לפני 7 שנים. 6 באוקטובר 2017 בשעה 19:18
זְכֹר, גּוּף, לֹא רַק כַּמָּה נֶאֱהַבְתָּ,
לֹא רַק אֶת הַמִּטּוֹת שֶׁשָּׁכַבְתָּ עֲלֵיהֶן
אֶלָּא גַּם אֶת הַתְּשׁוּקוֹת שֶׁזָּהֲרוּ עָלֶיךָ
בְּגָלוּי מִתּוֹךְ הָעֵינַיִם,
שֶׁרָעֲדוּ בַּקּוֹלוֹת – וּמִכְשׁוֹל כָּלְשֶׁהוּ
עָמַד בְּדַרְכָּן וְנִתְבַּדּוּ
עַתָּה, כַּאֲשֶׁר כֻּלָּן כְּבָר נַחֲלַת עָבָר,
נִדְמֶה כְּאִלּוּ בְּכָל זֹאת הִתְמַסַּרְתָּ לָהֶן,
לַתְּשׁוּקוֹת הַלָּלוּ – אֵיךְ הֵן זָהֲרוּ,
זְכֹר, בָּעֵינַיִם שֶׁבְּךָ הִבִּיטוּ,
אֵיךְ הֵן רָעֲדוּ בַּקּוֹלוֹת שֶׁפָּנוּ אֵלֶיךָ, גּוּף.
(זכור גוף / קונסטנדינוס קוואפיס
תורגם מיוונית לעברית על ידי יורם ברונובסקי
מתוך הספר 'קונסטנדינוס קוואפיס, כל השירים', הוצאת כרמל)