מלכודות של מילים

והיום, דווקא היום החלטתי שאני הולכת להזדיין. 

אל תשאלו למה דווקא היום כי לא אוכל לענות.

ידעתי ותכננתי שהיום אשבור את החומות המחורבנות שגזרתי על עצמי, ארים טלפון לאיש ההוא, או ההוא, או דווקא ההוא, או אולי האחר, אזמין אותם אליי הביתה, אפתח את ה- שבלי שמחכה לרגע הזה, אתחיל לשתות לפני שהוא, או ההוא, או דווקא ההוא או אולי האחר יגיע, אלבש שמלה ואת החזייה היפה והחוטיני השחור ואז מה אם אני בבית? בא לי להתלבש יפה.

והם, שיודעים, מצפים ומחכים לקריאה שלי - יבואו.

רגע לפני שפעמון הדלת יצלצל אדבר עם הראש שלי ואבקש ממנו שימצא איזה אי תנועה וינוח שם לכמה שעות כי קשה לי כבר לחיות בתוך אוטוסטרדת המחשבות שלי שלא היתה מביישת כביש מהיר ואינסופי ביבשת רחוקה ופשוט אהיה.

אפתח את הדלת בחיוך שקט, אתן להם לפזר את שיערי שאסוף בזנב סוס אצילי שכבר אוטוטו מגיע לקצות ישבני, או שלא, מה שבא להם.

ארעד קלות כשהשמלה תוסר, אביט עמוק אל תוך עיניו, אאמין לכל המילים היפות שייאמרו, כי אחרי הכל, הן חייבות להיאמר, למרות שהגוף רעב ומורעב ופשוט רוצה זיון.

ואצחקק וארעד ואסגור את הרגליים כשהוא יתעקש בעדינות שאפתח כבר כדי שהוא יוכל לטמון את לשונו התרה אחריי אל תוכי. והנשימות יהיו כבדות ואניח לו להשתולל וליהנות ולהיאנח בזמן שאקח אותו אל תוך פי עמוק עמוק עד הגרון כמו שרק אני יודעת, בעיקר כשאני רעבה.

ושלוש מילים יהיו שם: 'כנס כבר כוסאמאשלך' עד שאניח לו להיכנס ואז אומר לו: 'תעצור לרגע', כשהוא בתוכי. ארגיש את השלמות של מה שהיה חסר בי זמן כה רב ואז נוכל להתחיל לשחק.

והשכנים לא יזיזו לי בזמן שאנהם ברעב, ולא אחשוב על דבר. רק על השניות שיגיעו ואוטוטו תבוא הגמירה ואחריה עוד אחת ואפילו עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת.

ונזיע ובאוויר יהיה ריח של סקס, ריח של רעב, של תשוקה ותאווה.

שעות. שעות על גבי שעות. אין לילה ואין יום. אין צורך לישון ולא לאכול או לשתות. טוב, אולי רק מים.

'היה מדהים' הוא יאמר רגע לפני שילך.

'היה נפלא' אולי ההוא יאמר.

'היה נעים' אולי דווקא ההוא יסיים.

ורגע אחרי שילך, בכותונת הדקה, אשכב על הרצפה ואתן לדמעות לצאת.

ואבכה על כל מה שהיה ומה שיכול היה להיות ולא קרה

ואבכה על חיי שהיו ואינם עוד

וארגיש לרגע שיש סיכוי שברז הכי הזה שנפתח לי לא ייסגר לעולם, עד שאטבע בבית בתוך הדמעות של עצמי.

או שאולי אחייך וארגיש חופשייה ואלך לישון שבעה ונינוחה, כי אחרי הכל אני חיה ב-'כאן ועכשיו' ואף אחד לא יכול לדעת מה באמת יהיה.

זיון. זה מה שתכננתי היום. דווקא היום. אל תשאלו אותי למה, לא אוכל לענות על כך.

הוא במרחק שיחה או הודעה.

ובמקום זה,

אני מתקפלת על הספה,

ורק

רוצה

להיעלם.