לפני 3 שנים. 1 ביוני 2021 בשעה 22:45
ובתוך סטרס של יום מטורף באמצע ישיבה אני מרגישה שהאיזון בורח ממני, המחשבות דוהרות בין משימות ואני שוקעת אל תוך המחשבות ונעלמת במרחב. תיכף יגיע זמני לדבר בפגישה ומה לעזאזל תכננתי להגיד.
אני עוצמת לרגע את העיניים, כמו מקשיבה בריכוז רב, ומדמיינת את הקול שלו קרוב לאוזן שלי.
"אבל אמרתי לך לא לזוז, נכון?!" הדהודי קולו פועמים לי בלב ובצ'אקרה העמוקה ביותר שאיש לא מורשה לבוא בה.
ואני נזכרת איך אמר ואיך באינסטינקט של סוסה מורדת זזתי. ברחתי. התחבאתי. ואיך תפס אותי בזנב הסוס ושלף אותי החוצה: "אבל אמרתי - לא לזוז" הוא אומר בקול שקט ובטוח, כאילו נמצאת מולו איזו אחת, מטומטמת, והחשמל בתוכי מתפוצץ ואני פוקחת עיניים וחיוך נמרח המחשבות מתיישרות ואין ממוקדת ומפוקסת יותר ממני.
ECOMI - הנה אני!
#מטומטמת