב לא קיצוני אבל כאב לא מעט, אבל מה שהכי כאב זה שהסדיסט שם לי שתי מחטים כתומות קטנות( לפחות זה) אבל בירך איפה שהיה קשר חזק וקשוח לפני כמה דקות!!! האמת זה היה בין הקשוחים שהיו לי ואני שואלת למה שםםםם ולא ראיתי אבל הרגשתי את החיוך המרוצה והסאדו שלו😈

כול הסשנים איתך מהממים ונהנת איתך מאוד, אתה מעיף אותי לגמרי! תודה❤️

וכמובן קצת תמונות לנפש 😝

 הייתה חוויה מדהימה,

אני כול פעם עפה ממך אהובתי,

לא משנה מה עושות יחד זה תמיד הכי מדהים, אני עטופה בך היום וכול כך אוהבת שאת עליי ומרגישה אותך בכול תנועה שלי...

היה סשן קשוח, מחטים עבות, כניסות כפולות, נשימות עמוקות וחדות, המחטים חודרות וקולות חזקים ומתענגים שיצאו ממני, כאב חזק שמחשמל לי את הגוף והנפש, אני מתעופפת אי שם גבוה בהיי מטורף, נושמת ממך ואותך, ואת שם מסביבי ואיתי ובתוכי כול הזמן, בועה משלנו ויפייפיה, אוהבת אותך בכול כך הרבה דברים ומובנים..

רק איתך באמת מרגישה שהכול נכון, שהכול מדוייק, שהזרימה באמת מדהימה, וחיבור כול כך נכון, את הכי נכונה לי,אין רגעים של נפילות רק של התעלות, את נותנת לי לצלול בדיוק שצריכה ומושכת אותי חזרה בדיוק כשצריכה, וההומור שלנו שכול פעם מעלה לי חיוך כשנזכרת ברגעים האלו, זאת ההכירות העמוקה שלנו שנותנת לנו ככה לעוף והכי גבוה. 

תמיד מרגישה איתך שלא משנה כמה שאנסה לכתוב או לספר אותנו אף פעם לא באמת אצליח לקלוע למה בדיוק את בשבילי😍

תודה על זה שאת בחיים שלי, קשר מיוחד לאורך שנים של אהבה לא תלויה בדבר... אוהבת אותך אין סוף❤️

מעבר למצב הקשוח במדינה, עוברת משהו מאוד מורכב שכולל שינויים טובים, תהליך מדהים, אבל גם לא קל פיזית ונפשית, יורדת לא מעט במשקל שזה מהמם אבל תהליך מורכב... לכן בחודשים האחרונים לא היה לי בדסמ בחיים, לא היה לי מקום פנוי בראש בשביל זה ובטח לא מוכנות נפשית להתמודדות או בכלל הכלה כלשהי, גם לחברים הקרובים.

וכבר איזה שבועיים-שלושה התחלתי לחשוב על הצורך בכאב, זה כבר מזמן לא סתם רצון אלא צורך, והצורך לאט לאט התעורר, חילחל, התעצם והתעבה והזדכך וכול יום שעבר נהייה נוכח יותר בתוכי.

דיברתי עם בחורה מיוחדת, שנפגשנו פעם אחת לפני והיה בנינו סשן מהמם, אז דיברנו ופיתחנו והפרנו ובישלנו יחד את הרצונות שלנו לרעיון אחד ומיוחד.

לשתינו הרגיש לא נכון לקרוא לזה סשן כי זה הרגיש אומנות ויצירה, שזה ממש כמו קנבס שנפגש עם אמן שיוצר עולם... 

זה היה אינטנסיבי, עוצמתי וארוך( 4שעות) וכשזה ככה ארוך זאת התמודדות בפני עצמה, סשנים ארוכים זה תמיד הלך רוח אחר, בכלליות סשנים ארוכים זה מיוחד, זה  יצא לי לחוות, אבל מתמשך במדיקל זאת פעם ראשונה שלי, ההתמודדות  היא אחרת כשזה עם כאב מתמשך, שבדרך יש עליות, ירידות, רגעים לנשום, רגעים אינטנסיביים,יש חלקים בגוף יותר כואבים ופחות,יש רגעים של עומס ורגעים של לשאוף בחדות אוויר פנימה, ורגעים של לנשום בעדינות את הכאב ולהפנים אותו, זאת חוויה מיוחדת,מדהימה, מאתגרת, שונה ומאוד עוצמתית, גם הייתה זרימה טובה בנינו וזה היה מיוחד.

158 מחטים. 

תודה לך יא קסם❤️נתת לי בדיוק בגודל הצורך שנוצר אצלי ונתת לי לשחרר אוויר מעצמי, ולנשום נשימה גדולה של אוויר נקי❤️

דפדפתי באלבום "המעניין" הבדסמי שלי חיפשתי תמונה ספציפית ונתקלתי בתמונה הזאת וזה כמו העלה לי חמימות כזאת כי זה היה הסשן מדיקל הראשון שלי..

שם זה התחיל סיפור האהבה שיש לי עם מדיקל ודם, מדבר שהיה אמור להיות התנסות בקטנה, הפך להיות דבר כזה משמעותי אצלי בחיים, דבר שיצר אצלי אהבה ופטיש נוכח כול כך, דבר עצום שיצאו ממנו חוויות מטריפות ומטורפות, כול פעם פסגה חדשה ומרגשת... התאהבות אמיתית ועמוקה בדם שזה דבר כזה אינטימי, מלא רגש, ואמביוולנטי, קשה ומדהים והכול מתעורר ממנו בו זמנית...הכאב ממדיקל הוא מיוחד זה כאב חד שנכנס וחודר לבפניכו... קסם. 

מעניין לפעמים להסתכל בדיעבד על נקודות ורגעים  בחיים קטנים ו/או גדולים שעוררו בנו אדוות שכול כך השפיעו עלינו וסחפו אותנו למקומות שלאו דווקא חשבנו שנגיע ונהייה בהם.... וכן על הרוב אני גם אומרת תודה. 

קולאז' של חלקים מהדרך 😈

הפוסט שכתבתי בזמנו על הסשן מדיקל הראשון

ואפשר לדפדף אחורה לקרוא על החוויות שמאחורי התמונות...

הגב מדגיש לי ומעיר לי את מה שהיה אתמול ואני אוהבת את זה שהכאב עוד שם בימים  שאחרי ומתענגת עליו עכשיו כול כך… 😈

האמת התגעגעתי אליה מאודד, היה לי חודש ומשהו  שלא היו  קלים בלשון המעטה, עברתי כמה דברים שונים שרק עוררו צורך עמוק בכאב, לעיתים קורה לי בזמנים קצת יותר קשוחים שצריכה את הכאב בצורה שזה הרבה מעבר לרוצה של בדרך כלל, ממש צורך בלצאת מעצמי, בכאב החיצוני שמטשטש את הכאב הפנימי, זה לא משם בא לי בדרך כלל  וידעתי שהיא המקום הנכון שלי לזה, היא כול פעם מצליחה לעשות בדיוק ומדויק בשביל להרגיע את הצורך הזה ולתת לי לעוף… וככה לגמרי היה. 

כבר כשנפגשנו כמו נשמתי, כמה שעות אחרי שמדברות, מספרות, אוכלות, צוחקות, היא אמרה יאללה וקמנו, אני עולה על השולחן, לא הייתה איזשהי תוכנית מראש למשהו ספציפי אני על הבטן ולא רואה מה קורה רק שומעת רשרושים ואריזות נפתחות. 

היא אומרת "לנשום", מכינה את עצמי לוקחת שאיפה ואוחח כאב עמוק וטוב כזה שבשנייה מערבל אותי ואופף אותי בהרגשה מטריפה שכול כך הייתי צריכה… 

בפירסינג יש שני שלבים, השלב שהמחט נכנסת לגוף ואז השלב השני משיכת העגיל עצמו לגוף כמו שתי חדירות כול פעם וזה כאב מהמם ועוצמתי וחזק זה פשוט תענוג ברמותתת אני מכורה להרגשה הזאתת😈😈

היא מחדירה אחד, ועוד אחד, ועוד ואני חושבת שבשכמות היה יותר כואב מהאחרים  ואז הסרט נכנס ומותח ומושך בין אחד לשני ומחבר אותי קצת יותר לעצמי וזה רק מניעה את זרימת חשמל בגוף וגבוה יותר, ואז מחטים שנכנסות בכול פרסינג שתופסות את הסרט וכמובן המדהימה שהיא שדאגה  ללחוץ עליהם מידי פעם לשחק איתם ולהזיז ולעורר בי עוד ומלא גיצים של בערת כאב וחשמל שזורמים בכול הגוף.. 🔥

הכאב הזה הוא התמכרות שלי אוהבת את זה  ברמות  זה מעיף ומרגש ומחשמל אותי בצורה פסיכית, אבל כן גם במצבים מסויימים מה שלא קורה הרבה אצלי,  זה מגיע מצורך פנימי ואכזרי לקיצוניות ולשבירה של הבחוץ בשביל לטשטש ולרפא הכאב שבפנים… הייתי כול כך צריכה את זה וזה היה בדיוק בזמן ובדיוק בעוצמה שהייתי צריכה וזה בזכותך אהובתי😍 אני  יודעת שאצלך זה תמיד המקום המיוחד הזה שלנו, את המקום בשבילי לנשום 😘😘

זה היה חתיכת מנטאלי עצבני, כמה ימים אחרי הסשן האחרון שלנו לפני בערך חודש וחצי אמרת שיש לך רעיון מיוחד… אמרתי לעצמי אם אחרי הסשן שתפרת לי את הכוס את אומרת מיוחד אז זה צריך להיות

מ י ו ח ד…

לאורך כול התקופה הזאת רק האכלת את מפלצת הסקרנות שלי וכול הזמן הזה אני מבקשת לדעת, רמז, משהו, כלשהווווו ובשבועיים האחרונים זה היה יותר ויותר קשוח רק מגדילה ומעצימה את ההתרגשות, החששות, הפחד הטוב הזהה, השבוע הזה כבר השתגעתי לחלוטין, חסרת סבלנות ברמות ליום רביעייייי, והזמן לא זז!!!  אני סופרת את הדקות כדי לצאת אליך… נפגשות קונות גלידה לבית ואומרת שאני אצטרך את זה😈 ואת ממשיכה להאכיל את הסקרנותתתת ולא מגלה אפילו לא חצי מילה ואני מבעבעת עד סף רתיחה, הגענו אליך הכנסנו את השולחן, נכנסתי לעשות מקלחת זריזה, שמת לי מסיכה עיניים עצומות ועולה על השולחן ועדיין את לא מספרתתתת, נשכבתי על השולחן ואני שומעת ריץ רץ שנפתח ונסגר ואת שואלת עכשיו את יודעת?! 

הראש מתחיל לרוץ ולהתלהב ולהתרגש, את מסדרת את המצלמה ומתחילה, בודקת שהכול במקום מכינה את הכלים ומחטאה אותם ואותי והכוס בוער מהאלכוהול ועוד יותר מהטירוף, ביקשתי שתגידי לי לפני כול תפר, המחט הראשונה נכנסת ובאותה השנייה הגוף מזריק לעצמו את הסם הממכר הזה, הכימיה הזאת שהגוף רוקח וממסטל אותי, החשמל הזה שמעיר ומאיר כול מילימטר בשניות וככול שעובר הזמן הטירוף שמתחולל בו רק עולה ועולה, זה המדיקל, זה מה שהוא עושה וזה למה אני מכורה, הכאב מזה מדהים, עוד תפר, וככול שיותר יורדים לכיוון החור ככה רמת הכאב עולה, ויותר רגיש ועוד תפר, ויותר רגיש ועוד אחד ומימין ומשמאל ועוד ערכת תפירה נפתחת והפסקת מים הפסקת נשימה, אני יותר ויותר מתמסטל ומתגרה ברמות אחרות ומרטיבה ועוד תפר ועוד, ומתקדמות ואנחנו כול אחת בספייס שלה ועפותתת ומתלהבות ומרוגשות ומדברות וצוחקות ומצלמות ואני מתכנסת בכאב ואת איתי שם, עוטפת, ועוד תפר ועוד תפר, הגענו לסוף עד הישבן, שכחנו לספור אבל היו אני מאמינה מעל 20 תפרים, והרגע הגיע, את לאט לאט סוגרת אותי עם הרוכסן ואני כמו נאטמת, מרגישה שנמתחת ונקרעת רק בשביל להיסגר, הרגשה פסיכיתתת, של סגור, של אין, של ריק, של אין נכנס ואין יוצא, של איבר סגור הרמטית וסגור בחומה התחושה הזאת יחד עם הכאב של המתיחה כול כך גירתה אותי וידעת והרגשת הבאת לי את הסטיספייר שלי ואני מאוננת ובטירוף, מתחרפנת לחלוטין ואת איתי נוגעת ומעיפה אותי עוד ויותר אל הקצה וזה היה פשוט הרגשה טירוף מוחלט, שמימית, חוץ גופית השילוב הזה של כאב, של סוטול, של חשמל, של גירוי וחרמנות, ואוננות ומגע זה היה פשוט התעלות אלוהית… אין לי איך לתאר את האקסטזה הזאת של כול החושים… 

את לוקחת סקלפל ומתחילה לפרום אותי תפר אחרי תפר, אני כמו מרגישה ניתוק, הרגשה של חוסר, הגוף משתולל מבפנים ואני חוזרת לאט לאט לנשום, ואני נוחתת לתוך החיבוק שלך ומתחפרת בך ושתינו בספייס יפייפה נוחתות לאט לאט ומוצפות בהיי הזה, שאני יודעת ששתינו כול אחת מהצד שלה פשוט מכורות… 

רק איתך אהובה שלי, רק איתך אנחנו מגיעות לכאלו פסגות, את מצליחה כול פעם מחדש להעיף אותי גבוה יותר ומאתגר יותר אני אוהבת אותך❤️❤️❤️

ישבנו כמה חברים ופשוט קרה 😈

בסשן הזה היה לי אתגר כפול, גם העיניין שזה היה כאב שמתמשך שזאת התמודדות אחרת שזה לאורך זמן וזה התחיל במחטים הדקות והסתיים בירוקות העבות, שחלק מהן היו של שתי כניסות במחט אחת, אז זה היה טיפוס דיי תלול מכאב רך, לכאב קשוח, שהגעתי מתנשפת לקו הסיום. 

ההתמודדות השנייה הייתה בכך שהיינו כמה אנשים בחדר, זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בסשן מדיקל פומבי וזה שונה ממש ממה שמכירה יותר קשה להתרכז בכאב ולהתכנס בתוכו אבל עצמתי עיניים ולאט לאט מתנתקת ונשאבת אל תוך קסם הזה ולסערה שהגוף מחולל וממסטל בסוטול הכי גבוה שיכול להיותת, זה באמת קסם עם המדיקל, בשנייה שהמחט הראשונה נכנסת זה כמו עירוי חשמל לווריד שזורם לכול מילימטר בגוף בעוצמה של מכת ברק ובמאית השנייה… עם כול מחט אני מטפסת קצת יותר מחוץ לרקיע ולשפיות, מחט ועוד מחט ועוד ועוד הגענו ל64 מחטים אמרו לי… זה התחיל במחטים הדקות ואני עוצמת עיניים נסגרת למה שקורה סביבי ולאט לאט נעלמת ומתכנסת בכאב והכאב מתגבר אל המחטים היותר רציניות ואני נשאבת לתוך עצמי ולהתמודדות שלי עם הכאב שאני כול כך מאוהבת בתחושות האלו ומרוגשת מהן… כול פעם פותחת עיניים ויש מציאות מסביב אבל יש כמו חוצץ ביני לבין מה שקורה שם… אופוריה של ספייס מקיפה אותי וזה היה פשוט מהמם.

תודה על החוויה זה היה אתגר חדש ומדהים❤️

ידיד שאל אותי למה לא כתבתי מה היה בסשן עצמו חשבתי על זה קצת והחלטתי לשתף… כן זה ארוך אבל הרבה פעמים זה מסקרן לדעת ולראות קצת את הבפנוכו.. גם אם זאת רק הצצה. 

אחרי חיבוקים ונישוקים ופטפוטים באיזי הזה שלנו נכנסנו לבית ואמרת יאללה, כמו נדלקתי במאפס למאה בשניה כי לא הייתי בטוחה אם יהיה סשן בכלל, בדקת אם נשאר וכמה ערכות תפירה יש וההתרגשות כבר התחילה לבעבע בי והתעוררו לי את הפרפרים שמערבלים את הבטן, יצאתי לעשן סיגרייה כאילו שזה יעזור🤣 נמצאה האבדה והיו 3 ערכות תפירה של 75 ס"מ, שמנו שולחן גדול בחדר ושמיכה ואמרה לי היום יש כמה כללים חשובים, אחת- אני לא אקשור אותך זה אז כמה שפחות תזוזה, שתיים- חייבת לשמור על שקט את תהיי תפורה ואם השכנים יזמינו משטרה את לא תוכלי לקוםםםםם ומי שמכיר יודע שאני בין הרעשניות אם לא ה!!, ואחרון- היא אמרה אני איתך אבל גם את תהיי קשובה במידה וזה יותר מידי להגיד!! 

שכבתי על השולחן ערומה עם רגליים מפושקות תחת קרוב לקצה… מנסה לגנוב אוויר אבל זה לא כזה עובד ההתרגשות ממלאת את המקום של הריאות לנשום, היא מעבירה לי אלכוהול לחיטוי על  הכוס שגם ככה בוער ורגיש מהריגוש שמציף אותי, שמה מספרי מלקחיים של פירסינג בשפה הפנימית שקרובה מאוד לחור ולנשים שבנינו יודעות שזה מקום מאוד רגיששש והן כואבות המספרים ררר ואז אני מכינה את עצמי נפשית לכאב הרציני, אני מתכנסת בעצמי ברגעים האלו וכול מגע כמו מקפיץ כי יודעת שזה תכף מגיע, מאמינה שאלו רגעים שכול נשלט/ת מכירים השנייה לפני… קשה לי לזכור ברגעים האלו כול מה ובדיוק מה שנאמר אבל היא כמו אמרה לי שזה מגיע וזה טוב שעשתה את זה זה נתן לי כמו רגע להיכנס לזה  לרגע המזוקק הזה של זה קורה ועכשיו. 

ואז המחט נכנסה הכאב היה חד וקשוח כאב ומאסיבי ומתמשך כי יש דקירה כואבת של נכנס יש כאב של עובר ויש כאב של יוצא ושנייה אחרי המחט עוברת לשפה השנייה ושוב הכאב שנכנס הכאב שעובר והכאב שיוצא ואני מחניקה את הגניחות והצעקות מנסה לבלוע אותן ונטרפת מהכאב המטורף והמטריף הזה שמערבל אותי וממסטל אותי, רגע שאני הכי ערה וחשמל ובו בזמן הכי בתוך עננת סוטול בועטת של ספייס מטורף היא מהדקת את השפתיים וקושרת אותן אחת לשנייה שזה כאב משני אבל טוב כזה ואני נושמת וצוללת לתוך הכאב שממסטל אותי,  ואז המספרים, המחט, וכניסה, יציאה, הכאב העצום הזה שאני בולעת אותו לתוכי מחניקה גניחות וצעקות בקושי והכאב חזק ונוכח ומאסיבי ומאתגר ומעיף וזאת התמודדות קשוחה ומדהימה שמטריפה אותייי, ועוד מספריים, מחט, כאב עצום, והגוף מרחף אי שם בזיקוקים ברקיע הכי גבוה שיש אני אני נכנסת ויוצאת מהמודע, לרגע מודעת לרגע מרחפת נכנסת ויוצאת מהשפיות… בתור אחת שלקחה טריפים זה טריפ אחר וגבוה יותר ומחשמל יותר ומעיף יותר זה טריפ שיוצר לך הכימיה של הגוף וזה פשוט שמימי… זה מה שכאב עושה  וזה קסם בעיניי ואין שני לתחושה הזאת ואין טהור יותר וטבעי יותר מהסוטול הזה שהגוף רוקח לך...

ואז שוב מספריים, מחט, כאב… ופתאום רגיעה, נשימה, שקט, ואני תפורה ב5 תפרים בשפתיים הפנימיות ו3 בשפתיים החיצוניות שעוטפות ואני מרחפת כמו רוח על פני תהום ואני איתה ברגע הזה אנחנו שם ושתינו מתעופפות כול אחת בספייס מהצד שלה והיא מצלמת לי ואני רואה את את התפרים והדם ואנחנו נטרפות  מהיופי של זה, כמו לראות בתמונות את הכאב ואת החוויה שרק הרגשתי ופתאום רואה את היצירה הזאת..

אני והיא כול אחת בהיי משלה דום ספייס וסאב ספייס שמתאחדות זה היי מטריף מטורף ופסיכי וזה כזה מיוחד הרגעים האלו ההרגשה שחולקות גם ללא המילים שמסבירות אבל יודעות שעטופות בה בריגוש הזה… ולאט לאט החוטים נגזרים ובעדינות ואני כמו נפתחת איתם ואני בכזאת מערבולת של עננה סוערת שעוטפת אותי  ואני מתחילה לנשום יותר ולחזור חזרה למודע וכזה ספייס וההרגשה הזאת, בדיוק זאת, זה הדבר הכי מדהים שיש זה כמו להיות ברגע השקט של עין הסערה זה שקט נפשי ורוגע ברמה אחרת ואני שוכבת שם מעכלת וצפה, כמו עם אדוות מים שלאט לאט נמוגות ואנחנו מדברות ואני פשוט במקום כזה טוב...בזכותך.

בשלב כלשהו אני קמה מהשולחן ישר לתוך הכירבול שלה לאנחנו הזה השלנו הזה… ❤️

אוהבת אותך💖

יודעת שיצא ארוך… אבל לא קל להסביר חוויה כזאת עמוקה וקשוחה ומדהימה בקצרה. 

לא מוסיפה תמונה… יש בפוסט הקודם😈