מלכודות של מילים

יש לו כפות ידיים גדולות ועבות. 

גם בימים הקרים הן תמיד חמות. תמיד. 

כשהוא מעביר את ידו על שיערי, ראשי ופניי, אני מרגישה עד כמה אני קטנה. 

כשהוא מעביר את ידו מתחת לשיערי ולופת אותו אני משתתקת כמו גור חתולים שאוחזים בו מהצוואר. 

ביד אחת הוא לופת את השיער ומושך אותו לאחור וביד השניה הוא עובר על פניי, אני מבוהלת ומבועתת, לא יודעת מה הולך לקרות. 

הוא מעביר את היד לאט לאט אל צווארי, מהדק את אחיזתו ואני נלחצת, המבט שלי בעיניים אומר הכל. 

"ששש..." הוא לוחש, מביט לי היישר אל תוך העיניים "תירגעי". הוא מהדק את האחיזה, אני עוצמת עיניים וכבר לא כאן. 

הוא משחרר את ידו משיערי ואת ידו השנייה מצווארי

ואני נוחתת 

לרצפה

מתכדררת לי

קרוב קרוב 

אליו

לרגליים.